פְּקַחְיָה בֶן מְנַחֵם הוא דמות מקראית, מלך ישראל. לפי הכרונולוגיה המסורתית מלך על ממלכת ישראל בשנים 737 עד 735 לפני הספירה.
בסוף ימיו של מנחם בן גדי החלה נפילת ממלכת ישראל כאשר הוא העלה מס לתגלת פלאסר השלישי. בנו פקחיה עלה למלוך אחריו, ונרצח כעבור זמן קצר על ידי שלישו, פקח בן רמליהו:
וַיִּשְׁכַּב מְנַחֵם עִם אֲבֹתָיו וַיִּמְלֹךְ פְּקַחְיָה בְנוֹ תַּחְתָּיו. בִּשְׁנַת חֲמִשִּׁים שָׁנָה לַעֲזַרְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ פְּקַחְיָה בֶן מְנַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן שְׁנָתָיִם. וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' לֹא סָר מֵחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל. וַיִּקְשֹׁר עָלָיו פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ שָׁלִישׁוֹ וַיַּכֵּהוּ בְשֹׁמְרוֹן בְּאַרְמוֹן בֵּית הַמֶּלֶךְ אֶת אַרְגֹּב וְאֶת הָאַרְיֵה וְעִמּוֹ חֲמִשִּׁים אִישׁ מִבְּנֵי גִלְעָדִים וַיְמִיתֵהוּ וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו.
— מל"ב טו,כב-כה
פרוש השם פקחיה
בהוראת השם פקחיה, תפילה לאל שיפקח את עיני הרך הנולד.[1]
הערות שוליים
- ^ דב קמחי, "אנציקלופדיה לאישים בתנ"ך", הוצאת יהושע צ'ציק, 1969, כרך ראשון, עמוד 737
