בית העם שבמושב עין ורד שבשרון נבנה בשנת 1937 ושימש למטרות שונות במשך 20 שנה, ביניהם עמדת תצפית על האויב במלחמת העצמאות, חדר נשק. התקיימו בו גם כנסים, הצגות, "מועדון לחבר" ואירועי תרבות שונים.[1][2]
היסטוריה
בית העם של עין ורד נבנה בשנת 1937, באמצעות כסף שהכניסו לקופת המושב עולים חדשים מגרמניה, בני העלייה הרביעית, ואת הבנייה עצמה ביצעו חברי היישוב באותה תקופה. בית העם נבנה לרוחב ולגובה, אך לא הושלם בשל קשיים כלכליים של ראשית היישוב. נבנתה הבמה וכל החללים מתחתיה ומעליה, ורק האולם היה חסר. במשך יותר מ־20 שנה לא הסתיימה הבנייה של בית העם. רק בשנת 1960 (לאחר 23 שנים) הושלמה הבנייה והבניין שופץ.[1][2][3]
שימושיו
הבניין הלא גמור שימש למטרות שונות במשך 20 שנה: החדרים מתחת לבמה שימשו מיום הקמת הבניין למזכירות והנהלת החשבונות של היישוב, חדר אחד שימש כספרייה וחדר אחד שימש כחדר נשק. בהמשך, בקומת הקרקע הוקם "מועדון לחבר".
לקיר המזרחי הוצמד מבפנים סולם ברזל ארוך, ודרכו עלו אל הגג של בית העם ששימש בימי המאורעות ובתקופת מלחמת העצמאות גם כעמדת תצפית והגנה על כל היישובים היהודיים והערביים בסביבה ומשם אותתו במורס.
בתקופת שהמקום היה נטוש, השתלטו "הפרדסנים" והם הפכו את בית העם לבית האריזה המרכזי של היישוב, עד שנבנה בית האריזה המרכזי. לעיתים בקיץ בית העם שימש לאחסון שקי שעורה ועיבוד היבול המשותף של המושב.
משנת 1938 ובמשך חמישה עשורים התקיימו בבית העם הקרנות שבועיות של סרטי קולנוע שבחרה ועדת התרבות של מושב עין ורד. מחוץ לבית העם הוקם חדרון קטן עם חורים מרובעים בקיר לצורך ההקרנה. בחדרון הוצבו מכונת הקרנה, מכונת תרגום וציוד ההקרנה של הסרטים. המכשירים הוצבו בחדר נפרד כדי שרעש מכונת ההקרנה לא יפריע לצופים. הקהל ישב על ספסלי עץ שהיו על הבמה הרחבה של בית העם. לעומת זאת, בקיץ הוקרנו הסרטים לעיתים בחוץ על קיר העץ. הקהל ישב במדרון החול על כיסאות או שמיכות שהביאו מבתיהם. כניסת הטלוויזיות לבתי חברי היישוב צמצמה באופן דרמטי את פעילותו של הקולנוע.
בשנים 1938- 1988 בבית העם התקיימו אירועי התרבות של היישוב: חגיגות, הצגות, סרטים, חוגים, הרצאות, כנסים ועוד. במת בית העם שימשה לפעילויות חברתיות ותרבותיות. באופן זמני צידה הצפוני של הבמה נסגר בקיר עץ וכך היה אפשר לקיים שם אסיפות חברים, "התאספויות" נוער, הרצאות, הקרנות סרטים והתכנסויות חגיגיות, כמו חתונות של בני המושב וסדר פסח משותף.
בבית העם גם נפרדו החברים מאדם שנפטר, ומאחת הרחבות שמקיפה אותו יוצאים עד היום להלוויות של חברי היישוב.
בסוף שנות ה-80 (ינואר 1988) נסגר "קולנוע עין-ורד", ובאולם בית העם כמעט ולא נותרה פעילות. כיום משמש המקום כבר ומקום בילוי תוסס לצעירי המושב, בימי שישי ושבת.[3][2][1]
מיקום
בית העם של מושב "עין ורד" שבשרון ניצב מעבר לשדרת הקזוארינות, במיקום המרכזי ביותר ביישוב. בית העם ממוקם לצד מרחב "הדשא הגדול", הצרכנייה והאתרים הציבוריים הנוספים של היישוב.[3][2]
עיצוב המבנה
במקום נבנתה במה גדולה ורחבה, שתתאים להצגות רבות-משתתפים. הגובה מעל הבמה הותאם לתפאורה המורכבת ממסגרות ענקיות, כדי שניתן יהיה להעלותן ולהורידן באמצעות מערכת גלגלות וחבלים, כפי שמקובל בתיאטרון גדול ומודרני, לכן גובהו של בית-העם הוא פי שניים ומעלה מגובה פתח הבמה. לאורך חזית הבמה נבנה תא רחב שהיה מיועד לתזמורת. מתחת לבמה נבנו חדרי הלבשה לשחקנים.
בשנת 1960 הושלמה בנייתו של בית-העם: נבנה חלקו הצפוני בתור אולם עם יציע ומרפסת. המבנה כולו שופץ. באולם הוצבו כ-500 מושבים, והוא התחיל למלא את תפקידו.[2]
זהותו של מתכנן בית העם אינה ידועה, ועם זאת, הבניין מציג איכויות אדריכליות יוצאות דופן. האגף המקורי שלו היה למעשה מגדל במה שאיפשר העלאת מופעים והצגות מול שטח אדמה גדול. מגדל במה דומה ניצב עד היום גם בכניסה לקיבוץ עין חרוד בעמק יזרעאל, ולכן מסיקים שייתכן שאותו מהנדס אחראי לתכנון של שני המבנים. האגף השני של בית העם, שהוקם בשנות ה‑60, נצמד למגדל הבמה וכולל אולם משופע ובו 400 מקומות, מבואה, חדרי שירותים, חדר מקרין ומרפסת מקורה הצופה לאחת הדרכים הראשיות ביישוב. הוא מאופיין בעיצוב מודרני, פונקציונלי, וכולל פריטי בניין ייחודיים; למשל, מערכת של לוחות עץ שיוצרת הפרדה נעימה בין החוץ לבין הפנים או שורה של פתחים אקראיים לכאורה בחזית הראשית, שסייעו בעבר לאוורר את הבניין.
ממדיו של בית העם לא תאמו את מספר התושבים המצומצם יחסית של המושב, משום שנבנה עבור הצגות רבות משתתפים.[2][3]
בית העם כיום
מתחילת שנות ה‑90 עומד הבניין נטוש, למעט אגף אחד שבו פועל "מועדון לחבר". הטיח שלו מתקלף ומצבו הולך ומידרדר בכל שנה. בשנים האחרונות עלתה הצעה במושב לשימור הבניין ושיפוצו בשל הצורך בפעילות חברתית, אך המכשול העיקרי הוא שאין גורם מממן.[3]
הערות שוליים
