השכונה נקראה על שם הילדה הראשונה שנולדה בה, ארנונה לוריא, בתו של בן ציון לוריא, תושב השכונה, שקרא את שמה על שם נחל ארנון שנשקף מחלון ביתו. מייסדי השכונה התלהבו משם הילדה שנולדה בשכונה החדשה וחסרת השם, והחליטו לאמץ את שם הילדה לשכונתם. מתן השם לשכונה פורסם בעיתון הארץ ביולי 1932[2].
השכונה נוסדה בשנת 1931, על שטח של 13 דונם, על ידי "קרן העזרה לארץ ישראל" של חברות יק"א ואמיק"א, כהרחבה של שכונת תלפיות דרומה, על־פי תוכנית המתאר שהכין האדריכל ריכרד קאופמן לכל אזור תלפיות כבר ב-1921. השכונה הוקמה כשכונת עובדים עם בתים דו משפחתיים שפנו בחלקם לרחוב לייב יפה ובחלקם לרחוב כפר עציון. נבנו 13 בתים ומספר הדירות היה 26 בסך הכל. גודל הדירות היה 48 מ"ר, בהם 2 חדרים, מרפסת קדמית תלויה. עד מהרה סגרו רוב התושבים את המרפסת הקטנה לטובת תוספת של חצי חדר. החצרות שימשו לגידולי פרחים וירקות, תרנגולות ויונים, והיו תושבים שגידלו גם ארנבים. הפינה בדרום מזרח של השכונה הושארה פנויה לשם גן ציבורי שתוכנן לקום בעתיד. בתי השכונה היו צנועים יחסית לשאר תלפיות[3].
שנתיים לאחר הקמת ארנונה עלתה יזמה חדשה לבנייתה של עוד שכונה בסמוך, על ידי התאחדות בעלי המלאכה, שביקשה להקים שכונה לחברי האגודה שלה[4]. לשם כך הוקמה ב-1933 חברת "בנין ומלאכה". השכונה הוקמה מצדו המערבי של רחוב לייב יפה, קצת דרומה מארנונה[3]. טקס הנחת אבן הפינה לשכונה נערך בחול המועד סוכות, ספטמבר 1934[5]. במשך שנים הבאות הייתה ארנונה, יחד עם השכונות היהודיות שסביבה (תלפיות ומקור חיים) פרבר דרומי המבודד ממרכז ירושלים על ידי השכונות הערביות בקעה וטלביה ועל ידי המושבה הגרמנית.
בימי מלחמת העצמאות הייתה השכונה בקו החזית, כאשר רמת רחל מדרום הפכה לעמדה מבוצרת, שהותקפה מספר פעמים בחודשים פברואר עד נובמבר 1948, על ידי כוחות המצרים, הלגיון הערבי ומתנדבים מקומיים[6]. אנשי ההגנה והפלמ"ח הצליחו להדוף את כל ההתקפות ולהחזיק באזור[7]. בעקבות הסכמי שביתת הנשק עם ירדן ב־1949 עבר קו שביתת הנשק ממזרח לשכונה, ושם עבר מדי יום הסיור של אנשי פלוגת הקו העירוני שנועד לאבטח את השכונה. רק גדר תיל לא מאובטחת הפרידה בין הצדדים. עד מלחמת ששת הימים ב-1967 עבר לידה "הקו העירוני" - הגבול עם ירדן.
בדצמבר 1972 נחנך במורדות המזרחיים של השכונה, על גבול הקו הירוק, מלון "דיפלומט" שנבנה על ידי איש העסקים חיים שיף[8]. בעת הקמתו הוא היה המלון הגדול בירושלים עם כ-300 חדרים, ונחשב למפואר ויוקרתי, עם בריכת שחיה המשקיפה על נוף מדבר יהודה. עם זאת במתחם המלון נבנה מבנה נוסף ללא היתר, שעליו הוצא צו הריסה[9].
בשנות ה-80 וה-90 נהרסו רוב הבניניים המקוריים בשכונה, ובמקומם נבנו בתי דירות, בתים דו-משפחתיים ווילות. בנוסף נבנו בתים חדשים במגרשים הפנויים בשטח שבין השכונה המקורית לדרך חברון.
בשנות ה-2000 הופשרו לבנייה קרקעות בפינה הדרום מערבית של השכונה, בהם היו מטעים של קיבוץ רמת רחל. החל משנת 2010 הוקמו בקרקעות אלו מגדלי מגורים על ידי החברות ב. יאיר, אפריקה ישראל מגורים ואחרים[10].
בשנת 2002 רכשה הקונסוליה של ארצות הברית בירושלים את מתחם מלון דיפלומט לשעבר[11]. במקום ביקשה הקונסוליה לבנות בניין משרדים חדש, אך התנגדות התושבים הביאה לעיכוב בהשלמת המבנה[12]. העברת הקונסוליה למבנה החדש הושלמה בקיץ 2010[13]. מלון דיפלומט עצמו שימש כמעון לעולים קשישים מאז 1991[14], וחוזה השכירות שלו חודש גם לאחר הקמת הקונסוליה[15]. במאי 2018 החלה לפעול במתחם השגרירות האמריקאית בישראל לאחר שהועברה מתל אביב[16]. סביב המתחם נבנתה חומה בגובה 5.8 מטר. לפרויקט לא ניתן אין היתר בנייה רשמי, בעקבות פטור שהעניק לו צו של שר האוצר[17]. תושבי שכונת ארנונה יצאו למאבק, שלא צלח, נגד הקמת החומה המסתירה להם את הנוף[18].
בינואר 2021 אישרה להפקדה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, תוכנית להרחבת השכונה לכיוון דרום מזרח. פרויקט הכולל הקמת 450 דירות, מבני ציבור, שטחי מסחר ופארק בשטח של 15 דונם[22].
בפברואר 2021, אישרה להפקדה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תוכניות להרחבת מתחם מלון דיפלומט של שגרירות ארצות הברית, והקמת מבנים נוספים במקום למגורי סגל[23]. ביוני 2021, פורסם כי מלון קראון פלזה ירושלים נשכר במקום מלון דיפלומט כמעון לעולים, המלון יוסב לצורכי השגרירות[24].
אופי השכונה
השכונה בנויה ברובה מווילות וקוטג'ים ונחשבה בעבר כחלק משכונת תלפיות הישנה. בשנות ה-90 נעשתה הפשרת קרקעות לבנייה בהיקף נרחב בשכונה, דבר שהביא לעליית מחירים והפך את השכונה לשכונה יוקרתית מהיקרות בירושלים. הבנייה במקום נושאת אופי מודרני. ברוב המבנים הבנייה היא צמודת קרקע, של קוטג'ים טוריים ובניינים נמוכים בבנייה של עד ארבע קומות. עתודות הקרקע של השכונה נוצלו כמעט עד תום, ובתיה הקיצוניים נושקים לגבול קיבוץ רמת רחל.
בשכונה פועלים 2 מרפאות חירום, 2 בתי אבות, 4 מכולות, מספר רב של בתי כנסת ושבט צופים דתיים פעיל – "להבות" – המונה יותר מ-300 חניכים מהשכונה ומהשכונות הסמוכות.
^בירושלים - בשכונת העובדים שליד תלפיות, הארץ, 27 ביולי 1932 על פי יהושע בן אריה, בספרו "ירושלים היהודית החדשה בתקופת המנדט", ארנונה לוריא ספרה לו את הסיפור וסיפקה לו מידע נוסף על ההיסטוריה של השכונה
^ 123יהושע בן אריה, ירושלים היהודית החדשה בתקופת המנדט: שכונות, בתים, אנשים, ירושלים, יד יצחק בן-צבי, 2011, עמודים 71 –76
