תל רֶגֶב (בערבית: תל הַרבַּג') הוא תל בגובה של 27 מטרים, השוכן בכניסה לכפר חסידים בעמק זבולון בסמוך לכביש 70, מדרום לאפיק נחל ציפורי. מיקום התל הוא בכניסה לנחל ציפורי ובכך הוא חולש על האזור. שמו של התל בערבית ניתן לו על שמו של שיח׳ הרבאג׳ שנקבר כאן לפי המסורת הערבית.
התל נחפר בתקופת המנדט הבריטי על ידי ג'ון גרסטנג. הוא חפר בצפון-מערב התל חפירה בצורת בור עמוק, 30X30 מ. בתל נמצאו ממצאים ארכאולוגיים מתקופת הברונזה התיכונה II ב. בשכבה נמצאו שרידי עיר מבוצרת וקברים. תקופת הברונזה המאוחרת, תקופת ברזל א - נמצאו שרידי עיר מבוצרת, בתקופה הביזנטית ובתקופה העות'מאנית נמצאו שרידי יישוב כפרי. בחפירה נוספת שנערכה בשנת 1993 נחשפו שתי שכבות ארכאולוגיות, בשכבה הקדומה התחתונה נמצאו שרידי דרך, בשכבה העליונה המאוחרת יותר נמצאו שרידי מבנים מהתקופה הביזנטית.[1]
היישוב בתל היה חלק ממערך יישובים שהתקיים בתקופה הברונזה המאוחרת בדרום עמק עכו הכוללים את תל פר תל נמוך וקטן הנמצא בסמוך לצומת זבולון בין כביש 70 לכביש 780 המוביל לקריית אתא, תל א-נחל, תל אדהאם[2] ותל אבו הואם. ייתכן שהעיר ששכנה על התל הייתה בירתה של ממלכה שכללה חלק מהתלים הנזכרים לעיל או כולם.
רוב החוקרים מזהים את תל רגב עם העיר חֶלְקַת המופיעה בספר יהושע כעיר השוכנת על גבול נחלת שבט אשר”וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי, לְמַטֵּה בְנֵי-אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם. כה וַיְהִי, גְּבוּלָם--חֶלְקַת וַחֲלִי, וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף” (יהושע יט, כה). כשתל כיסון מזוהה עם אכשף, תל פר מזוהה עם "בטן", תל א-נחל היא כנראה מִשְׁאָל[3] ותל עליל (ח'ירבת ראס עלי) מזוהה עם חלי[4] השוכן כששה ק"מ צפון מזרחית לתל רגב. חלקת מופיעה גם בספר יהושע כאחת הערים שהוקצו ללויים: ”אֶת-חֶלְקָת, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ, וְאֶת-רְחֹב, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ: עָרִים, אַרְבַּע” (יהושע כא, לא). צבי גל בספרו "הגליל התחתון : גאוגרפיה יישובית בתקופת המקרא" מזהה את חלקת עם תל מעמר, הוא לא נותן הצעת זיהוי לתל רגב.[5]
יוחנן אהרוני הציע לזהות את תל רגב עם העיר אכשף. כשהוא מציין שהייתה העיר החשובה ביותר בעמק עכו בתקופת המקרא.[6] פרופ' ג'ון גרסטנג הציע ב-1931 לזהות את חרושת הגויים בתל רגב, אולם הצעתו לא התקבלה.
.JPG)
