בספרות ההלכה, בועל ארמית הוא יהודי המקיים יחסי מין עם גויה. קיימים איסורים מדאורייתא ומדרבנן על מעשה זה.
האיסור
קיימות מספר דרגות חומרה באיסור בעילת ארמית:
איסור חיתון
ערך מורחב – נישואי תערובת ביהדות
איסור נישואין עם גוי. התורה כותבת ”וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם, בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ”[1]. לפי חלק מהפוסקים איסור זה חל רק על שבעת העממים, ולפי הרמב"ם הוא חל על כל הגויים, בתלמוד הועלתה אפשרות שהאיסור חל רק כאשר הגוי הוא הגבר, והיהודייה צפויה להימשך אחריו.[2], אך הרמב"ם פוסק שהאיסור קיים בשני המצבים של נישואי תערובת.[3]
בעילה בפרהסיא
- ערך מורחב – קנאים פוגעים בו
על בעילת גויה בפרהסיא למדו חכמים בתלמוד ממעשהו של פינחס ש"קנאים פוגעין בו", אמנם אף שהיא הלכה, אין מורין כן.[4]
בעילה בצנעה
בעילת גויה אסורה גם בצנעה. יש הסוברים שהאיסור בצנעה הוא מדרבנן[5], איסור שנגזר על ידי בית הדין של החשמונאים, ויש הסוברים שהאיסור הוא מהתורה[6], וכך הוכיח הרב שאול מורטירה[7]. לשיטה זו התקנה הייתה להעניש את העובר במכת מרדות[8]. העונש על איסור זה הוא מכת מרדות. כאשר לא קיבל העובר על האיסור מלקות בידי בית דין, נאמר בתלמוד[9] שעונשו הוא כרת, לפי הכתוב בנביא[10]: ”בָּֽגְדָ֣ה יְהוּדָ֔ה וְתוֹעֵבָ֛ה נֶעֶשְׂתָ֥ה בְיִשְׂרָאֵ֖ל וּבִירוּשָׁלָ֑͏ִם כִּ֣י ׀ חִלֵּ֣ל יְהוּדָ֗ה קֹ֤דֶשׁ ה' אֲשֶׁ֣ר אָהֵ֔ב וּבָעַ֖ל בַּת־אֵ֥ל נֵכָֽר.”
טעם התקנה הוא מפני חשש לאיסור עבודה זרה
גזרו שהעובר על האיסור לקה כאילו עבר 4 עברות, לפי רב דימי, שסימנן נשג"א:
- נידה - הגויות אינן מקפידות על טהרתן ועל נידתן, ואם כן עלול הוא לבוא גם לידי בעילת יהודייה נידה.
- שפחה - שמא יבוא לבעול שפחה, האסורה מהתורה מדין "לא תהיה קדשה". מי שאינו מקפיד על בעילת מי שאינה יהודייה, עלול גם לבוא לידי בעילת שפחה.
- גויה - שמא מתוך קיום יחסי מין עם הגויה, יבוא גם להתחתן עימה, ולעבור בכך איסור מהתורה "ולא תתחתן בם", כדלעיל.
- אשת איש - בבעילת גויה נשואה קיים גם חשש שיבוא לבעול אשת איש יהודייה שאיסורה מדאוריתא, ודינה ביהרג ואל יעבור, למרות שאין יהודי נהרג על בעילת אשת איש גויה.
לפי רבין, הסיבה הרביעית היא "זונה" - מכיוון שיש גויות נשואות המזנות מתחת בעליהן, וכאשר הבועל הוא כהן קיים חשש שמתוך בעילת הגויה יבוא גם לבעול זונה יהודייה, האסורה לכהן מהתורה.
בעקבות איסור זה, בעילת גויה בפרהסיא אסורה ביהרג ואל יעבור, מכיוון שהיא נחשבת כאביזרייהו של גילוי עריות שהם כל איסורי יחסי מין שעונשם מיתה.[11]
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
"בועל ארמית", מתוך מיקרופדיה תלמודית
הערות שוליים
- ^ ספר דברים, פרק ז', פסוק ג'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל"ו, עמוד ב'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק י"ב, הלכה א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף פ"ב, עמוד א'
- ^ ראו למשל במגיד משנה (אישות פרק א הלכה ד), בהשגות הרמ"ך שם, ובארבעה טורים (אבן העזר טז). הרב דוד כוכב כתב שניתן לפרש את דברי המגיד משנה והטור כמתייחסים לעונש ולא לאיסור
- ^ ראו למשל בחידושי הר"ן לסנהדרין פב עמוד א
- ^ מובא בבאר הגולה לאבן העזר סימן טז
- ^ חידושי הר"ן סנהדרין פב עמוד א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף פ"ב, עמוד א', מובא להלכה בדברי הרמב"ם הלכות איסורי ביאה, פרק י"ב, הלכה ו'
- ^ ספר מלאכי, פרק ב', פסוק י"א
- ^ מלחמות השם לרמב"ן על מסכת סנהדרין פב א
