PROFILBARU.COM

המשרד להגנת הסביבה
	סמל המשרד להגנת הסביבה
מידע כללי
מדינה	ישראל
תחום שיפוט	ישראל
תאריך הקמה	1988
ממשלה	ממשלת ישראל
שר	עידית סילמן
תאריך כניסה	29 בדצמבר 2022
מנכ"ל	אסף יזדי
מטה מרכזי	ירושלים
שמות קודמים	המשרד לאיכות הסביבה
	אתר רשמי

המשרד להגנת הסביבה הוא משרד ממשלתי בישראל האחראי על שמירת הסביבה בישראל.

תפקידו של המשרד להגנת הסביבה הוא קביעת מדיניות ארצית, פיתוח אסטרטגיות, הכנת תקנים, קביעת קדימויות להגנת הסביבה וכן אכיפת המדיניות באמצעות המשטרה הירוקה שהיא הזרוע הביצועית של המשרד.

תחת אחריותו של השר להגנת הסביבה נמצאים גם גופים וחברות ממשלתיות בתחומי הגנת הסביבה וביניהם: רשות הטבע והגנים, החברה לשירותי איכות הסביבה, חברת פארק אריאל שרון, החברה להגנות מצוקי הים התיכון, רשות נחל הירקון ורשות נחל הקישון.

עד יוני 2006, היה שם המשרד המשרד לאיכות הסביבה. בהחלטת ממשלה מס' 193 מיום 25 ביוני 2006, אישרה הממשלה את בקשת השר הממונה על המשרד, גדעון עזרא, לשנות את שם המשרד, והוא נקרא מאז "המשרד להגנת הסביבה".

היסטוריה

המשרד בראשית ימיו

בשנת 1973 הוקם תחת משרד ראש הממשלה "השירות לשמירת איכות הסביבה"^[1], ביוזמתו של יגאל אלון ואורי מרינוב אשר מונה לעמוד בראשו. בשנת 1976 השירות הועבר במהרה להיות תחת משרד הפנים, כגוף המופקד על איכות הסביבה בישראל וב-25 בדצמבר 1988 החליטה הממשלה על הקמת המשרד לאיכות הסביבה כמשרד עצמאי.

ימיו הראשונים של המשרד לאיכות הסביבה היו בכנסת ה-12, בממשלה ה-23. הראשון שכיהן בתפקיד זה היה רוני מילוא, מטעם הליכוד, כאשר מרינוב החל לכהן כמנכ"ל המשרד עד 1992. בממשלה ה-24 החזיק במשרד ראש הממשלה, יצחק שמיר, ויגאל ביבי מהמפד"ל היה לסגנו.

טיפול באיכות הסביבה

איכות הסביבה בימי רבין, פרס ונתניהו

ראש ממשלת ישראל יצחק רבין מינה את חברת הכנסת אורה נמיר לשרה לאיכות הסביבה. ב־31 בדצמבר 1992 הועברה נמיר למשרד העבודה והרווחה, ובמקומה מונה יוסי שריד ממרצ. שריד המשיך לכהן בתפקיד זה גם בממשלת פרס. בכנסת ה-14 ובממשלה ה-27, לאורך כל ימיה, היה רפאל איתן, יו"ר צומת, לשר החקלאות ואיכות הסביבה.

איכות הסביבה ואקולוגיה בכנסת ה-15 ובתחילת המאה ה-21

בממשלת ברק כיהנה דליה איציק כשרה לאיכות הסביבה. בממשלת שרון הראשונה, כיהן צחי הנגבי בתפקיד זה, בתקופתו מונו עשרות חברי הליכוד למשרות במשרדו ועל כך הוגש כתב אישום נגד הנגבי. בהיכנסה של שינוי לממשלה, דרשה ח"כ יהודית נאות את משרד זה, וכיהנה בו עד התפטרותה באוקטובר 2004. בתקופת כהונתה נחקק חוק שמירת הסביבה החופית האוסר על בנייה עד 100 מטרים מקו המים ומקשה על בנייה 300 מטרים מקו החוף. נאות הוחלפה בשר אילן שלגי, ולאחר כניסת מפלגת העבודה לממשלה מונה שלום שמחון לתפקיד. אחרי יציאתה של העבודה מן הממשלה, התמנה השר לביטחון פנים, גדעון עזרא לתפקיד, ובמהלך כהונתו במשרד הורה על סגירת תחנת הכוח רדינג וקידם את מעברה לשימוש בגז טבעי.

במרץ 2022 הכריז המשרד להגנת הסביבה על הקמת מנהלת ניקיון שמטרתה ליצור בסיס לעבודה משותפת לטובת השמירה על ניקיון הארץ^[2].

תפקיד המשרד

המשרד להגנת הסביבה פועל בשלוש רמות:

רמה ארצית

המשרד הוא הגורם האחראי על ניסוח מדיניות ארצית בנושא ההגנה על הסביבה. באחריותו קביעת התקנים של המשרד והגדרת קדימויות להגנת על הסביבה.

רמה מחוזית

המשרד פועל באמצעות שישה מחוזות, לפי החלוקה הגאוגרפית אותה הגדיר משרד הפנים (ירושלים, צפון, חיפה, מרכז, תל אביב ודרום) ובמחוז יו"ש. כל מחוז פועל על פי מאפייניו והצרכים הסביבתיים הנהוגים בו.

רמת השלטון המקומי

המשרד תומך בכ-52 יחידות סביבתיות מקומיות ואזוריות, השייכות לשלטון המקומי ברחבי ישראל. היחידות המקומיות מוציאות לפועל את המדיניות הסביבתית ברמה המקומית ואף מייעצות לרשות המקומית בנושאי איכות הסביבה.

שרי המשרד

השרים להגנת הסביבה בממשלות ישראל
מס'	שם (תקופת חיים)		תקופת כהונה		ממשלה
המשרד לאיכות הסביבה
1	רוני מילוא (1949-)	הליכוד	22 בדצמבר 1988	7 במרץ 1990	העשרים ושלוש
2	רפאל אדרי (1937-2024)	המערך השני העבודה	7 במרץ 1990	15 במרץ 1990
מילוי מקום על ידי ראש הממשלה יצחק שמיר			15 במרץ 1990	11 ביוני 1990
3	ראש הממשלה יצחק שמיר (1915-2012)	הליכוד	11 ביוני 1990	13 ביולי 1992	העשרים וארבע
4	אורה נמיר (1930-2019)	העבודה	13 ביולי 1992	31 בדצמבר 1992	העשרים וחמש
5	יוסי שריד (1940-2015)	מרצ רצ	31 בדצמבר 1992	18 ביוני 1996	העשרים וחמש
5	יוסי שריד (1940-2015)	מרצ רצ	31 בדצמבר 1992	18 ביוני 1996	העשרים ושש
6	רפאל איתן (1929-2004)	הליכוד-גשר-צומת צומת	18 ביוני 1996	6 ביולי 1999	העשרים ושבע
6	רפאל איתן (1929-2004)	צומת	18 ביוני 1996	6 ביולי 1999	העשרים ושבע
7	דליה איציק (1952–)	ישראל אחת העבודה	6 ביולי 1999	7 במרץ 2001	העשרים ושמונה
8	צחי הנגבי (1957-)	הליכוד	7 במרץ 2001	28 בפברואר 2003	העשרים ותשע
9	יהודית נאות (1944-2004)	שינוי	28 בפברואר 2003	17 באוקטובר 2004	השלושים
10	אילן שלגי (1945-)	שינוי	17 באוקטובר 2004^[3]	4 בדצמבר 2004
11	שלום שמחון (1956-)	עבודה-מימד העבודה	10 בינואר 2005	23 בנובמבר 2005
12	גדעון עזרא (1937-2012)	קדימה	18 בינואר 2006	4 במאי 2006
המשרד להגנת הסביבה
12	גדעון עזרא (1937-2012)	קדימה	4 במאי 2006	31 במרץ 2009	השלושים ואחת
13	גלעד ארדן (1970-)	הליכוד	31 במרץ 2009	18 במרץ 2013	השלושים ושתיים
14	עמיר פרץ (1952-)	התנועה	18 במרץ 2013	11 בנובמבר 2014	השלושים ושלוש
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו			11 בנובמבר 2014	11 בפברואר 2015
15	ראש הממשלה בנימין נתניהו (1949-)	הליכוד	25 במרץ 2015	14 במאי 2015
16	אבי גבאי (1967-)	כולנו לא כיהן בכנסת	14 במאי 2015	31 במאי 2016	השלושים וארבע
מילוי מקום על-ידי השר משה כחלון			2 ביוני 2016	1 באוגוסט 2016
17	זאב אלקין (1971-)	הליכוד	1 באוגוסט 2016	17 במאי 2020
18	גילה גמליאל (1974-)	הליכוד	17 במאי 2020	13 ביוני 2021	השלושים וחמש
19	תמר זנדברג (1976-)	מרצ	13 ביוני 2021	29 בדצמבר 2022	השלושים ושש
20	עידית סילמן (1980-)	הליכוד	29 בדצמבר 2022	מכהנת	השלושים ושבע

סגני שרים

שם (תקופת חיים)		סגן לשר	תחילת כהונה	סיום כהונה	ממשלה
יגאל ביבי (1942-)	המפד"ל	יצחק שמיר	20 בנובמבר 1990	13 ביולי 1992	ממשלת ישראל העשרים וארבע
אופיר אקוניס (1973-)	הליכוד	בנימין נתניהו	9 בדצמבר 2014	14 במאי 2015	ממשלת ישראל השלושים ושלוש
ירון מזוז (1962-)	הליכוד	זאב אלקין	2 באוגוסט 2016	30 באפריל 2019	ממשלת ישראל השלושים וארבע

מערכת היחסים בין המשרד לבין חברות התעשייה

מערכת היחסים של המשרד להגנת הסביבה עם חברות ומפעלים בתעשייה הישראלית מורכבת, כאשר בסמכות המשרד להגנת הסביבה לקבוע מגבלות שונות הקשורות לפליטת חומרים מזהמים, ובאחריותו לפקח על הנושא. לצד זאת, משתף המשרד פעולה במקרים שונים עם התאחדות התעשיינים במטרה למצוא את האיזון הנכון בין פיתוח התעשייה לבין שמירה על הסביבה^[4]^[5].

האמנה הוולנטרית

בשנת 1998 חתמו 140 מפעלים על אמנה וולנטרית, ביזמה משותפת של המשרד להגנת הסביבה ושל התאחדות התעשיינים, במטרה לגרום להפחתת הזיהום. בדיקות שנעשו על ידי כלי תקשורת הראו שתרומתה של האמנה זניחה, ושמפעלים רבים מפרים באופן קבוע את האמנה ללא כל השלכות^[6]^[7], והדבר עורר ביקורת מטעם פעילי סביבה על המשרד^[7].

מעבר בכירים מהמשרד לתעשייה

רבים מהבכירים במשרד להגנת הסביבה, ביניהם מרבית המנכ"לים מהקמת המשרד ועד שנת 2018, עברו לאחר סיום תפקידם לתפקידים בכירים בחברות התעשייה שקודם לכן היו בתחום אחריותו של המשרד. אף על פי שתופעה זו קיימת גם במשרדי ממשלה אחרים, פעילים סביבתיים וכלי תקשורת העלו חשש שמעבר זה חמור יותר כשמדובר בתחום הגנת הסביבה^[7].

ישנה תפיסה התומכת במעבר אנשי מקצוע מהמשרד ממשלתי לתעשייה הפרטית. אף על פי שעובר לבעלי ההון ידע ומוניטין של עובדי ציבור בו יוכלו להשתמש נגד הציבור, יש אלו שטוענים ש"הרגולטור לשעבר מעביר לארגונים המפוקחים את אופן החשיבה הרגולטיבית ואת האידאולוגיה שעליה הוא צמח”. בשנת 2018 הציגו הח"כים - יעל כהן פארן, ראש התנועה הירוקה בכנסת, ודב חנין, יו”ר השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת - תפיסה נגדית. חנין טען כי תפיסה זו "היא לדעתי נאיבית. מי שמעלה אותה לא מבין שהגופים המפוקחים הם גופים כלכליים עם אינטרסים פרטניים. לא מדובר בגופים נייטרליים של שיח אובייקטיבי וחילופי דעות וחשיבה פתוחה. לכן גם אם מישהו מביא חשיבה רגולטיבית, הוא מביא אותה לא ברמה הנורמטיבית של ‘מה צריך לעשות’, אלא ברמה האינסטרומנטלית, של ‘איך עושים את זה בצורה מוצלחת’. ובמילים אחרות: מייעץ לחברות כיצד להתמודד עם הרגולציה הקיימת”. תחקיר של קרן התחקירים בחן את המקרים בהם עבדו אנשי מפתח מהמשרד להגנת הסביבה לחברות התעשייה ומצא מספר מקרים בהם ניכר שלא הייתה במעבר תרומה אידאולוגית לחברה. ממצאים דומים תיארו גם פרופסור דני רבינוביץ ואיתי ורדי בספרם "כוחות מניעים", וכך כתבו על המעבר של מנכ"ל המשרד לשעבר, פרופסור אורי מרינוב, שעבר לעבוד כיועץ סביבתי בכביש חוצה ישראל יחד עם סגנו, ד"ר עמרם פרוזינין, על רקע מאבק סביבתי נגד כביש 6: "יזמי הכביש חששו שהמאבק עלול להזיק להם, ולפיכך נקטו מדיניות של קואופטציה, כלומר העבירו את היריב לצדם כדי לנטרלו"^[7].