PROFILBARU.COM

דליפת הנפט בשמורת עברונה
תאריך התרחשות	דצמבר 2014
קואורדינטות	29°40′29″N 35°00′26″E / 29.6748°N 35.0071°E
	(למפת דרום הנגב רגילה) דליפת הנפט; בשמורת עברונה;

דליפת הנפט בשמורת ערבת עברונה התרחשה בלילה שבין 3 ל-4 בדצמבר 2014. כחמישה מיליון ליטרים (5,000 קוב) של נפט גולמי דלפו מקו צינור אילת-אשקלון באזור היישוב באר אורה שבדרום הנגב.^[1] הנפט הגולמי זרם לשמורת ערבת עברונה הסמוכה וגרם לזיהום חמור בתוכה. האירוע הוערך על ידי המשרד להגנת הסביבה כאחד האסונות הסביבתיים החמורים שאירעו בישראל.

הדליפה

הנפט דלף מתוך צינור חדש של חברת קו צינור אילת-אשקלון הנמצא בבנייה. הצינור נבנה במסגרת העבודות לקראת הקמת שדה התעופה החדש מצפון לאילת. מיד כשזוהתה הדליפה נסגרו מגופים בצינור כדי לעוצרה, אך הנפט שכבר היה מעבר להם המשיך לדלוף וזרם עד למרחק של שבעה קילומטרים ממקום הדליפה, כשהוא יוצר ערוצי משנה. פני השטח השטוחים של השמורה הקלו על התפשטות זרמי הנפט בה. גודל השטח שנפגע באופן כולל הוערך באלף דונמים, ומתוכו פגיעה מכתמי נפט בשטח בגודל של 130 דונם.^[2] הנפט שדלף גרם גם נזק לקטע מכביש 90 לאילת.

אדי הנפט שזרם יצרו מפגע ריח חזק. בירדן דווח כי עשרות תושבים פונו לבתי חולים בשל קוצר נשימה.^[3] כמו כן, נוצר חשש לפגיעה בצבאים החיים בשמורה ובעופות דורסים וכן לזרימת הנפט למפרץ אילת במקרה של שיטפונות חורף בשמורה.

על פי הערכה יארך שיקום השמורה חודשים רבים ואולי אף שנים. המשטרה הירוקה ורשות הטבע והגנים החלו לחקור את נסיבות דליפת הנפט ולאמוד את הנזק שנגרם לחי ולצומח באזור. נמצא כי 430 עצי שיטה נפגעו מהזיהום.^[4]

הנזק לשמורת הטבע הוערך על ידי משרד הגנת הסביבה וחברת תבור כלכלה ופיננסים בכ-111 מיליון ש"ח.^[5] כנגד קצא"א הוגשו ארבע תביעות ייצוגיות שאוחדו לתובענה ייצוגית אחת בסך מאות מיליוני שקלים. במהלך הדיונים בתביעה עודכנה חוות הדעת הכלכלית של המשרד: הנזק לשמורה נאמד בכ-216 מיליון ש"ח, ועלויות השיקום נאמדו בכ-65 מיליון ש"ח. נכון לאוקטובר 2019 החקירה הפלילית נגד קצא"א נמשכת.^[6] בנובמבר 2019 הגיעו פרקליטות המדינה והצדדים האחרים לתביעות הייצוגיות להסכם פשרה עם קצא"א שבמסגרתו נדרשה החברה לשלם 100 מיליון ש"ח, מהם 32 מיליון ש"ח שהוציאה עוד קודם לכן במסגרת שימור השמורה ולמחקר.^[7] בנובמבר 2021 הוגש כתב אישום נגד קצא"א ושלושה מראשיה בגין זיהום הנחל. בכתב האישום נקבע כי יש לשלושה "אחריות למחדלים ולכשלים שגרמו לפגיעה אקולוגית, מהגדולות שאירעו במדינה".^[8]

פעולות הניקוי והשיקום

שאיבה

חברת קו צינור אילת-אשקלון החלה לשאוב את הנפט שזרם בשמורה ולפנות ממנה אדמה שזוהמה בנפט. ביממה הראשונה נשאבו 2000 מ"ק של נפט. לאחר מכן החל תהליך של שאיבת נפט שנקווה בשלוליות, ובהמשך, בעקבות הקמת סכרים זמניים, נשאבו הנוזלים (מים מזוהמים ונפט) שנקוו בהם. בהנחיית המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, ביצעה קצא"א סקרי קרקע ובחינת טכנולוגיות לשיקום הקרקע .^[9]

פינוי קרקע מזוהמת

בימים הראשונים שלאחר האירוע, הוצאו מאות טונות של קרקע מזוהמת, ופונו לאתר הפסולת נימרה, הסמוך לבאר אורה. בשל הנזק העצום שפעולות אלה גורמות לשטח השמורה, הן הופסקו מיד כשהוברר שהסכנה למפרץ אילת חלפה. בהמשך, הוחלט במשרד להגנת הסביבה וברשות הטבע והגנים לטפל במרבית הקרקע המזוהמת בשטח, מבלי לפנות אותה. לשם כך הוציאו רשות הטבע והגנים וחברת קצא"א קול קורא, במסגרתו כ-30 חברות בינלאומיות בעלות ידע בתחום התבקשו להציג את יכולותיהן בטיפול בקרקע מזוהמת בנפט, בשטח שהוקצה לכך מראש.^[10] בשנת 2019, כחלק מבחינת טכנולוגיות לטיפול בנפט בוצע פיילוט, במסגרתו יצרו מהנדסים כימיים תהליך המפחית את הזיהום בקרקע באמצעות בקטריות. הפיילוט הראה שנביטה של צמחים חדשים אפשרית.^[11]

שיקום מרקם החיים

בדצמבר 2014, מונה סגן השר אופיר אקוניס לאחראי על המשרד להגנת הסביבה והועמד בראש מנהלת שיקום השמורה.^[12] תגובת המשרד ורשות הטבע והגנים לאירוע כללה מספר פעולות: מניעת כניסת מטיילים ומבקרים לשמורה, הגבהת סוללות הסכרים בה ושיפור דרכי הניקוז. פעולות אלו סייעו במניעת התפשטות הנפט ובהסרת החשש לזיהום מפרץ אילת. בסוף אותו החודש אישרה הממשלה את תוכנית השיקום של המשרד, ולפיה נקבע כי טיהור הקרקע ימומן כולו על ידי קצא"א, וכי הממשלה תקצה כ-17 מיליון ש"ח ותוספת של כוח אדם לטיפול בקרקעות שזוהמו ולשיקום בעלי החיים שנפגעו.^[13]

עד מחצית ינואר 2015, בדיקות איכות האוויר בשמורה הצביעו על ירידה של יותר מ-90% בזיהום האוויר במקום.^[14] באפריל 2015, ארבעה חודשים לאחר הדליפה, נפתחה השמורה למבקרים לאחר שלא נמצאו מזהמי אוויר החורגים מהתקנים.^[15]

שנה לאחר הדליפה, פרסם המשרד להגנת הסביבה כי דיגומים וניטורי האוויר שנערכו מעידים על איכות אוויר טובה באזורים שנפגעו ועל שיפור במצב אוכלוסיית הצבאים.^[16] מבדיקה שנערכה נמצא כי אוכלוסיית הצבאים באזור לא נפגעה ונצפו אף מספר פרטים חדשים .^[17]

תגובות לאירוע

בתחום המשפטי הוגשו מספר תביעות ייצוגיות נגד חברת קו צינור אילת-אשקלון ונגד המשרד להגנת הסביבה בסכום כולל של יותר ממיליארד שקלים. תביעה שהוגשה בשם 13 אלף תושבי אילת והערבה כללה גם את ראש הממשלה ושר האוצר בפועל בזמן שהדליפה התרחשה-בנימין נתניהו.^[18]

חברת הכנסת תמר זנדברג פנתה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה להסיר את החיסיון ממנו נהנית קצא"א.^[19] במקביל לכך החלה פעילות ציבורית על ידי עמותת אדם טבע ודין ומתנדבים שונים, במטרה להסיר את החיסיון מפעילות קצא"א, תוך דרישה להעמיד את בכיריה לדין. לצורך כך נפתחו עצומות מחאה.^[20]

בעקבות החלטת בג"ץ, בשנת 2017 הותקן צו חיסיון חדש שנועד לתקן את החיסיון הקודם משנת 1968.^[21] הצו אושר על ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, והתיר פרסום ללא הגבלה של כל מידע אודות החברה הנוגע לענייני איכות הסביבה. במסגרת דיוני וועדת החוץ והביטחון טען מנכ"ל החברה, כי "כבר היום כל עובד של המשרד להגנת הסביבה יכול להיכנס למתקני החברה ולפקח. אנו גם לא נהנים משום הקלה בפיקוח הסביבתי – לא בנושא רישיון עסק ולא בנושא היתר רעלים" .^[22]

בנובמבר 2021 הוגש כתב אישום נגד חברת קצא"א וארבעה בעלי תפקידים בחברה בגין אחריות למחדלים ולכשלים שגרמו לדליפה.^[23]