בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי, וכן ערך ללא מקורות. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (2 בפברואר 2024)
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי, וכן ערך ללא מקורות. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (2 בפברואר 2024)
אדריכלות אסלאמית כוללת את כל המגוון של האדריכלות שהתפתחה מהאסלאם כתופעה חברתית, תרבותית, פוליטית ודתית. לפיכך המושג כולל מבנים דתיים יחד עם מבנים חילוניים, מהעבר הרחוק או מהעת האחרונה, במקומות שהיו תחת רמות שונות של השפעת האסלאם.
מינרט (צריח) אחד או שניים או מספר זוגי של מינרטים במסגדים גדולים מאוד.
חצרות גדולות, פעמים רבות מחוברות לאולם תפילה גדול. חצרות בדרך כלל מעוצבות כגן מוסלמי – טיפוס גן שמתאפיין בגאומטריה ברורה ונוקשָה, תעלות מים וקולונדות עמודים היקפיות.
שימוש בצורות גאומטריות ובאמנות רפטטיבית (חוזרת על עצמה) – ערבסקות
כוחו האינסופי של אללה מוזכר על ידי סגנון החוזר על עצמו, וכך מזכיר את האינסופיות
כמעט לעולם אין מציירים צורות בעלי חיים או בני אדם באמנות, בגלל האיסור על פיגורטיביות באסלאם. צמחייה, לעומת זאת, היא מוטיב רווח, אך בדרך כלל היא מסוגננת או מפושטת בשל אותה הסיבה.
הקליגרפיה מוסיפה לפנים הבניין על ידי ציטוטים מהקוראן, וזאת בשל חשיבות השפה הערבית באסלאם.
יש שכינו את האדריכלות האסלאמית כ"אדריכלות הרעלה" מכיוון שהיופי נמצא בחללים הפנימיים (חצרות וחדרים), שלא ניתן לראותם מבחוץ.
השימוש בצורות מרשימות כמו כיפות גדולות, מגדלים גבוהים, וחצרות עצומות מיועד לבטא כוח ועוצמה.
השפעות
סגנון אסלאמי מיוחד התפתח זמן קצר לאחר מוחמד. מתחילתה, אדריכלות זו שאבה מהאדריכלות הרומאית, המצרית, הפרסית-סאסאנית והביזנטית. אפשר להצביע על דוגמה מוקדמת בכיפת הסלע בירושלים. היו בה חללים פנימיים בעלי כיפה, כיפה עגולה גדולה, ונעשה שימוש בעיטורים מסוגננים החוזרים על עצמם.
בניית המסגד הגדול בקורדובה מ-785 מסמנת את תחילת האדריכלות האסלאמית בספרד ובצפון אפריקה. המסגד ידוע בקשתות הפנימיות המרשימות שלו. האדריכלות המורית הגיעה לשיאה עם הבנייה של האלהמברה, הארמון/מבצר המרהיב של גרנדה, עם חלליו הפנימיים הגדולים המעוטרים באדום, כחול וזהב. הקירות מעוטרים במוטיבים צמחיים מסוגננים, כתובות ערביות וערבסקות, ומכוסים באריחים מזוגגים.
אדריכלות טימורית
האדריכלות הטימורית נחשבת כשיאה של האדריכלות האסלאמית באסיה המרכזית. מבנים מרשימים שנבנו ביוזמת טימור ושושלתו בסמרקנד והראט עזרו להגדיל את ההשפעה של האמנות האילח'אנית בהודו, וכך צמחה האסכולה המוגולית באדריכלות. האדריכלות הטימורית התחילה במאוזוליאום של אחמד ייאסווי בקזחסטן של ימינו והסתיימה במאוזולאום של טימור, "גור-י אמיר" בסמרקנד. סימטריה היא מאפיין של כל המבנים הטימוריים החשובים, וכן קיימות כיפות כפולות רבות, והמשטחים החיצוניים מכוסים באריחים צבועים בצבעים עזים.
אחת מהתרבויות הראשונות שהאסלאם פגשהּ בזמן ולאחר לידתה, הייתה התרבות הפרסית-סאסאנית. הבירה הפרסית הייתה על הגדות המזרחיות של הפרת והחידקל במאה ה-7. קרבה זו הביאה אדריכלים של האסלאם הקדום לשאול, ולמעשה לרשת את המסורות והדרכים של האימפריה הפרסית-סאסאנית שנפלה.
האדריכלות האסלאמית שאלה רבות מהפרסית. בגדאד, לדוגמה, התבססה על תקדימים פרסיים כמו פירוזבאד בפרס. למעשה, כיום ידוע ששני המעצבים שאל-מנסור שכר על מנת לתכנן את העיר היו נאובאחט, זוראסטרי לשעבר פרסי, ומאשלה, יהודי לשעבר מח'וראסאן שבאיראן.
המסגד הגדול של סאמרא הוא דוגמה נוספת, שם המגדל הספירלי התבסס על אדריכלות פרסית, כמו המגדל הספירלי באמצע פירוזבד, בירה סאסאנית לשעבר.
בנה, הקיסר אכבר, בנה את העיר המלכותית פטהפור סיקרי (כ-35 קילומטר מערבית לאגרה) בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-16, ואף הוא שילב בה אלמנטים פרסיים, אסלאמיים והינדואים.
הדוגמה המרהיבה ביותר של האדריכלות המוגולית הוא קבר אִעְתִמַאד א-דאולה שבנתה נור ג'האן לזכר אביה מירזה גהיאס בג בין השנים 1622–1628.
אולם הדוגמה המפורסמת ביותר של אדריכלות מוגולית היא הטאג' מאהל ("אגל דמעה על לחי הזמן" כפי שזכה להיקרא על ידי המשורר רבינדרנאת טאגור), שבניינו החל שלוש שנים לאחר חנוכתו של אעתמאד א-דאולה, והסתיימה ב-1654. הוא נבנה על ידי המלך שאה ג'האן כמאוזלאום לאשתו ארג'ונאד באנו בגם, שכינויה היה "מומתאז מהאל", שמתה בלידת ילדם ה-14. השימוש הנרחב באבנים יקרות למחצה המשובצות בציפוי המבנה, והכמות האדירה של השיש הלבן והשיש השחור, כמעט ורוששו את מלכותו. הטאג' מהאל הוא כמעט סימטרי, לבד מהסרקופאג של שאה ג'האן שמוסט מהמרכז בחדר הקבר שמתחת לקומה הראשית. סימטריה זו כוללת גם בניית מסגד-מראה מאבן חול אדומה על מנת להקביל למסגד הפונה למכה ממערב למבנה העיקרי. וכמו בכל המבנים בסגנון אדריכלי זה, ובכללם גם קבר אכבר בסיקאנדרה הצמודה לאגרה, קבר ג'האנגיר בלאהור וקבר אורנגזב באוראנגאבאד. המאפיין הבולט באדריכלות זו הוא קיומו של הצ'אר-באג – גן מחולק לארבע, עם תעלות מים החוצות אותו, המייצג את גן העדן.
אדריכלות מרוקאית
האדריכלות המרוקאית מתוארכת משנת 110 לפני הספירה עם בנייני הבזאר המאסיביים של הברברים שהקימו בתים עשויים לבני בוץ. האדריכלות הושפעה מאיסלאמיזציה בתקופת השושלת האידריסית, גולים מוריים מספרד, וגם על ידי צרפת שעסקה במרוקו ב-1912. המאפיינים העיקריים של הסגנון המרוקאי הם קירות מצופים קרמיקה הקרויה "זליג'" ובתים הבנויים סביב חצר עם בריכה הקרויים "ריאד מרוקאי".
אדריכלות תימנית
ניתן לאפיין את האדריכלות התימנית כ"שמרנית", שכן העם התימני משלב בין עברו הפרה-אסלאמי והאסלאמי. פילוסופיה זו מודגמת בבניית המסגד של שלמה במאריב, שנבנה היישר על גבי מקדש ישן. אדריכלות תימנית היא האדריכלות המאפיינת בתים שנבנו בכמה קומות ונחשבים בעיני היסטוריונים רבים בתור הארץ הראשונה בעולם בה הוקמו גורדי שחקים, חלק מהקומות המשמשות כמחסן קו עם מדרגות נשלפות. הבתים עשויים מלבני בוץ מעורבבות עם גבס. חלק מן הבתים והארמונות הוקמו על גבי סלעים או בתוך סלעים ומאוד מזכירים את האדריכלות של הנבטים שהיו "עם נווד" החי במדבריות ערב ואזור הנגב.
אדריכלות טטרית
האדריכלות הטטרית היא סגנון מוסלמי שהיה נפוץ במדינות מוסלמיות במרכז רוסיה. אדריכלות זו היא שילוב אדריכלי של סגנון רוסי ביחד עם מוטיבים מוסלמים.
