הדמות הראשית, שמספרת את הסיפור, הוא ילד צעיר שהוריו התגרשו בשנה הקודמת. הילד חי בנפרד עם אמו ואביו. לאחר מכן, הילד מגלה כי לאביו יש שותף חדש בשם פרנק. הוא מציין כי אביו ופרנק מבצעים פעילויות רבות יחד, כולל עבודה, אכילה, שינה ולעיתים אף לחימה. בנוסף, הילד מטייל הרבה עם אביו ופרנק, כולל לגן החיות, לחוף הים ולמשחק בייסבול. הילד נהנה כשפרנק משחק איתו, מבשל עבורו וקורא לו. כשהוא שואל את אמו על אביו ושותפו לחדר, אמו מסבירה שהם הומואים. כאשר הילד מבולבל, אמו מפרטת כי אביו של הילד ופרנק לוקחים חלק מאותן פעילויות שזוגות אחרים עושים, וכי להיות הומו הוא רק סוג אחר של אהבה. הסיפור מסתיים בהכרה של הילד על הזוגיות של אביו מאחר שאם כל הוריו מאושרים, אז גם הוא מאושר.
סוגה
הספר הוא ספר תמונות (אנ') קצר המומלץ לילדים בגילאי 2–8. האיורים בוצעו בצבעי מים על עמוד מלא, עם טקסט בשורה אחת למטה. הספר כתוב בשפה פשוטה, ותיאור יצירות האמנות מנגישות את הספר בקלות לקוראים צעירים.[4]
ביקורת
זכיות ומועמדויות
בקטגוריית העיתונות הקטנה של גברים הומוסקסואליים, וילהויט זכה בפרס למדא לספרות ב-1991, מיד לאחר צאת הספר.[2] בנוסף, הספר הוזכר כאחד מהספרים הטובים ביותר של ה-CCBC (אנ') לשנת 2009, בזכות תפקידו הבסיסי בספרות הגאה.[5]
ביקורת מצד עיתונאים
בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, הוכנס הספר Daddy's Roommate למספר רב של ספריות ציבוריות בעקבות ביקורות חיוביות ב-Publishers Weekly (אנ') וב-Booklist (אנ').[4][6] ה-Publisher's Weekly שיבח את הספר על העלאת המודעות הציבורית לחוסר הקיים בספרות ילדים שמכירה בקשרים הומוסקסואליים. יתר על כן, 2 הביקורות שיבחו את הספר על האיורים היפים והמוכרים שלו שמאפשרים לילדים להרגיש בנוח ולשאול שאלות על הספר. בנוסף, הספר זכה לביקורות חיוביות מ-School Library Journal (אנ') ומ-The Bulletin of the Center for Children's Books (אנ') על התייחסותו בחיים עם 2 אבות. עם זאת, ב-2 הביקורות צוין כי איכות הכתיבה עצמה הייתה פחותה, וכי הסיפור חסר עומק או תככים.[7] בביקורת ששכתבה מישל לנדסברג (אנ'), ופורסמה באנטרטיינמנט ויקלי, נכתב כי היא קיבלה הרגשה דומה וטענה כי הנושאים הרגישים של גירושים וזוגיות מקתבלים באדישות יחסית. באותה ביקורת, היא כתבה כי הספר היה כל כך "אדיב שאפשר היה לקרוא לו כמעט Dick and Dick", בהשוואתה לסיפורי דיק וג'יין (אנ'), שלעיתים קרובות ספגו ביקורת בשל תיאוריהם של חברה אידיאלית וסטריאוטיפית.[8]
במאמרו של פול פינסי, "Defending Children's Schooltime Reading: Daddy's Roommate and Heather's Mommies", נטען כי Daddy's Roommate שייך לסביבות חינוכיות מפני שהוא מקדם דיאלוג בנושאים שילדים עשויים להתבלבל איתם. על פי פינסי, ההכרה של ילדים עלם הומואים ולסביות, אינה בהכרח הכרה בהומוסקסואליות, אלא רק מייצגת מציאות שילדים יחוו. במאמרו, הוא התייחס לכך שבספר, ישנו ילד שכל שלושת הוריו דואגים לו ואוהבים אותו, והוסיף ראיונות רבים שביצע עם הורים מגוונים שמעריכים את משק הבית האוהב, הבטוח והמהנה של הספר שכל הילדים יכולים ללמוד ממנו.[9][10]
מחלוקת
בעשור שלאחר פרסום הספר, על פי איגוד הספריות האמריקאי, הספר היה הספר המעורער ביותר בארצות הברית לשנת 1993 ולשנת 1994.[3][11] הספר בולט בכך שהוא היה אחד מספרי הילדים הראשונים שממחישים מערכות יחסים הומוסקסואליות שהוזכר במספר דיונים פוליטיים וחברתיים שונים מאז פרסומו.
הפוליטיקאי מאורגון, לון מאבון, השתמש ב-Daddy's Roommate וב-Heather Has Two Mommies לקמפיין שלו לתיקון חוקת ארצות הברית בשביל לאפשר אפליה נגד לסביות והומואים.[14] הוא השתמש בשני הספרים כראיה לסדר יום הומוסקסואלי מיליטנטי שאיים על התפתחות הילד. עם זאת, יוזמה זו לא התקבלה לאחר הצבעה שהתקיימה ב-3 בנובמבר1992.
Daddy's Roommate היה נקודת דיון במהלך הבחירות לנשיא ארצות הברית ב-2008, כאשר נטען כי המועמדת לסגנית הנשיא, מטעם המפלגה הרפובליקנית, שרה פיילין, ניסתה להוציא את הספר מספרייה ציבורית בואסילה, אלסקה.[15] ב-1995, חברת המועצה, פיילין, ביקשה מהספרייה המקומית להסיר את הספר שלוש פעמים מהמדף. לאחר שהספרנית סירבה, פיילין פיטרה אותה, לפני שבסופו של דבר החזירה אותה לעבודה אחרי שספגה תגובת נגד ציבורית.[16] חברת המועצה, לורה צ'ייס, שאלה את פיילין אם קראה את Daddy's Roommate, ופיילין הגיבה שהיא "לא צריכה לקרוא את הדברים האלו".[17] הקמפיין של מקיין-פיילין בבחירות אלו, הכחיש את מעורבותה של פיילין במקרה למרות העדים שטענו אחרת.[18]
לאחר שהתקבלו תלונות מההורים, בחר מועצת בתי הספר להריד מהמדף את Daddy's Roommate ואת Heather Has Two Mommies מתוכנית הלימודים. בעבר, הספרים היו בחירת קריאה אופציונלית עבור תלמידי כיתה א', אך הם נחשבו כבלתי הולמים לגיל לאחר שנשיא מועצת בתי הספר בדק את החומר.[11]
המתנגדים לספר שיתפו פעולה בהגשת תלונות רבות למערכת הספרייה האזורית לייק לנייר. אף על פי שגובשו 2 עצומות עם 350 שמות שמבקשים להסיר את הספר, הספרייה בחרה לשמור עליו. בעקבות ההחלטה, ביקשו החותמים לבחון את הספר על ידי ועד הספרייה. לאחר מכן, ועד הספרייה החליט להסיר את הספר ממדף הספרייה האזורית, במקום להציב אותו ליד שולחן המבקרים שמבקשים את הספר.[11]
תושב המקום קית' סמית', כתב למערכת הספריות של מחוז מרסר, ומנהל המחוז, רובר פרונטי, וביקש, בין היתר, להסיר את הספר מהמדף של מערכת הספריות. אף על פי שבדיקת מערכת ספריות המליצה לשמור על הספר במדור הילדים, הספרייה קיבלה הוראה להעביר את Daddy's Roommate לחלק ההורי, שם הוא נמצא כיום.[19][11]
בניסיון לאסור את הספר מהספרייה, טענו המתנגדים שהספר הוא אינדוקטרינציה של ילדים לאורח חיים הומואי. המתנגדים לספר הציעו להחליפו בספר Alfie's Home של ריצ'רד א. כהן (אנ'), שמתאר את ההומוסקסואליות כמצב שניתן לטיפול. Daddy's Roommate נשמר בספרייה, ו-Alfie's Home הוסף לאוסף הספרייה.[21][11]
האזרח המקומי, קרול רייכה, פרסם מאמר ב-Rutland Herald (אנ'), שקרא תיגר על הכללת הספר במדור הילדים בספרייה המקומית, והטיל ספק במדיניות הספרייה. בשל תשומת הלב הלאומית שקיבלה, הספרייה קיימה פורום ציבורי בנושא. לאור התמיכה המקומית, ועדת הספרייה הצביעה לשמור על הספר במקומו הנוכחי, תוך הקמת ועדה חדשה שתחקור מדיניות ספרייה אחרת סביב ספרות שנויה במחלוקת.
מספר תושבים של מחוז ברבארד התנגדו לשווי הספר ביחסים הומוסקסואליים והטרוסקסואליים וטענו כי הספר מקדם אורח חיים הומוסקסואלי. עם זאת, הספר נשמר במקומו הנוכחי. באותה שנה, אירע מצב דומה בהייס (אנ'), קנזס, שבו התקבלה ההחלטה האולטימטיבית להחזיק את הספר במערכת הספריות.[1][22]
לאחר ששר בפטיסטי מקומי מחה על הכללת הספר בספרייה הציבורית, חבר הקהילה לקח ללא הגבלת זמן את כל עותקי הספר. לאחר שהסיפור זכה לתשומת לב לאומית, אנשים שונים תרמו את העותקים האישיים שלהם לספרייה, ובמהרה רכשה הספרייה עותקים נוספים של הספר בשביל להתאים לגידול בביקוש בהתאם למדיניותה. עם זאת, התושבים המשיכו לגנוב את הספר מהספרייה, מה שגרם למועצת העיר ויצ'יטה פולס ליצור מדיניות שאפשרה למחזיקי כרטיסי הספרייה שגרפו 300 חתימות את היכולת להעביר ספרות מסוימת ממחלקה אחת למחלקת אחרת. עם זאת, ה-ACLU ערער על מדיניות זו בבתי משפט מקומיים, ובסופו של דבר המדיניות לא התקבלה על ידי שופט בית המשפט המחוזי האמריקאי, ג'רי בוכמאייר, ובכך החזיר את הספר למחלקת הילדים.[18][23][24]
במהדורת השנה העשירית ל-Daddy's Roommate, וילהויט שיקף את ההיסטוריה המוקדמת הסוערת של הספר. כשהוא מכיר בכך שהספר היה מטרה למעשי צנזורה רבים, כולל שרפה, גניבה והוצאת נזק, הוא הודה לספרנים ברחבי ארצות הברית ש-"לחמו כמו נמרים מטעם הספר". הוא אמר כי הספר היה "עדיין, בניצחון, את מה שהוא התכוון לראשונה: מראה בה ילדים של הורים הומוסקסואליים יכולים לראות את עצמם", והודה כי השתמשו באופן נרחב בספר לחינוך ילדים על משפחות הומוסקסואליות.[25]
וילהויט כתב גם ספר המשך, Daddy's Wedding, שפורסם ב-1996. הספר מציג את אותן הדמויות, אם כי בספר זה, הילד מקבל את תפקיד השושבין בחתונתם של אביו ופרנק.[26]
^Spence, Alex. “Controversial Books in the Public Library: A Comparative Survey of Holdings of Gay-Related Children's Picture Books.” The Library Quarterly: Information, Community, Policy, vol. 70, no. 3, 2000, pp. 335–379. JSTOR.
^Chick, Kay. "Fostering an Appreciation for all Kinds of Families: Picturebooks with Gay and Lesbian Themes." Bookbird 46.1 (2008): 15–22. ProQuest. Web. 11 Dec. 2018.
