בורשטיין נולד בנובמבר 1971 בשכונת קטמון בירושלים. סבו הוא הרב משה בורשטיין, שעלה לישראל מפולטוסק, פולין, בשנת 1934, הקים משפחה שמנתה עוד בחייו קרוב לאלף צאצאים, והיה שותף להקמת בתי כנסיות לחסידי ברסלב בירושלים. אמו, ברכה, עלתה מגרמניה לישראל, צאצאית למשפחת רוטשילד ולמשפחת שטראוס מפרנקפורט דמיין.[2]
בורשטיין נשוי ואב לשלושה בנים ושתי בנות, וסב ל-4 נכדים.
בגיל 19 נשא את מרים רובינשטיין, נכדתו של הרב מרדכי אלעזר רובינשטיין ממשפיעי חסידי ברסלב. לפני מותו של הרב רובינשטיין, תיעד והקליט בורשטיין מפי סב אשתו עשרות מנגינות מסורתיות שהלחין וכתב בעלי רגש, התעוררות ומוסר בשפת היידיש, וכן נוסחאות תפילה שקיבל מזקני ברסלב ואותן שימר במשך השנים. ההקלטות הופצו אצל חסידי ברסלב.
פעילותו
בשנת 1990 החל בורשטיין לאמן צעירים בעלי כישרון מוזיקלי, במטרה להמשיך את מסורת נגינת הכליזמר המקורית כפי שקיבל באופן פרונטלי מאמני הקלרינט דב טאראס, גיורא פיידמן, וגרשון קלצקין. נגני הקלרינטיחיאל (חיליק) פרנק ונתן קורל בני ה-16, שהתפרסמו משנות התשעים במגזר החרדי והדתי-לאומי, החלו את אימוניהם בהכוונתו ויחד עמו הפיקו אלבומים למוזיקת כליזמר ונשמה במטרה לשמר את המנגינות, אופיים ומורשתם.[3]
בשנת 1992 ייסד את חבורות הנוער עבור ילדים ונערים חסידי ברסלב "כרובי הנחל" בירושלים, שהגיעו ממגזרים אחרים, חלקם בנים לחוזרים בתשובה. גם במסגרת זו הקפיד בורשטיין להנחיל את הניגון היהודי באמצעות שירה ונגינה, בין יתר הפעילויות התורניות, חלקם ביציאות מאורגנות עם בני הנוער לטבע.
הקלטות אלו הפכו לרבי מכר ובעלי השפעה רחבה על קהילות ברסלב, דרכם יכלו החסידים והמתקרבים החדשים להכיר מקרוב את נוסח התפילות של מייסד החסידות רבי ישראל בעל שם טוב, רבי נחמן מברסלב ותלמידיהם בפולין ובאוקראינה במאה ה-18.
בשנת 1995 הקליט והפיק בורשטיין את האלבומים הראשונים. האלבום הראשון היה "לעבעדיק" (עליזות, ביידיש), מנגינות כליזמר מסורתי שלא זכו לייצוג באקדמיה באמצעות תווים או קורסים פורמליים, אלא נלמדו ונרכשו במסורת שהועברה מאב לבן, ומנגני כליזמר לתלמידיהם במשך מאות שנים.
בשנת 1997 הקליט בורשטיין את אלבומו הראשון של נגן הקלרינט יחיאל (חיליק) פרנק, "בין החומות". באותה שנה נישא פרנק לאחותו של בורשטיין, שרה.
הנחלה ושימור הכליזמר האותנטי
במשך השנים איגד בורשטיין צעירים מוכשרים, ובין פעילויותיהם המוזיקליות נהגו לערוך מדי שבוע, במוצאי שבת, סעודת "מלווה מלכה" עם שירי מסורת וריקודים. מנהג זה התקיים כ-15 שנים ברציפות, מאז 1990 עד 2006. במסגרות אלו צמחו אמני כליזמר עתידיים כמו הווירטואוז נחמן צוקר, נגני הקלרינט דוד גולן ואברהם בלטי, הכנר שמעון (שימי) וייצהנדלר, הגיטריסט נחמן דרייער - גם הם דור שני לחסידי ברסלב.
החבורה שהתלכדה סביב בורשטיין הוציאה לאור אלבומים ברוח הכליזמר והניגון היהודי, ביניהם: "תיקון חצות", "ריקודים", "הניגון היהודי", "ניגוני נשמה", "ניגוני ברסלב לחנוכה ופורים", "שירי פסח", ו"שירי שמחה ראש השנה", "חסדי השם" ועוד.
ב-1993 הצטרפו אמני כליזמר בראשותו של בורשטיין לפסטיבל הכליזמרים בצפת, ביניהם נגן הקלרינט גרשון קלצקין והרב שמואל שטרן שבהמשך חיבר ספרים על הקשר בין הניגון לעבודת השם על פי תורת החסידות והקבלה.
באותה תקופה החלו נגני הכליזמר הירושלמים להרחיב את הופעותיהם ולצאת להופיע גם על במות בחו"ל. הופעות אלו בלטו בסגנונם הייחודי, בהן ניגנו ורקדו חסידים צעירים עטורים בפאות, כיפות וציציות, ליהודיים וגויים מקומיים כאחד. בין ההופעות הבולטות באותן שנים היו ההופעות בקרקוב, פולין ובברצלונה, ספרד שבהן לראשונה נחשפו קהלים מקומיים לנגינה אותנטית של אנשי היישוב הישן מירושלים.
בשנת 2001 זכה בורשטיין במקום הראשון בתחרות מוזיקלית שהתקיימה בתוכנית הטלוויזיה "תוצרת הארץ" בערוץ הממלכתי.
הריקודים המרכזיים במוצאי ראש השנה בחצר ה'קלויז' (בית הכנסת הגדול) סמוך לקברו של רבי נחמן מברסלב באומן היא מסורת אותה ייסד בורשטיין מאז נפילת ברית המועצות ב-1991, כאשר הדגש הוא על כליזמר וניגון חסידי מסורתי.
בשנת 2008 הרחיב בורשטיין את ההופעות השנתיות והקים את פסטיבל הכליזמרים הראשון בירושלים[א], בהשתתפות נגנים מפורסמים ביניהם משה (מוסה) ברלין, חיליק פרנק, אורית אורבך מלהקת "נשות חוה", מירל רזניק,. לדבריו, בשאר פסטיבלים שנקראו "כליזמר" זנחו את הכליזמר האותנטי לטובת אמנויות מסגנונות אחרים. כמו כן לטענתו ירושלים היא בירת הכליזמרים, גם בהיבט ההיסטורי וגם לאור העובדה שלמעלה מ-50 אמני כליזמר מתגוררים ופעילים בעיר ובפרבריה.
באותה שנה הוא הוציא לאור את החוברת "נשמת הכליזמר" המכילה בתוכה תווים ודברי הסבר של עשרות מנגינות וסיפורי כליזמר מהעיירה היהודית, בליווי תמונות של כליזמרים מהעבר ומההווה. החוברת מופצת בעולם ב-6 שפות: עברית, יידיש, אנגלית, גרמנית, צרפתית ורוסית.
משנת 2009, בכל שנה בימים שבין ראש השנה ליום כיפור מקיימים בורשטיין ובוגריו מסע לערים באירופה, ובמסגרתו מנגנים, מציגים ומביאים לבמה את תרבות השטעטעל (העיירה היהודית), התפילות והכליזמר. ההופעות בקהילות בחו"ל זוכות לתעודה רחבה בתקשורת המקומית ולפופולריות רבה גם בקרב המקומיים.
משחק
בורשטיין משחק בסרטים ומשתתף במחזות, ביניהם דמויות שנוהג לבצע מתוך סיפורי שלום עליכם. בורשטיין נבחר על ידי מפיקי הסדרה החינוכית "KiKa" בגרמניה לתפקיד בכיר, יחד עם חלק מתלמידיו, בסדרה "חיפוש האלוהים" שחלקה צולמה בירושלים ומתעדת חיפוש אחר אלוהים בקרב שלוש הדתות הגדולות בעולם (האסלאם, הנצרות והיהדות).
בשנת 2011 נבחרו בורשטיין וחלק מבוגריו לתפקידים משניים בסדרה "שטיסל" מבית "yes". בפרקים נוספים הם משמשים כמלווים מוזיקליים. הוא משחק גם במחזות זמר שונים.[4]
ב-2013 נבחרו בורשטיין ותלמידיו ל"מומלצי סל התרבות" בעקבות המופע "סיפורו של הכליזמר"[ג] שכתב עופר שניידר, המשמש כמורה למוזיקה מטעם משרד החינוך ופועל למען העשרת הידע המוזיקלי של אמני האגודה.
בחג חנוכה 2014 קיבל בורשטיין לידיו את האחריות על הליווי המוזיקלי והחזותי ב־"חידון התנ"ך העולמי למבוגרים"[ד] מטעם משרד החינוך, בהשתתפותו של ראש הממשלהבנימין נתניהו וסגן שר החינוך אבי וורצמן. אחר הדלקת נר חנוכה, ביצע בורשטיין את "לו הייתי רוטשילד" מתוך המחזה "טביה החולב" שנכתב בידי הסופר היהודי שלום עליכם - מחזה הקושר בין המורשת היהודית והתנ"ך לחיי היהודי בגולה.
במהלך שנת 2023 נבחר בורשטיין לשופט בתוכנית המציאות 'המאסטרו' של רדיו 'קול חי', העוסקת בגילוי כישרונות מוזיקליים בציבור החרדי.
נוסח נגינת קטעי תפילות ימים נוראים כפי שקיבל רבי לוי יצחק בנדר מזקני החסידים בשנות בחרותו (תרע"ו) באזור ווהאלין שבאוקראינה, ומתוכם מנגינות תלמידי הבעל שם טוב.
סולן: אברהם לייב בורשטיין. עיבודים, הקלטות ומיקסים: יוסי דיין.
1995
(מהדורה שנייה)
ניגוני נשמה ברסלב
מיטב ניגוני נשמה חסידיים מהעולם העתיק והעשיר בעומק וגדולת הרוח, כשרוב המנגינות הולחנו בהתבודדות של החסידים ותלמידיו של רבי נחמן מברסלב ביערות.
ההקלטה הראשונה הוקלטה בשנת 1979 בתקופת גל של חזרה בתשובה של צעירים ישראלים מהקיבוצים אל חסידות ברסלב. בין המשתתפים בהקלטה נמנה גם הרב שלום ארוש - תופים, ומשה שלגי - כינור.
סולן קלרינט: נתן קורל. ילון יצחקי: גיטרה בס. משה שלגי: ויולה. אברום בורשטיין: אקורדיון. גיא שלום טובול: תופים. הוקלט באולפן של מני בגר במושב גת רימון.
מנגינות מובחרות של מיטב מנגינות הכליזמר בדור הקודם, בביצוע אותנטי, ללא כלי נגינה חשמליים, כשרוב המנגינות מוקלטות בו זמנית ולא בערוצים, כאשר המטרה להעביר את התחושה הטבעית של נגינה משותפת.
עיצוב העטיפה: נתן קורל. צילום העטיפה נעשה בידי הצלם נחמן גלהר שעלה לישראל מאירלנד. רקע העטיפה: קברו של רבי מאיר בעל הנס על הכנרת בטבריה (צילום מתוך לוח שנה של ישיבת שובו בנים).
הוקלט במרתף ישיבת שובו בנים ברסלב ברובע המוסלמי בירושלים. פסנתר: ישראל אדלסון. כינור: דניאל אהביאל. שירה: אברהם לייב בורשטין. קלרינט: נתן קורל. גיטרה: ילון יצחקי.
תשנ"ט 1999
תפילות יום הכיפורים
סולן: אברהם לייב בורשטיין.
מנגינות של מייסד החסידות הבעל שם טוב ותלמידיו, ותפילה בנוסח חסידי ברסלב בפולין, כפי שקיבל מהרב שרגא לוי שקיבל ממנהיג חסידי ברסלב הרב לוי יצחק בנדר.
פסנתר: ישראל אדלסון. והכנר שעלה לישראל מאנגליה באותה תקופה: דניאל אהביאל. הוקלט אצל תומר בוחניק.
שירה: אברום בורשטיין, יצחק שפירא, נחמן ויצהנדלר. קלרינט: חיליק פרנק. גיטרות: דני ממן. כלי נשיפה: בצלאל שלזינגר. תופים: יעקב מזרחי. מיקסים וקלידים: יוסי דיין.
ראש השנה אצל החסידים מאופיין גם בנוסחי תפילות נוגים וגם בשירי שמחה, חבורת החברים של בורשטין, יצחק שפירא, נתן מירב, ילון יצחקי, נחמן ויצהנדלר, בהם שירים שהלחין מייסד דף היומי רבי מאיר שפירא לכבוד חסידי ברסלב שערכו את הקיבוץ שלהם בראש השנה בין כותלי הישיבה המפורסמת שלו חכמי לובלין.
מנגנים: חיליק פרנק קלרינט, אקורדיון אברום בורשטין, תופים יעקב מזרחי, כינור משה שלגי.
מחרוזת ניגוני כליזמר ומירון בידי הסולן אברהם קלצקין בנו של משמר מנגינות הכליזמר במגזר החרדי נגן הקלרינט גרשון קלצקין, בנו של נגן הקלרינט בן-ציון קלצקין.
גיטרות: דני ממן. תופים: מוטי הכט. אקורדיון וכינור: אברהם לייב בורשטיין.
אלבום זה מטרתו לקרב את הדור החדש לריקודי המסורת העתיקים. לרשימה זו נבחרו מנגינות שריקודיהן ידועים לאנשי היישוב הישן בארץ ישראל, ואליהן צורף חוברת עם איורי אילוסטרציה של הוראות בשפות העברית והאנגלית - איך לרקוד כל ריקוד וריקוד.
תופים: שלום שטיינברג. אקורדיון: נחמן כהן. כינור: שימי ויצהנדלר. קלרינט וכלי נשיפה: אברהם בלטי, אברום בורשטין, דוד גולן, נחמן צוקר. גיטרה בס: דני ממן.
