הבחירות לאספת הנבחרים הראשונה התקיימו ב-19 באפריל 1920, א' באייר ה'תר"ף (מאורעות תר"פ הביאו לדחיית הבחירות בשמונה ימים בירושלים וביפו[1]) ותוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות באספת הנבחרים הראשונה.
אחדות העבודה בראשות דוד בן-גוריון התייצבה כמפלגה הגדולה ביותר וזכתה ב-70 מתוך 314 המושבים.
בסביבות 22,000 מתוך 26,000 המצביעים הרשומים השתתפו בבחירות הראשונות לאספה הנבחרים (בערך כ-84.62% הצבעה).
רקע
לאחר הניצחון של מדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה החל הכיבוש הבריטי בפלשתינה (א"י) ב-1917. בנובמבר 1917, נפגשו מנהיגי היישוב היהודי בארץ ישראל כדי לדון באפשרות לאמנה שתייצג את היישוב היהודי[2]. לאחר שהבריטים כבשו את ירושלים החליטו קבוצת המנהיגים להתכנס בשנית, הפעם ביפו ובדיון על הקמת ארגון ליהודי ארץ ישראל. בשלב מסוים הקימו קבוצת המנהיגים היהודים ביחד עם אנשי המנדט הבריטי ועדה משותפת לקראת קיום הבחירות לאספה הנבחרים.
בעוד שצפון ארץ ישראל, עדיין הייתה תחת כיבוש עות'מאני, נערך ביפו כינוס נוסף, עוד ביולי 1918 ובו הוחלט כי עד סוף אותה שנה יתקיימו הבחירות[3]. לאחר חתימת הסכם שביתת הנשק בנובמבר, נדרשו הנציגים לבחור נציגים לועידת השלום בפריז והוחלט שלוועדה תשלח משלחת של ועד המשלחות היהודיות בראשות חיים ויצמן, ובהשתתפות נחום סוקולוב, מנחם אוסישקין, אהרון אהרנסון, אנדרה ספיר מצרפת, ואחרים והפקידה את מפת דרישותיו הטריטוריאליות של העם היהודי בידי ועידת השלום.
הבחירות נדחו מאז מספר פעמים, בשלב מסוים שנקבעו הבחירות לאוקטובר 1919, ויצמן ביקש לדחות פעם נוספת את הבחירות וזאת לאחר שחשש שהפילוגים הפנימיים ביישוב יחלישו את העמדה היהודית במשא ומתן שנערך בפריז.
בסופו של דבר, הוחלט לקבוע את הבחירות ל-19 באפריל 1920.
מערכת בחירות
בפגישה הראשונה ביפו הוחלט כי הבחירות יתקיימו באמצעות הצבעה חשאית ובשיטת הבחירות הישירות.עם זאת, הצדדים לא הגיעו להסכום בעניין מתן זכות הבחירה לנשים שביישוב. בפגישה השנייה הוחלט כי גברים ונשים מעל גיל 21 יהיו זכאים להצביע, אף כי נושא המועמדות נותר ללא מענה ופתרון מוסכם. הנושא של זכות בחירה לנשים הועלה בכנס השלישי שנערך ביפו ולמרות התנגדותם של הנציגים החרדים, הוחלט כי נשים יורשו לרוץ בבחירות. בשל כך, ערכו החרדים בחירות נפרדות בירושלים ב-3 במאי ושם נאסר על נשים להשתתף[4].
אחרית דבר
דרישת הוועד הזמני לכנס את האספה לאחר בחירתה נתקלה בהתנגדותם של הבריטים. לאחר הגעתו של הנציב העליון הרברט סמואל הועלו בקשות הכינוס בפניו ואושרו על ידו באוקטובר 1920, שישה חודשים לאחר מועד הבחירות.
תוצאות הבחירות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ הד יפו, דואר היום, 22 באפריל 1920
- ^ Zalman Abramov (1976) Perpetual dilemma: Jewish religion in the Jewish State Fairleigh Dickinson Univ Press, p 87–88
- ^ Abramov, p88
- ^ Abramov, p90
