המרכז לטניס בישראל - טבריה, הוא אחד מ-14 המרכזים ברחבי הארץ של המרכז לטניס בישראל.
היסטוריה
המרכז נפתח בשנת 1989 בשיכון ד' בעיר - אחת משכונות המצוקה הגדולות (בהמשך שונה שם השכונה לרמת אגוז). הסיבה למיקומו של המרכז בשכונה זו הייתה לתת נגישות לאוכלוסייה הקרובה בעלת המצב הסוציו אקונומי הקשה, על מנת שהילדים יוכלו לבלות את אחר הצהרים והחופשות שם במקום להישאר ברחובות. המרכז היה כמובן נגיש לכל תושבי העיר והאזור שהגיעו כדי ללמוד את משחק הטניס.
ביל ליפי, אחד מששת המייסדים של המרכז לטניס בישראל, סיפר את הסיפור של הקמת המרכז בטבריה: "לארי קרוליק היה איש נפלא שאהב ילדים. הוא לא שיחק טניס. במהלך טיול בישראל, בזמן שנסע ברכבת מת"א לירושלים, הוא הודיע שהוא מעוניין לתרום מיליון דולר כדי לבנות מרכז טניס בטבריה. כאשר התקיים טקס חנוכת המרכז, קרוליק כבר גסס מסרטן. הוא טס במיוחד עם משפחתו ורופאו האישי מארצות הברית לישראל והגיע לטבריה עם מסוק כדי להיות בטקס. כמה ימים לאחר מכן הוא נפטר".
הפעילות במרכז
במרכז בטבריה שישה מגרשים, קיר אימון מקורה, מועדון לילדים, שלושה מקלטים ניידים, כיתת לימוד, מקלחות ושירותים וגישה לנכים. במרכז תוכניות טניס מגוונות לילדים, נוער ומבוגרים: תוכנית לגני ילדים ופיתוח מוטורי מגיל 3-6, תוכנית מיני טניס לגילאי 6-8, טניס לגילאי 8-18 ותוכנית תחרותית לילדים מצטיינים המשלבת גם אימוני כושר ואימונים מנטליים. למבוגרים יש חוגי טניס וקרדיו טניס. השחקנים הבולטים שגדלו בטבריה במהלך השנים וזכו באליפויות ישראל לנוער: ויקטור קוליק, גיא קובי, אלירן דויב ואיגור סמילנסקי. במרכז מתקיימות תחרויות ארציות, אזוריות ופנימיות במהלך השנה וימי כיף לתושבי העיר.
המרכז בטבריה מקיים תוכניות רבות למען הקהילה שממומנות על ידי תורמים יקרים בחו"ל: תוכניות למען ילדים ונוער בסיכון, תוכנית לאנשים בעלי מוגבלות שכלית, תוכנית לדו קיום (חיים משותפים) ותוכנית לעולים חדשים.
במלחמת לבנון השנייה ב-2006 נאלץ המרכז להפסיק את פעילותו בעקבות ירי קטיושות על טבריה. כדי להרחיקם מקו האש, הוזמנו ילדי המרכז להתארח במרכז לטניס בישראל - רמת השרון שם התאמנו וישנו אצל משפחות מהאזור.
מנהל המרכז הראשון בטבריה היה שמוליק טלר ואחריו ניהלו קרול לובל וישה אקסנוב, כאשר המנהל משנת 2009 ועד היום הוא טל אמסלם.
קישורים חיצוניים
