אנדרטת הקיבוצים הוקמה לזכר חברי הקיבוצים שנפלו במערכות ישראל, נמצאת ביער הקיבוצים סמוך למשמר העמק.
רקע
המיקום של האנדרטה נבחר בעיקר מאחר שהוא מהווה נקודת תצפית נוחה על עמק יזרעאל, שהיה אזור בו הייתה התיישבות קיבוצית עניפה בשנים הראשונות להקמת קיבוצים בישראל ובשל הקרבה לג'וערה ומערת הפלמ"ח. המקימים בחרו באזור זה שלהשקפתם יצר סוג של משולש דמיוני של צלעות מורשת הגנה וההתיישבות[1]. הרעיון להקמת האנדרטה נתקל בהתנגדויות רבות. הדילמה העיקרית הייתה בעצם נחיצות הקמתה היות שבמקומות רבים בארץ יש אנדרטאות לחברי הקיבוצים שנפלו במערכות ישראל. לבסוף נתקבלה ההחלטה ונבחר המקום - גבעה נישאה ביער משמר העמק. המקום נבחר בגלל היותו צופה על עמק יזרעאל, ערש ההתיישבות, וקרבתו לג'וערה ולמערת הפלמ"ח בקיבוץ משמר העמק, דבר המאפשר ליצור את המשולש הווירטואלי של מורשת ההגנה.
משרד הביטחון התנה את אישורו ותמיכתו בתנאי שלא יהיה ציון שמות החללים באתר. הועלה רעיון לבנות עמדת מחשב במקום ובה רשימת החללים. לבסוף הוחלט לחקוק באתר את שמות הנופלים מהחלל הראשון משה ברסקי חבר קיבוץ דגניה א עד ימינו, סה"כ 3050 שמות.
האנדרטה תוכננה על ידי הפסל סלו שאול חבר קיבוץ עין גב. היא בנויה בצורה של מגדל תצפית עשוי מבטון חשוף. גרם מדרגות מגיע לראש המגדל וממנו תצפית מרהיבה על קיבוץ משמר העמק ועמק יזרעאל. על קיר בטון באתר חקוקות מילותיו של ס. יזהר: נזכור אחים, בנים ורעים אשר יצאו עמנו בפלוגות הלוחמים. אנחנו חזרנו והמה לא ישובו עוד. קרן קיימת לישראל הכשירה לאנדרטה דרך כורכר משולטת, באורך 6 ק"מ מג'וערה.
בתחילת הדרך, מצד שמאל, אפשר להבחין בשני עמודי אבן גדומים – גבוה ונמוך לזכר שני חברי קיבוץ עין השופט. הגבוה לזכר שלמה קורץ, הנמוך לזכר נכדו ליאור צ'רן. ב-7 באוקטובר 1989 ירדו השניים לחקור מערה באזור ונקברו חיים.
האתר נחנך רשמית ב-29 באוגוסט 2007 בטקס בהשתתפות שר הביטחון אהוד ברק ונשיא המדינה שמעון פרס.
גלריית תמונות
-
אנדרטת הקיבוצים
-
טבלת הקדשה באנדרטת הקיבוצים
-
שמות החללים לפי קיבוץ
-
שמות החללים מבט כללי
-
מילותיו של המשורר ס. יזהר באנדרטה
-
האנדרטה עם דגלים בשנת 2015
-
אנדרטת זיכרון לשלמה קורץ ולנכדו ליאור צ'רן בצד הדרך לאנדרטת הקיבוצים
-
הנוף מהתצפית הסמוכה לאנדרטה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
