המרכז הגאה תל אביב-יפו (מכונה גם לעיתים המרכז העירוני לקהילה הגאה) הוא מרכז קהילתי עירוני המיועד לקהילה הלהט"בית בתל אביב-יפו והסביבה. המרכז משמש כבית לחברי וחברות הקהילה הלהט"בית, ומציע שירותים בתחומי קהילה, תרבות וסיוע, ומרכז תחתיו את מגוון השירותים שמעניקה עיריית תל אביב לקהילה הגאה.
בפתחו של המרכז הוקמה ב-10 בדצמבר2013אנדרטה לזכר קורבנות הנאצים אשר נרדפו על רקע נטייתם המינית. האנדרטה כוללת שלושה משולשים. משולש בטון, עליו מופיע הסבר היסטורי, משולש הפוך ורוד ומשולש הנוצר משלושה ספסלים ורודים כשעל כל אחד מהם נכתב בשפה אחרת (עברית, אנגלית וגרמנית) המשפט הבא: "לזכר נרדפי המשטר הנאצי בשל נטייתם המינית וזהותם המגדרית".[2]
במרץ2018, הודיעה עיריית תל אביב שבניין המרכז הגאה יעבור שיפוץ ובנייה מחדש של שתי קומות נוספות ואולם אירועים.[3]
בפברואר 2024 ולאחר כשנתיים וחצי מאז החלו העבודות, נחנך המרכז החדש בגן מאיר, ובכך הפך לאחד מהמרכזים הגאים הגדולים בעולם.
הקמת המרכז
פנינה רוזנבלום מנחה את טקס פסטיבל אירועי הגאווה "וויגסטוק" במרכז הגאה, 2016הופעת רקדנים במהלך פסטיבל "וויגסטוק" במרכז הגאה, 2016, תל אביבהמרכז הגאה מעוצב לרגל עשור להיווסדו ויום העצמאות ה-70 של ישראל
סקר שנערך בשנת 2004, לאיתור צרכיה של הקהילה הגאה קידם את הקמת המרכז. ממצאי הסקר העלו שישה תחומי פעילות שקיבלו ביטוי הלכה למעשה במרכז הגאה: תרבות גאה, מרכז חברתי, העצמת ארגוני קהילה, שירותי תמיכה (תמיכה נפשית וייעוץ משפטי ובריאותי), השכלה ופנאי.[4] בעקבות הסקר וביוזמתו של איתי פנקס, חבר מועצת העיר תל אביב, הוקם המרכז הגאה ב-2008.[5]
תפיסת העולם שעל בסיסה פועל המרכז הגאה -
”לכל אדם בכל גיל הזכות הבסיסית למקורות תמיכה המקנים לו מרחב מוגן, נוחות, ביטחון אישי, מימוש עצמי, ומענה למצוקותיו בקבלת נטייתו המינית”.[6]
פעילות
המרכז הוא סוכנות עירונית, כגוף של עיריית תל אביב-יפו, עשרות מיליוני שקלים על בניית המבנה החדש.[7] הפעילות בו מתחלקת ל-6 קטגוריות עיקריות:
תוכניות תרבות הכוללות תיאטרון, מחול, קונצרטים וכו'.
אירועים חברתיים.
ארגונים קהילתיים להורים לילדים להט"בים, קבוצות דתיות, טרנסקסואלים, קשישים, בדיקות HIV.
שירותי תמיכה: קליניקה לייעוץ וטיפול, מענה סוציאלי ומנטורינג
למידה הכוללת הרצאות וסדנאות.
פעילויות פנאי וחוגים.
המרכז מוביל את אירועי הגאווה בתל אביב ומסייע להתוות את המדיניות העירונית למען הקהילה הגאה.
^פזמוני-לוי, א', שילה, ג', ופנחסי, ב' (2011). בעקבות הזמן הוורוד: השוואה בין - דורית בין צרכים של נוער להט"בי לבין צורכיהם של להט"בים בוגרים. מפגש לעבודה חינוכית - סוציאלית, 33, עמ' 122-103.
^חן משגב, תכנון, צדק ופוליטיקה עירונית להט"בית: המקרה של המרכז הגאה בת"א, תכנון 12 (1), עמ' 184
