ספינה ראשית או אולם התווך (לטינית: Navis, אנגלית: Nave) - החלל המרכזי של הכנסייה או הקתדרלה. הספינה מתוכננת להכיל את הציבור הרחב לטקסים ותפילות וכל שאר חלקי המבנה סובבים או תומכים בה, מבחינת התפקוד ומבחינה פיזית. דופן הספינה מורכב מעמודים המפרידים בינה ובין הספינות הצדדיות, גלריה או טריפוריום, קומת תאורה ולבסוף מתעגלים קווי העמודים והופכים לקמרונות.
ספינה משנית או סיטראה (אנגלית: Aisles) - מעברי צד צרים ונמוכים יותר משני צידי הספינה הראשית, לרוב נמצאים מתחת לתומכות הצדדיות והדואות.
צ'פטר האוס (אנגלית: Chapter House) - בית מועצת הקתדרלה, מבנה נפוץ באנגליה בסמוך לכנסיות, בו נפגשים הכמרים או הנזירים לישיבות ודיונים שונים.
קלויסטר (מלטינית: claustrum, אנגלית: Cloister) חצר מרובעת קטנה האופיינית בעיקר למנזרים וכנסיות מנזר גותיים.
קפלה (לטינית: Cappella, אנגלית: Chapel) גומחה או חלל קטן ללא מוצא, המוקדש לקדוש כלשהו או למטרה משנית אחרת; נמצאת לרוב סביב האמבולטוריום, בצדי הספינות המשניות ולעיתים בטרנספט.
קריפטה (אנגלית: Crypt) - גומחה מתחת לכנסייה, בה קבורים קדושים נוצריים, אנשי דת, פטרונים או אנשי אצולה נכבדים. דווקא בתקופה הגותית כמעט שלא נבנו קריפטות אלא הן נבנו בעיקר בכנסיות קדומות יותר.
איקונוסטאזיס (אנגלית: Iconostasis) - קיר המקושט בסמלים נוצריים שונים, בציורים, פסלים ועיטורים המבדיל בין חלל הספינה הראשית לאזור שסביב המזבח במרכז הכנסייה. הקיר אינו קיר בנוי כחלק מהמבנה, אלא מחיצה נמוכה יחסית היוצרת הפרדה סמלית.
אָמבו או דוכן דרשה - (Ambo) בדרך כלל נמצא במרכז הכנסייה, ועליו עומד הכומר הנושא את הדרשה. ישנם דוכנים קטנים הנמצאים בצד החלל וגבוהים בהרבה ממפלס המתפללים, הנקראים באנגלית "Pulpit".
ארכיוולט (אנגלית: Archivolt) - מעין קשתות בולטות, ובעלות תבליטים, שהקיפו את הטימפנון.
גרגויל (צרפתית: Gargouille, אנגלית: Gargoyle) - מרזב קישוטי בצורת חיה, מפלצת או דמות מעוותת.
טימפנון (לטינית: Tympanum) - לוח מעל דלת או מעבר ראשי, בדרך כלל מקושט בתבליטי אבן.
טיירצרון (אנגלית: Tierceron) - צלעות אבן על קמרון צלעות שמטרתם היא לקשט את המבנה ולאו דווקא לשאת בעומס.
טריפוריום (אנגלית: Triforium) - כינוי לקומה שנמצאת מעל הארקדה ומתחת לקומת התאורה. קומה זו כוללת מעבר בצורת משולש ומעוטרת במספר קשתות (אם הן מסתירות קיר מוצק הן נקראות "קשתות עיוורות") בכל מפרץ.
טריפוריום מואר (אנגלית: Glazed triforium) - וריאציה של הסגנון הגותי הקורן (Rayonnant) על הטריפוריום בה הטריפוריום, שהיה במקור רצועה חשוכה בה הקשתות כיסו קיר מוצק, הוחלף ברצועת מלאת אור שבה במקום קיר חיצוני ישנם חלונות ויטראז' מזכוכית צבעונית או זכוכית לבנה.
מזבח - נמצא בכל במרכז כל כנסייה ומשמש את הכומר או הבישוף בעבודתו.
סורג (לטינית: cancellum, אנגלית: Rood screen - מחיצה המפרידה בין הכנסייה לבין המקום שבו מבצעים הכמרים את הסקרמנטים.
צריחון (לטינית: pinnaculum, אנגלית: Pinnacle) - צריחים קטנים, לרוב כבדים במכוון, הנמצאים בחלקם העליון של מרכיבי החזית בעיקר מעל התומכות כדי לסייע ליציבות המבנה.
Flèche - צריח מחודד שהיה עשוי מעץ מצופה עופרת והוצב בדרך כלל מעל מקום המצלב (crossing) של הכנסייה.
צריח מחודד (אנגלית: Spire) - חלק מוגבה, לרוב מחודד, המתווסף על גבי מבנה או מגדל.
קומת תאורה (אנגלית: Clerestory או Clearstory) - הקומה העליונה של הכנסייה או הקתדרלה שבה נמצאים חלונות גדולים המאירים את המבנה.
קמרון צלעות (אנגלית: Rib Vault) - סוג הקמרון הבסיסי בו נעשה שימוש החל מהאדריכלות הגותית שהתפתח מהקמרון הצולב הפשוט ומדגיש את "קווי הרכס" של התקרה. הקמרון בנוי מ-4 צלעות המצטלבות באבן הראשה ובין המפרצים מפרידות קשתות חגורות.
קרוקט (אנגלית: Crocket) - קישוט מחודד הבולט מצריחים, צריחונים וכדומה
קשת חגורה - בין זוג קמרונות צלעות, הקשת הבודדת הניצבת לכיוון הספינה.
קשת מחודדת (Lancet arch) - קשת לבנים בעלת הבנויה משני חלקי מעגל הנפגשים בנקודה אחת בחלק המרכזי העליון של הפתח בצורה מחודדת. הגאומטריה מבוססת על צורת "אוגיב" (Ogive). רוב הקשתות במבנה קתדרלה גותית הן קשתות מחודדות למעט הקשתות האלכסוניות בקמרונות הבנויות כחצי מעגל.
תמיכה או תומכת (אנגלית: Buttress) - אלמנט שלד חיצוני המעבה למעשה את העמודים ותומך קירות המבנה או את בסיס התמיכות הדואות.
תמיכות דואות או תומכות דואות או קשתות דואות (אנגלית: Flying buttress) - אלמנט שלד חיצוני בצורת חצי קשת הנראה מנותק מהקיר החיצוני התומך את קמרונות וגג המבנה.
האמנות הגותית המוקדמת (1140 עד ראשית המאה ה-13): בה התגבשו תפישות אדריכליות וחזותיות, ופתרונות לרעיונות החדשים של החזון הגותי. אמנות זו מתבטאת בקתדרלות של סנס, נואיון, לאן ובפיסול שבחזית קתדרלת שארטר. מאפייניה כוללים קמרון בעל 6 צלעות וקיר המחולק ל-4 אזורים.
האמנות הגותית בעיצומה (1200–1250): ידועה כ-High Gothic או כסגנון גותי בשל, ובה התגבשו מידות, פרופורציות ועיצוב קנוניים באדריכלות הגותית והיא נפוצה ברחבי אירופה. כאן יש חזרה לקמרון בעל 4 צלעות וקיר המחולק ל-3 אזורים.
האמנות הגותית המאוחרת (1250 ואילך): האמנות הגותית מיושמת לא רק לגבי קתדרלות וכנסיות אלא גם לגבי מבני ציבור אזרחיים. יש גם התפתחות סגנונות מקומיים בגותיקה, כגון באנגליה, בגרמניה, בספרד ובאיטליה.
