ב-16 באוגוסט 2008, קרה המקרה הראשון של ונדליזם באנדרטה. החלון שאפשר לצופה לראות את הסרטון נופץ. ראש העיר של ברלין, קלאוס וואוריט, פנה לעיתונים באמירה ש"התקפה זו הייתה מכוונת כנגד הומוסקסואלים. ניתן לומר זאת מבלי לחכות לחקירות נוספות במשטרה. עלינו להראות את הגינוי שלנו למעשה זה של חוסר סובלנות והומופוביה".[9] ב-16 בדצמבר 2008, החלון נשבר שנית.[10] כמעט חצי שנה לאחר מכן, האנדרטה עברה את המקרה השלישי של ונדליזם. ב-5 באפריל 2009, החלון נשרט כך שלא היה ניתן לראות דרכה את הסרטון.[11]
מחלוקות
לאחר התחרות לאמנים, בה זכו מייקל אלמגרין ואינגר דראגסט (אנ'), נערך דיון בנוגע לסרטון, במיוחד אם לכלול נשיקותלסביות. לא תועדו לסביות שנפגעו תחת הנאציזם, אולם ישנם מקרים של רשומות פאבים לסביות בערים כמו ברלין שאבדו. המגזין הפמיניסטיEMMA (אנ') מחה כי האנדרטה צריכה להיות גם מונצח לנשים לסביות נרדפות. בעקבות הסערה, הקליפ ישתנה כל שנתיים ויוצגו גם לסביות מתנשקות.[12]
ב-2008, הטיל ספק ניצול השואה וההיסטוריון ישראל גוטמן במיקומו בסמוך להאנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו בברלין. גוטמן אמר לעיתון הפולני Rzeczpospolita (אנ') כי: ”המיקום נבחר במיוחד למונומנט הזה ... אם למבקרים יש את הרושם שלא היה הבדל גדול בין סבלם של יהודים לאלה של ההומוסקסואלים - גרמניים בלעדיים - זו שערוריה.” הוא הסביר כי העם הגרמני ”הבין את ההיקף העצום של פשע השואה שביצעו, אך הפעם הם עשו שגיאה [מאחר ש]יש לשמור על תחושת פרופורציה.”[13] עם זאת, הגודל העצום של אנדרטת השואה אכן שומר על תחושת פרופורציה.
