אלומה, צעירים לשם שינוי היא עמותה למוביליות חברתית המקדמת השתלבות מיטבית של צעירים בשלושה תחומים עיקריים - שירות משמעותי, השכלה גבוהה ותעסוקה ראשונה. בכל תחום מפעילה העמותה תוכניות שונות לקהלים מגוונים. העמותה הוקמה על ידי הקיבוץ הדתי ב-1983. העמותה מסייעת מדי שנה לכ-55,000 צעירים וצעירות מהפריפריה החברתית והגאוגרפית.
מנכ"לית העמותה היא ד"ר תמי חלמיש אייזנמן, יו"ר העמותה היא מבשרת נבו (החליפה באפריל 2024 את אמיתי פורת).
פעילות העמותה
הכנה לשירות ולחיים בוגרים
בתחום זה, התכנית הוותיקה והמרכזית של העמותה היא "משרתות באמונה". במסגרת תוכנית זו מלווה העמותה צעירות דתיות ומעניקה להן מידע, ייעוץ והדרכה לפני ותוך כדי השירות.
בעמותה צוות רכזות דתיות בוגרות שירות צבאי, המעבירות הסברות בנושא צו ראשון (לבנות כיתה י"א) ותהליך הגיוס (לבנות י"ב) בבתי הספר ובחוגי בית. כמו כן, מארגנת העמותה ימי עיון, שבתות ומפגשים נוספים לחיילות הדתיות במהלך השירות. במסגרת התכנית פועל מוקד אליו יכולות לפנות צעירות לפני גיוס ובמהלך שירותן, למענה על שאלות וקבלת עזרה בקשיים בהם הן נתקלות.
התכנית הוקמה מתוך ההכרה שישנן צעירות בוגרות החמ"ד הבוחרות להתגייס לצה"ל ללא היכרות מוקדמת, עובדה שמקשה עליהן להגיע לתפקידים משמעותיים. במענה לטענות של רבנים ואנשי ציבור כנגד עידוד בנות להתגייס - טענו בארגון שהם פועלים רק לסייע ולהכווין למי שממילא בחרה להתגייס. עובדה זו גרמה גם לרב שלמה אבינר הבולט בהתנגדותו לגיוס בנות, להשתתף בכנס של העמותה ולתמוך בפועלה. בהמשך נחשפו נתונים לפיהם הארגון אף מעודד בנות להתגייס בכוונה תחילה, ובשל כך חזר בו הרב אבינר מתמיכתו, והתבטא בחריפות כנגד הארגון באומרו שהוטעה על ידם[1].
אלומה פועלת בשיתוף פעולה עם צה"ל, כך לדוגמה מקיימת העמותה שבוע גדנ"ע מותאם במיוחד לבנות דתיות כדי לחשוף בפניהם את השגרה הצה"לית, כדי שהבחירה שלהן תתבסס על היכרות וידע. לדברי היוהל"ן לשעבר תא"ל רחל טבת ויזל אלומה היא שותפה מרכזית בפעילות לאפשר לצעירות דתיות להתגייס, בין השאר על ידי פועלה בבתי הספר לבנות של החינוך ממלכתי דתי אליהם לא מורשים גורמים צבאיים להיכנס ואלומה היא זו שמכניסה את המסרים המבוקשים. ראש אכ"א לשעבר, תא"לאורנה ברביבאי, קבעה כי העשייה של אלומה מעוררת השראה בפועלה לגיוס נשים דתיות לצה"ל בהיקפים הולכים וגדלים[2].
בשנת 2020 פרסמה אלומה בשיתוף פעולה עם העיתון מקור ראשון את המדור רות. סוף[3] במשך כ - 20 שבועות שיתפו צעירות דתיות בתפקידהן וחוויותיהן מהשירות הצבאי, במטרה לעודד בנות בציבור הדתי לפנות לשירות צבאי.
בנוסף ל'משרתות באמונה' העמותה מפעילה תוכנית הכנה לשירות (לאומי וצבאי) בקבוצות מגדריות לנוער בכיתות י"א ו-י"ב הנקראת "תוכנית לקראתך", ואת תוכנית 'צהלה' הפועלת בקרב נוער בסיכון וזכתה ב 2019 באות המתנדב מהנשיא.
כמו כן מפעילה אלומה עבור משרד החינוך את מרכז ההכשרה ליחידת מורות חיילות.
השכלה גבוהה
אלומה בשיתוף פעולה עם המועצה להשכלה גבוהה פועלת לעידוד צעירים להצטרף לאקדמיה, ומסייעת להם להתמיד ולשפר את הישגיהם. במסגרת זו היא מפעילה את התוכניות הלאומיות: הישגים, רואד, זרקור, טנא, הישגים להייטק ואת תוכנית אקדמיה פלוס (בשותפות עם קרן רוטשילד קיסריה ועמותת SFI).
בין תוכניות האקדמיה המתמקדות במתן ייעוץ להשכלה גבוהה נמצאת ’הישגים’, תוכנית לאומית שמטרתה להנגיש השכלה גבוהה לצעירי הפריפריה הגאוגרפית והחברתית באמצעות מרכזי הצעירים הפרושים ברחבי הארץ. תוכנית ’רואד’ פועלת בחברה הערבית, דרוזית, צ'רקסית ובדואית. ותוכנית ’זרקור’ פונה לבוגרי החינוך החרדי, מלווה סטודנטים בלימודיהם ומסייעת להם להשתלב בשוק העבודה.
כמו כן, אלומה מפעילה תוכניות המתמקדות בשיפור התמדה כמו תוכנית הישגים להייטק שמסייעת לצעירים וצעירות ללא נתוני קבלה מתאימים והמתקשים לעמוד בנטל הכלכלי של לימודיהם, להתקבל לתואר ראשון בהנדסה ובמדעים. משתתפי התוכנית מקבלים סיוע במימון שכר הלימוד, מלגות וליווי אקדמי ואישי.
תוכנית אקדמיה פלוס שמה לה למטרה לצמצם נשירה במקצועות ה־STEM – מדעים, הנדסה, מתמטיקה וטכנולוגיה, והיא פועלת במודל של איגרות חוב חברתיות.
תוכניות ההתמחות
תוכניות ההתמחות של אלומה הן מיזם חברתי שמטרתו להוות גשר לעולם התעסוקה ושלב משמעותי בשיפור המוביליות החברתית עבור צעירים בישראל.
המיזם נותן מענה לקושי הגדול של צעירים בוגרי השכלה גבוהה למצוא תעסוקה ההולמת את המקצוע אותו למדו באמצעות שיבוצם באמצעות פרקטיקה של התמחות מעשית כחלק ממהלך הלימודים לתואר ראשון[4]. התכנית מונגשת לסטודנטים עם מוגבלות.
בשנת 2012 הוקמה תוכנית 'הדבר הבא' על ידי קרן אדמונד דה רוטשילד ועמותת אלומה, כתוכנית ארצית לקידום תעסוקה ראשונה לבוגרי אקדמיה. עמותת אלומה מנהלת את התכנית מיומה הראשון ובשנת 2019 נבחרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה להוביל יחד איתה את
מערכי הלמידה לקורסים משלבי התנסות בכ- 20 מוסדות לימוד אקדמיים[5]. בנוסף להתמחות מעשית כוללת התכנית קורס עיוני. בחלק מהמוסדות האקדמיים מקנה התכנית נקודות זכות.
מן המחקר
במחקר שנערך על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה ותוצאותיו פורסמו בספטמבר 2020 נמצא כי:[6]
15% מהסטודנטים אשר לקחו חלק בתוכנית ההתמחות המשיכו לעבוד במקום ההתמחות ובוגרי התכנית הרוויחו 5,000-20,0000 ש"ח יותר בשנה מבוגרי אקדמיה שלא לקחו חלק בתוכנית.
ארגונים חונכים -
הארגונים הלוקחים חלק בתוכנית מרוויחים מגוון תועלות, המרכזיות שבהן:
תוצרים מקצועיים, חשיפה לעתודות כוח אדם, מיתוג מעסיק, אחריות חברתית, הזדמנות לפיתוח עובדים על ידי שימוש במתודולוגיות למידה מתוך עשייה- learning by doing.
