אֲבִיָּה (אֲבִיָּם[1]) הוא דמות מקראית, מלך על ממלכת יהודה בשנים 911 לפנה"ס עד 908 לפנה"ס. בנם של רחבעם מלך יהודה ומעכה.
תפיסת השלטון
כאשר מת רחבעם מלך יהודה ב-911 לפנה"ס, אביה בנו תפס את מקומו, למרות שלא היה בכור הבנים. הוא נבחר בשל היותו בכור בניה של מעכה, שהייתה האשה האהובה על רחבעם:
וַיֶּאֱהַב רְחַבְעָם אֶת-מַעֲכָה בַת-אַבְשָלוֹם מִכָּל-נָשָיו וּפִילַגְשָיו כִּי נָשִים שְמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה נָשָׂא וּפִילַגְשִים ששִּים וַיּוֹלֶד עֶשְׂרִים וּשְמוֹנָה בָּנִים וְשִשִּים בָּנוֹת. וַיַּעֲמֵד לָרֹאש רְחַבְעָם אֶת-אֲבִיָּה בֶן-מַעֲכָה לְנָגִיד בְּאֶחָיו כִּי לְהַמְלִיכוֹ
מלכותו ומלחמתו
אביה הפיח רוח תנופה חדשה במלחמת האחים הממושכת בין יהודה לממלכת ישראל, ויזם את חידוש המלחמה נגד ירבעם בן נבט:
”...וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אֲבִיָּה וּבֵין יָרָבְעָם. וַיֶּאְסֹר אֲבִיָּה אֶת-הַמִּלְחָמָה בְּחַיִל גִּבּוֹרֵי מִלְחָמָה אַרְבַּע-מֵאוֹת אֶלֶף אִיש בָּחוּר. וְיָרָבְעָם עָרַךְ עִמּוֹ מִלְחָמָה בִּשְמוֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף אִיש בָּחוּר גִּבּוֹר חָיִל”.[2] במלחמה זו הצליח אביה לכבוש לא רק את שארית שטחו של בנימין, שהשתייך מבחינה מדינית ליהודה, אלא גם חלק ניכר מדרום אפרים: בית אל (ביתילו), יְשָנָה (בורג' אל איסאנה), עפרון (טייבה) והגיע עד הר צמרים אשר בהר אפרים. (החוקר יהודה אליצור מזהה את הר צמרים כראס א-טחונה שמצפון לאל-בירה).[3]
מותו
אביה מלך שלוש שנים ומת ב-908 לפנה"ס. בנו אסא מלך תחתיו[4].
במקרא
אביה בן רחבעם מוזכר בספר מלכים א (פרק ט"ו, פסוקים א'-ח') ובספר דברי הימים ב (פרק י"ג). בעוד שספר מלכים סוקר בקצרה בלבד את תקופת מלכותו, בדברי הימים מוזכרת הלחימה נגד ירבעם בן נבט, והניצחון בה.[5]
בחז"ל
על פי ספר מלכים וחז"ל, אביה היה דמות שלילית, השטופה בעבודה זרה (בניגוד לבנו, אסא). לאחריותו נזקף רצח הנביא אחיה השילוני.[6] כמו כן נמתחה ביקורת על אביה על כי חירף ברבים את ירבעם בן נבט בעת שנלחם עמו.[7] מותו של אביה לאחר תקופת מלוכה קצרה נחשב כעונש על חטאיו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אליקים כרמולי, אֲבִיָּם, בתוך: תולדות גדולי ישראל, מיץ: אפרים הדאמר, תקפ"ח. עמ' כ, באתר היברובוקס
- "אֲבִיָּה", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמוד 37, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ בצורה זו מופיע השם בספר מלכים, בניגוד לאֲבִיָּה שבדברי הימים. בצורה אֲבִיָּם, ייתכן שהשם אבים בא כדי להבדיל בין אביה בן ירבעם המופיע במלכים א יד לבין אביה מלך יהודה המופיע בסוף אותו פרק (כך לפי המלבי"ם על מלכים א' ט"ו א' וכן מביא הספר "הערות על הנוסח העברי של ספר מלכים, C F Burney, 1903"
- ^ ספר דברי הימים ב', פרק י"ג, פסוקים ב'–ג'.
- ^ זיהוי האתרים על פי: יהודה אליצור ויהודה קיל, אטלס דעת מקרא, עמ' 251-250.
- ^ דברי הימים ב', יג' ב' : "שלוש שנים מלך בירושלים".
- ^ אביב חדש: האנציקלופדיה העברית לנוער, עמ' 20-21
- ^ מדרש אגדה (בובר), במדבר, ל', ט"ו.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק ט"ז, הלכה ג'.
