מקום מושבו של המרכז הוא ברחוב לינקולן 1 (פינת רחוב יהודה הלוי) בתל אביב, בבניין ששימש את המרכז למיפוי ארץ ישראל של המנדט הבריטי, והוא מפעיל יחידות נוספות הפזורות בתל אביב וברחבי הארץ.
בשנות פעילותו הכין המרכז למיפוי ארץ ישראל מפות רבות, בעיקר מפות טופוגרפיות, מפות המציגות בעלות על קרקע ומפות ערים. המרכז המשיך לפעול גם לאחר הקמת המדינה תחת השם אגף המדידות של משרד השיכון ומשנת 1988 הוא נקרא "המרכז למיפוי ישראל". יחידות נוספות קיימות במקומות נוספים בישראל.
בשנת 2012 זכה המרכז למיפוי ישראל בשני פרסים ראשונים בתחרות בינלאומית שנערכה בארצות הברית מטעם חברת "Esri", אחת החברות המרכזיות בעולם בתחום המיפוי. הפרס הראשון ניתן על מצוינות במערכות מידע גאוגרפי על שדרוג תשתית המידע הגיאו-מרחבי בישראל. ואילו הפרס השני שקיבל המרכז הישראלי היה "מפת צפון מזרח הנגב (המכתשים)" שהוכנה במחלקת הכרטוגרפיה במרכז למיפוי ישראל.
בית מחלקת המדידות
בנייתו של בית מחלקת המדידות התנהלה בשנת 1930 (אז נקראה בשם: "המרכז למיפוי ארץ ישראל" או באנגלית: Survey of Palestine), בפיקוחו של המהנדסארפד גוט. היה זה במגרש בן 30 דונם בקצהו של רחוב שינקין בתל אביב, במבנה אשר כלל חצר פנימית וגם קודם לכן תוכנן לשמש את תחנת הרכבת של תל אביב[1]. בית מחלקת המדידות נבנה צפונית לפרדס גינטר (חוות רוהאם) ומערבית למתחם צקלג (בית הקברות הטמפלרי) ונחנך בתאריך 1 בינואר1931 ובשנת 1935 בוצעה בו הרחבה והקמה של האגף המזרחי הנמצא ברחוב לינקולן מספר 3. במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחריה שימש בית המדידות בסיס לצבא הבריטי. לאחר המלחמה נפרץ שביל מזרחה שלאחר מכן בשנות ה-50 נסלל המשך לרחוב שינקין (רחוב לינקולן כיום) על אדמות המושבה הטמפלרית "שרונה" כציר מקשר בין מזרח העיר למערבה. באמצע שנות ה-30 רצתה ממשלת המנדט להפוך את המבנה לבית חולים לבהמות, אך צעד זה נתקל בהתנגדות נמרצת מצד העירייה ששאפה להפוך את המבנה לבית ספר, כפתרון למחסור במוסדות חינוך בגבולה המזרחי אז של העיר. בסופו של דבר לא יצאה אף אחת מהתוכניות אל הפועל והמבנה המשיך לשמש את מחלקת המדידות המנדטורית, ולאחר קום המדינה את מחלקת המדידות הממשלתית ואת המחלקה לעבודות ציבוריות (מע"צ). כיום משמש המבנה את המרכז למיפוי ישראל הכפוף למשרד השיכון וכן משמש יחידה צבאית. לפני שנת 1930, פעלה מחלקת המדידות מבניין ב"בית הקונסוליה הטמפלרית-גרמנית (רחוב דרך יפו פינת רחוב שלוש)".
בחלקו הצפוני של הבניין פעל בעבר "בסיס משטרה" שהתפנה לצורך בניית גן ציבורי. חלקו המזרחי של הבניין בו ישב פקיד שומה של משרד האוצר מיועד להריסה עבור הקמתו של בניין מגורים. חלקו המערבי של הבניין מיועד לשימור במסגרת תוכנית השימור של "העיר הלבנה". לפי התכנון כל יחידות המרכז הפזורות ברחבי ישראל אמורות לעבור אל בניין חדש שעתיד להבנות בירושלים.
מבנה ארגוני
המרכז מורכב כיום מיחידת מטה ומשלוחות מחוזיות. יחידות המטה כוללות הנהלה, מדען ראשי, מחלקות מקצועיות (גאודזיה, קדסטרומיפוי, לרבות פוטוגרמטריה וקרטוגרפיה), יחידת עיבוד נתונים אוטומטי, חשבות, תכנון וכלכלה, אמרכלות ושירות מפות ונתוני מדידה. משרדיו הראשיים של המרכז, בהם פועל המטה, שוכנים ברחוב לינקולן מספר 1 פינת רחוב יהודה הלוי בתל אביב והשלוחות המחוזיות ממוקמות בירושלים, בבאר שבע, בחיפה ובנצרת. תפקידי השלוחות המחוזיות כוללים רישום ופיקוח על עבודות מודדים מהמגזר הפרטי, מכירת מפות ונתוני מדידה ומתן שירותי מדידה שונים.
המרכז הפעיל בעבר בית דפוס והוצאה לאור . כיום המרכז למיפוי ישראל מפעיל אתרי אינטרנט כגון "אתר המפות הממשלתי - Govmap"' "טופוקד" - המיועד בעיקר לציבור העוסקים במיקצוע המדידות וכן את אתר הנדל"ן הממשלתי המציג עסקאות נדל"ן שבוצעו בהתאם למידע המתקבל מהטאבו.
תחת חסותו של המרכז למיפוי ישראל ושל משרד הפנים נמצאת "הוועדה הבין-משרדית למערכות מידע גאוגרפי" שתפקידה לקדם את תחום ניהול מערכות המידע הגאוגרפיות ברמה הארצית בדרך של שיתוף מידע וידע מקצועי בתחומי הגאוגרפיה, קידום תקנים ונוהלי עבודה מסודרים.
המרכז פועל במספר תחומים, תחת הנהגתו של רונן רגב מנכ"ל המרכז:
גאודזיה: בתחום הגאודזיה (מדידת הארץ) פועל המרכז כמכון הגאודטי הלאומי. המרכז אחראי ליצירה, תחזוקה ופיתוח של רשת הבקרה הגיאודטית לפי צורכי המדינה, מתוך דגש על צורכי התשתיות, הבנייה והביטחון. המרכז מופקד גם על יצירת כלים להתמרות בין רשת קואורדינטות קיימת לבין רשתות אחרות שהיו בשימוש, ולתמוך, במידת האפשר, בהתמרות לרשתות נוספות.
קדסטר: בתחום הקדסטר (רישום קרקעות) משתמש המרכז גוף ממלכתי המרכז את פעילות המדידות לצורך רישום מקרקעין. על פי השיטה הנהוגה בארץ משנת 1920, שיטת טורנס, נותנת המדינה מעין ערבות לבעלי זכויות במקרקעין לגבי זכויותיהם על ידי רישום ממלכתי מסודר של הקרקעות והזכויות בהן. במסגרת זו מופקד המרכז על ניהול מדידת גבולות הגושים וחלקות המקרקעין וכן על ניהול הרישום בקואורדינטות ובתרשימים של התוכניות לצורכי רישום. כללים למדידות אלה מפורטים בתקנות המודדים.
כ-95% משטח מדינת ישראל עברו תהליך של הסדר מקרקעין. שטח זה מאורגן בכ-15 אלף גושים וכ-800 אלף חלקות. מדי שנה מטפל המרכז הן בהמשך המדידות להסדר השטחים שטרם הוסדרו והן במדידות לחלוקה מחדש של אזורים מוסדרים שעוברים תהליך של תכנון מחדש, בדרך כלל לצורך בנייה.
סגן המנהל לקדסטר אחראי על פעילות זו והוא מפעיל לצורך כך את אגף הקדסטר, כולל פעילויות תחום קדסטר ותחום פיקוח על המדידות.
מיפוי: בתחום המיפוי מהווה המרכז הגוף הלאומי למיפוי. המרכז מופקד על קביעת מוצרי המיפוי הבסיסיים הנדרשים במדינת ישראל לתמיכה בצרכים הממלכתיים הבסיסיים לתכנון וביצוע, מתוך דגש על תשתיות ובנייה, ביטחון ושירותי חירום, שליטה ובקרה, איכות הסביבה, מחקר ופיתוח ותיור וטיול. לצורך כך, מופקד המרכז למיפוי ישראל על קביעת התקנים בנושא, לרבות רשתות קואורדינטות, היטלי מפות, תקני דיוק, שמות וסימבולוגיה.
הסדרה המרכזית בתחום המיפוי כיום (יוני 2006) היא סדרת המפות הטופוגרפיות בקנה מידה 1:50,000 שממנה נגזרת סדרת 1:100,000. מוצרי מיפוי נוספים, המופקים במרכז בהיקפים מצומצמים, הם מפות ערים, מפות ימיות, שהוכנו בשנים האחרונות ואטלס ישראל, המופק בשיתוף פעולה עם האוניברסיטה העברית. כמו כן מופקים מוצרי מיפוי רבים בממשלה ומחוצה לה על בסיס מפות בסיס של המרכז בתוספת מידע נושאי למינהו.
הפעילות המרכזית בנושא המיפוי הטופוגרפי במרכז בשלוש עשרה השנים האחרונות מתמקדת באיסוף, בניהול ובעדכון מאגר המידע הגאוגרפי הטופוגרפי כחלק מרכזי ממאגר המידע הגאוגרפי הלאומי. בתהליך זה נעשות פעולות רבות בתחום התשתית של כיסוי בצילומי אוויר ויצירת טריאנגולציה אווירית. מאז קום המדינה בשנת 1948 מתבצע כיסוי עתי בסיסי בתצלומי אוויר של המדינה. פעילויות המיפוי נעשות באחריות סגן המנהל למיפוי ולמאגרי מידע, באמצעות ראש אגף פוטוגרמטריה, ראש אגף רפרודוקציה וראש תחום קרטוגרפיה.
מידע גאוגרפי ומאגר המידע הגאוגרפי: נושא זה התבסס בעבר על המפות המודפסות שהופקו עוד בתקופת מחלקת המדידות של ארץ ישראל (Survey of Palestine) ומחלקת המדידות של מדינת ישראל לדורותיה (מחלקת המדידות, אגף המדידות והמרכז למיפוי ישראל). נוסף על כך, ניתן שירות מידע ונתונים, בעיקר למודדים, על נקודות הטריאנגולציה, על פנקסי מדידות מהעבר ועל תוכניות קיימות לצורכי רישום.
בהחלטות הממשלה בנושא מאגר המידע הגאוגרפי הלאומי מה-25 בדצמבר1990 ומה-17 ביוני1993, הוטל על המרכז להקים מאגר מידע גאוגרפי לאומי הקרוי: בנג"ל (בסיס נתונים גאוגרפי לאומי), לרבות תקן קודים אחיד ופורום בין-משרדי. מאז החלטת הממשלה, הוקם במרכז מאגר מידע גאוגרפי טופוגרפי מתצלומי אוויר בקנה מידה של 1:40,000 באפיון דיוק של 2 מטרים על כל שטח המדינה. כן הוקם מאגר מידע גאוגרפי קדסטרי על בסיס מפות הגושים והחלקות הנקרא: בנק"ל (בסיס נתונים קדסטרי לאומי).
![נקודת טריאנגולציה בראש גבעת חוליקאת[2].](%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:PikiWiki_Israel_4335_Triangulation_Point_-_Holikat.JPG)
,_Israel_03.jpg)
