12 (במילים בלשון זכר: שְׁנֵים-עָשָׂר; בלשון נקבה: שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 11 והבא לפני 13.
12 קרוי גם "תריסר". ישנן עוד שפות, לבד מן העברית, שבהן יש למספר זה שם ייחודי. תריסר תריסרים (12X12) מכונים "גרוס". המספר 12 הוא מספר נפוץ במסורותדתיות ומנהליות של תרבויות רבות. במהלך ההיסטוריה נעשו ניסיונות לגבש שיטת ספירה על בסיס 12, אך בסופו של דבר החברה האנושית גיבשה ספירה על בסיס 10. כמו כן הוא נחשב למספר טיפולוגי.
בהינתן כדור בעל רדיוס מסוים, אפשר יהיה להצמיד אליו לא יותר מ-12 כדורים המשיקים לו ושלא נכנסים זה למרחבו של זה, ושרדיוסם שווה לשלו (באופן דומה, במרחב הדו-ממדי, בהינתן מעגל בעל רדיוס מסוים, אפשר להצמיד אליו לא יותר מ-6 מעגלים המשיקים לו ושלא נכנסים זה לשטחו של זה, ושרדיוסם שווה לשלו). בנוסף, הדרך היעילה ביותר לרצף את המרחב בעזרת כדורים בעלי רדיוסים זהים, כך שהחלל שיישאר ביניהם יהיה מינימלי, היא על ידי סידורם באופן כזה שלכל כדור משיקים 12 כדורים נוספים.
במהלך מחזור של ארבע עונות מתרחשים על פי רוב 12 אירועים של מולד ירח. כתוצאה מזה, על פי מרבית לוחות השנה המקובלים כיום ובמהלך ההיסטוריה, ישנם 12 חודשים בשנה אחת, או לפחות בשנה שאינה מעוברת.
12 שעות בלוח של שעון אנלוגי. שעון אנלוגי הוא בעל מחזור של חצאי יממה (חצי של 24). הרעיון של 24 שעות ביממה הוא שריד לספירה על בסיס שתים עשרה שהייתה מקובלת במקומות שונים בעולם.
בלוח השנה הסיני יש מחזוריות של שישים שנה בשמות השנים, המורכבת ממחזור של שתים עשרה חיות כפול מחזור של חמשת היסודות.
בתרבות
ביהדות
ליעקב היו 12 בנים אשר להם מיוחסים שבטי ישראל. אף את השבטים מקובל למנות כשנים עשר (כך, למשל, בשיר אחד מי יודע) על אף שהיו שלושה עשר. קיימת השערה ולפיה, החלוקה לשנים עשר שבטים מאפיינת תרבות ריכוזית, שהיה לה מקדש לכלכל. כלכלת המקדש הייתה באחריותו של שבט בכל אחד מחדשי השנה[דרוש מקור].
החושן היה מורכב משתים עשרה אבנים יקרות שונות, שעליהן היו רשומים שמות שבטי ישראל.
תרי עשר הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך הכולל 12 ספרי נבואה קצרים.