PROFILBARU.COM

בנימין מזר
לידה	28 ביוני 1906; צ'חנוביץ, רפובליקת פולין
פטירה	9 בספטמבר 1995 (בגיל 89); ירושלים
מדינה	האימפריה הרוסית, רפובליקת ויימאר,; ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
	1953–1961; (כ־8 שנים)
	→ משה שוובה יואל רקח ←
ענף מדעי	ארכאולוגיה
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים; אוניברסיטת גיסן ;
תלמידי דוקטורט	בוסתנאי עודד
תרומות עיקריות
	ארכיאולוגיה מקראית חפירות בבית שערים ובעופל
פרסים והוקרה
	פרס הארווי (1986) ; פרס פרשיה שימל (1980) ; פרס ישראל (1968) ; יקיר ירושלים (1968)

בנימין מזר (מֵיזלר) (Mazar;‏ 28 ביוני 1906 – 9 בספטמבר 1995) היה ארכאולוג וחוקר יהדות, הנחשב לאבי הענף הישראלי של הארכאולוגיה המקראית. חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשכ"ח (1968). זוכה אות יקיר ירושלים לשנת 1968. כיהן כנשיאה ה-4 של האוניברסיטה העברית בירושלים.

קורות חיים

מזר נולד בשנת 1906 לחיים מייזלר, סוחר טבק עשיר שהתגורר בצ'חנוביץ שבפולין, ולאשתו רבקה שהייתה בת אחיו של ד"ר משה יוסף גליקסון. הוא נולד בפלך גרודנה ברוסיה^[1], אזור מוצאה של אמו שהייתה מספצקין שבקרבת גרודנו^[2]^[3]. עד גיל 9 גדל בצ'חנוביץ^[4]. בזמן מלחמת העולם הראשונה בעקבות כניסת הגרמנים לצ'חנוביץ, ברחה משפחתו לקורסק ומשם עברה לפאודוסיה בקרים. בעקבות כניסת הקומוניסטים ב-1919 יצא אביו מרוסיה, והיגר לוורשה בירת פולין^[5]. בשנות ה-20 למד גאוגרפיה, היסטוריה וארכאולוגיה באוניברסיטאות ברלין וגיסן שבגרמניה, והוסמך כדוקטור לפילוסופיה בשנת 1928. ב-1929 עלה לארץ ישראל, לאחר שהוריו ואחיו עלו כבר לפניו.

בתחילת 1931 הוא ניהל את החפירות הארכאולוגיות ברמת רחל^[6] ובגבעת אליהו הסמוכה לה, מטעם החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה. בחפירות אלו הוא מצא ברמת רחל מערת קבורה מימי בית שני עם ממצאים שונים, ובגבעת אליהו מצא שרידי עיר אותה זיהה עם נטופה המקראית^[7], זיהוי שפחות מקובל היום^[8]. בעקבות החפירות נתגלעו בינו לבין משה שטקליס חילוקי דעות בעניין הקרדיט על פרסום תוצאות החפירות^[9]^[10].

בשנת 1931 גם זכה בפרס פלומר מטעם האוניברסיטה העברית^[11].

בשנת 1936 הוזמן על ידי אלכסנדר זייד ביחד עם יצחק בן-צבי לבחון מערה עם כתובות עבריות שגילה במורדות גבעת שייח' אבריק. מזר העלה את ההשערה שמדובר בבית שערים. הוא ניהל את עונות החפירות הארכאולוגיות הראשונות על גבעת בית-שערים בימי המאורעות (1936–1940).

לאחר שנים אחדות שבהן שימש בתור חבר-מחקר, התמנה מזר בשנת 1943 כמדריך לגאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל ולהיסטוריה ישראלית בתקופת המקרא באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1947 היה למרצה, וב-1951 התמנה לפרופסור. ב-1952 מונה לרקטור האוניברסיטה, ובין השנים 1953–1961 כיהן כנשיאה.

בשנת 1960 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשנת 1968 הוענק למזר פרס ישראל במדעי היהדות.

בין השנים 1968–1978 עמד בראש החפירות שהתבצעו בעופל שמדרום להר הבית.

מזר היה גם מזכיר החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה.

בשנת 1968 הוענק לו התואר "יקיר ירושלים".

בשנת 1980 קיבל מטעם מוזיאון ישראל את פרס פרשיה שימל ביחד עם פרנק מור קרוס מאוניברסיטת הרווארד על תרומתם המיוחדת לארכאולוגיה של ארץ ישראל^[12].

בשנת 1984, קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה^[13].

בשנת 1985 נמנה עם מדליקי המשואות בפתיחת חגיגות יום העצמאות.^[14]

נפטר ב-1995, ונקבר בהר המנוחות בירושלים. עיריית ירושלים קראה רחוב על שמו בצמוד לקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים.

גיסו, אחי אשתו דינה, היה נשיא המדינה השני, יצחק בן-צבי. אחיינו הוא הארכאולוג, חתן פרס ישראל לארכאולוגיה, עמיחי מזר. בנו הוא אורי מזר, אביה של הארכאולוגית ד"ר אילת מזר.

מספריו

המסחר, התעשייה והמלאכה בארץ ישראל בימי קדם (קובץ מאמרים), הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1937.
בית שערים פרשת החפירות בשנות 1936–1940, הוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 1957.
האבות והשופטים: דברי ימי ישראל מראשיתם עד כינון המלוכה, הוצאת מסדה, תל אביב, 1967.
כנען וישראל: מחקרים היסטוריים, הוצאת מוסד ביאליק והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 1974.
אטלס לתקופת התנ"ך, הוצאת גרפית, תל אביב, 1979.
ערים וגלילות בארץ ישראל: מחקרים טופוגרפיים-היסטוריים, הוצאת מוסד ביאליק והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 1975.
חפירות ותגליות: מסות בארכאולוגיה של ארץ-ישראל, הוצאת מוסד ביאליק והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 1986.
גבע: תגליות ארכאולוגיות בתל אבו שושה משמר העמק, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1988.
עין גדי -חפירות ארכאולוגיות בשנים 1961–1962 , (ביחד עם: טרודה דותן ועמנואל דונאייבסקי), ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, שנה כ"ז, א-ב, תשכ"ג, הוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, תשכ"ג.
(הספר בקטלוג ULI)Jerusalem, the saga of the Holy City, (With M.Avi-Yonah), Jerusalem: Universitas,וגם: (הספר בקטלוג ULI) 1954

לקריאה נוספת

חיים ביינארט ושמואל אחיטוב, ‏כתבי בנימין מזר, קתדרה 8, 1978, עמ' 217–227.
חיים תדמור, 'לזכר בנימין מזר', מדעי היהדות, 36, תשנ"ו (1996), 175–182.
מנחם ברש-רועי, בסודם של יקירי ירושלים כרך ג', ירושלים, תשמ"ו, עמ' 105–123. (הספר בקטלוג ULI)