הרצח במצעד הגאווה בירושלים התרחש ביום חמישי, 30 ביולי2015, במצעד הגאווה בירושלים, כאשר ישי שליסל, חרדיישראלי, רצח בדקירות סכין את הנערה שירה בנקי בת ה-15 שהשתתפה במצעד, ופצע שישה צועדים אחרים. שליסל ביצע את הרצח חודש לאחר שסיים לרצות עונש של 10 שנות מאסר בגין הרשעה קודמת בנושא דומה של תקיפה וניסיון לרצח במצעד גאווה קודם בירושלים שנערך בשנת 2005. שליסל נידון למאסר עולם על מעשה הרצח.
רקע
הציבור החרדי, שאליו משתייך שליסל, מתייחס לרוב להומוסקסואליות כחטא חמור. ולכן מצעד הגאווה בירושלים מעורר בו התנגדות, והוא רואה בו חילול קדושת העיר. בכמה מקרים בעבר הותקפו צועדים במצעדי גאווה בירושלים על רקע זה על ידי קיצוניים.
ב-30 ביוני2005 יצא שליסל לעצרת תפילה בכיכר ציון נגד מצעד הגאווה בירושלים, שאותו ראה כ"מלחמה נגד הקדוש ברוך הוא". הוא קיבל סכין מטבח משמואל אירנשטיין, לדברי אירנשטיין לתכלית של פגיעה ברכוש, כדי להפריע למהלך המצעד. שליסל דקר בסכין שלושה מהצועדים, שנפצעו פצעים בינוניים[4]. הוא הורשע בעבירות של ניסיון רצח, חבלה בכוונה מחמירה ופציעה[5], ובפברואר 2006 נידון ל-12 שנות מאסר ולתשלום פיצוי בסך 280,000 ש"ח לשלושת הקורבנות. בגזר דינו כתבו השופטים:
”בהגיעו לתהלוכה, היה הנאשם נחוש בדעתו שלא לאפשר את המשך התנהלותה ולמנוע את סיומה בשלום. מעשיו, שבאו בעקבות כך, לא באו מתוך אהבת האל אלא מתוך שנאת האדם והם נבעו מתוך קנאות עיוורת שאינה מסוגלת להבחין באחר. בשם אמונתו הדתית עצם הנאשם את עיניו ואטם את אוזניו בכל מה שנוגע וקשור לכבודם ולגופם של אחרים אשר דעתם אינה כדעתו, אורח חייהם אינו כאורח חייו והשקפת עולמם שונה. כל אשר הפגין הנאשם היה שנאה ואטימות לב. הנאשם קם באלימות ובפנאטיות לפגוע בגופם ובנפשם של בני אדם ובמעשיו אלו גילה אֶרֶס ולא חסד, ונפש אטומה לכל דעה שונה ולכבוד האדם באשר הוא אדם.”[6]
התקיפה שביצע שליסל הייתה ביטוי קיצוני של העוינות והטינה שהופגנו כלפי הצועדים במצעד, שהתקבלו לאורך מסלולו בחרפות ובגידופים ובהשלכת שקיות שתן[9].
זמן קצר לאחר מעצרו התגרש שליסל, לבקשת אשתו[10]. במהלך מאסרו אושפז בשנת 2009 למשך כחודש וחצי לאחר שאובחן כסובל ממצב פסיכוטי פרנואידי[11].
לאחר שהשלים לרצות את מלוא עונש המאסר שנגזר עליו שוחרר שליסל מבית הכלא ב-29 ביוני 2015 וחזר להתגורר בבית הוריו ביד בנימין[1][12]. בראיון בן 25 דקות שנערך לו בקו נייעס בשם "הנייעס החרדי" שבועיים לפני הרצח, אמר שליסל כי יש לעשות הכל כדי לשבש את מצעד הגאווה ואף התנגד להתנצל על מעשיו[13]. בנוסף לכך, תושבים במודיעין עלית דיווחו לתקשורת כי מיד לאחר ששוחרר, הפיץ שליסל מודעות בהם קרא לאנשים למסור את נפשם כדי למנוע את מצעד הגאווה.
הרצח
ב-30 ביולי 2015, חודש לאחר שחרורו מהכלא, תקף שליסל בסכין צועדים במצעד הגאווה בירושלים ופצע שישה מהם, כולל שירה בנקי, שלקחה חלק במצעד כדי לתמוך בחבריה מקהילת הלהט"ב. בנקי נפצעה אנושות, ונפטרה כעבור מספר ימים מפצעיה[14]. שליסל נעצר על ידי כוחות המשטרה שנכחו במקום.
בעקבות הרצח נמתחה ביקורת על תפקוד משטרת ישראל, בטענה שהמשטרה ידעה על שחרורו מהכלא והייתה צריכה למנוע ממנו להתקרב לאזור המצעד[15][16]. בעקבות המלצות ועדת חקירה בראשה עמד ניצב בדימוס ישראל יצחק הוחלט על הדחה והעברה מתפקידים של שישה קצינים ושוטר, בראשם מפקד מרחב מוריה ניצב משנה קובי דוידיאן. בנוסף נרשמה הערה פיקודית למפקד המחוז משה אדרי ולמפקד מרחב ציוןאפי חביביאן בשל ליקויים[17].
מעשהו של שליסל ספג גינויים מכל קצות הקשת בישראל, מחרדים ומחילונים. גם הוריו של שליסל גינו את המעשה[21]. אך נמצאו לו גם תומכים בודדים. בשכונות החרדיות בירושלים ובבית שמש נתלו פשקווילים המשבחים את שליסל[22], ובעקבותיהם נתלו גם פשקווילים המגנים את מעשהו[23].
גלעד קליינר, בנו של חבר הכנסת לשעבר מיכאל קליינר, הועמד לדין על שהביע שמחה על מותה של שירה בנקי. הוא נידון לקנס של 180 ש"ח, התנצל והתחייב לא לחזור על עבירה זו[24].
ביולי 2016, שנה לאחר הרצח, ניסה שליסל לשדל את אחיו לפגוע בצועדי המצעד ובעקבות כך האח נעצר למספר ימים[25].
הנצחתה של שירה בנקי
פינת זיכרון לשירה בנקי בבית ספרה, 2015
בנובמבר 2015 נקראה על שמה קבוצת הנערות של מועדון הכדורגל הפועל קטמון ירושלים, המשחקת בליגת נערות דרום, "הפועל קטמון ירושלים שירה בנקי"[26].
בינואר 2016 התקיימה הכנסת ספר תורה שנתרם לזכרה של שירה על ידי פרופסור מארק וויינברג ממונטריאול. ספר התורה שנבחר נכתב בבגדד לפני 150 שנה. במסגרת התרומה הספר שוחזר ותוקן ונתרם לבית הכנסת שהקימה העירייה לבני הקהילה האתיופית בעיר[27][28].
ב-21 ביולי2016 התקיים שוב מצעד הגאווה בירושלים בסימן שנה לרצח, תחת הכותרת "כאן כדי להישאר!". הצועדים הניחו פרחים לזכר שירה בנקי בסמוך למקום הירצחה. הוריה של בנקי נשאו דברים בעצרת הסיום בגן העצמאות. במצעד השתתפו כ-25,000 אנשים ובכך הפכו אותו למצעד הגאווה הגדול ביותר שנערך בירושלים[29][30].
במצעד השתתפו כ-30 חברי כנסת ממגוון מפלגות. בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, פרסם ביום המצעד סרטון המביע תמיכה עקרונית בצעידה באומרו "נצעד באחדות לאור זכרה של שירה, נזכור אותה באהבה ובגעגוע, לא ניתן לאחרים לזרוע פירוד בתוכנו"[31].
הוריה של שירה בנקי הקימו בשנת 2016 את החל"צ 'דרך שירה בנקי', המקדמת פעילויות לקידום המתינות במרחב הציבורי, החברה משתפת פעולה עם מספר גופים, כגוון תמיכה בקליניקה למאבק בשנאה בשיתוף עם המרכז הבינתחומי הרצליה, תוכנית אשר נקראת חדר מורים המעבירה השתלמות שנתית למורים יהודים וערבים וכן הפקת "סיפור אחר" – סדרת הסכתים (פודקאסטים) בת 15 פרקים על אנשים שבחרו לסייע לאחרים על אף שהדבר כרוך בסיכון עצמי ניכר[32].
ביולי 2020, כחמש שנים לאחר מותה של שירה החליטו הוריה לפנות לציבור ולפתוח בקמפיין מימון המונים, בקמפיין השתתפו בין היתר חברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון, הרב שמואל פפנהיים והעיתונאים גל אוחובסקי ואראל סג"ל. הקמפיין נפתח בעקבות קושי בגיוס כספים למימון המיזמים שהיא מפעילה ומממנת אשר נבע מהמשבר הכלכלי שבא יחד עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל[33].
.jpg)
