גיורא חייקה (נולד ב-1939) הוא תת-אלוף במילואים בצה"ל, מפקד חטיבה 500, מפקד עוצבת המפץ ומפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה לשעבר.
קורות חייו
נולד בעיראק ועלה לישראל בגיל תשע. את שנות נעוריו עשה בקיבוץ רמת יוחנן. בשנת 1957 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים והתקבל לסיירת צנחנים[1]. בצנחנים עבר חייקה מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. עם סיום קורס הקצינים שב לחטיבה כמפקד מחלקה. לאחר מכן השתחרר, שב למשק וב-1961 התגייס מחדש לשירות קבע. בשנת 1963 היה מפקד פלוגה בגדוד 890[2]. לאחר מכן מונה למפקד סיירת הצנחנים[3] ולחם במסגרתה במלחמת ששת הימים. לאחר מכן למד בפו"ם.
חייקה עבר הסבה לשריון, היה מפקד פלוגת טנקים במלחמת ההתשה, סמג"ד ומפקד גדוד 9[4]. במלחמת יום הכיפורים לחם כסגנו של מפקד חטיבה 217, נתן ניר[5], הוא נפצע בסיום קרב העיר סואץ. לאחר המלחמה מונה למפקד חטיבה 645[6] ובהמשך שימש כמפקד חטיבה 500. בשנים 1979–1982 ובמהלך מלחמת לבנון הראשונה פיקד על עוצבת המפץ ובשנים 1987–1985 שימש כמפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה[7]. השתחרר מצה"ל בדרגת תא"ל.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ פלוגת הסיור החטיבתית 5173 מחזור 1957 - 1958, מתוך אתר "הצנחנים בעשור הראשון".
- ^ על אזרחי עם דורון רובין, גלי צה"ל, 1 באוקטובר 2011
- ^ גיורא חייקה - 1966-1967, באתר סיירת צנחנים.
- ^ עמנואל סקל, "סיני שבלב", הוצאת ליאור שרף – הפצות, 2020, עמוד 76.
- ^ שאול נגר, "נתק'ה - הקצין הפצוע שחזר לשדה הקרב" - ערב השקת הספר ביד לשריון, באתר "יד לשריון", 24.06.2010.
- ^ חטיבה 217 - עוצבת "הסוס הדוהר", מתוך אתר "יד לשריון".
- ^ המרכז הלאומי לאימונים ביבשה, מתוך אתר זרוע היבשה.
