תהליך הספרציה-אינדיבידואציה

תהליך ה"ספרציה-אינדיבידואציה" הוא תהליך התפתחותי, המתאר את תהליך התעצבות אישיותו של תינוק בריא כאישיות עצמאית ונפרדת. התהליך נוסח על ידי הפסיכולוגית מרגרט מאהלר והפסיכואנליטיקאי פיטר בלוס, והוא מתאר את שלבי ההתפתחות הרצויה של תינוק עד הגיעו לגיל 3 שנים, בו הוא נפרד מהאם ויוצר אגו וזהות עצמית מובחנים משלו.

בניגוד לרוב הגישות הפסיכואנליטיות, הנשענות רק על ניסיון טיפולי, התבססה מאהלר על תצפיות שיטתיות בילדים, שסבלו מאוטיזם קלאסי או קשר סימביוטי (קשר תלותי מאוד ובלתי ניתן לניתוק מהאם). בתחילה חשבה שהפרעות אלה שונות זו מזו, אך מאוחר יותר הסיקה כי מדובר בשתי דרכי התמודדות שונות עם אותו קושי בסיסי.

למרות שהתיאוריה הפסיכואנליטית מוכרת בפסיכולוגיה הפופולרית, מופנית כלפיה ביקורת לא מעטה. יש הטוענים כי היא אינה מבוססת מדעית,^[1] ואף יכולה להיחשב לפסאודו־מדע.^[2] קיימת גם ביקורת על האפקטיביות הנמוכה של הטיפול הפסיכואנליטי.^[3][4]

שלבי התהליך

לפי מאהלר, ישנם שני שלבים מקדימים וארבעה שלבים נוספים לתהליך ההיפרדות והאינדיבידואציה:

אוטיזם נורמלי

תקופה בת חודש, בה הילד שקוע אך ורק בעצמו ובצרכיו. טרם נוצרה אצלו ההבנה שצרכיו מסופקים על ידי גורם חיצוני, והוא אינו מסוגל להבחין בין "אני" ל"לא אני".

סימביוזה נורמלית

בחודש השני מתחיל התינוק להבחין בסובב אותו. בין התינוק לאם מתחיל קשר סימביוטי לתקופה בת כחצי שנה, בה שניהם "מתואמים" להפליא, והתינוק איננו מסוגל להבחין בין פעולותיו שלו לבין פעולות האם הממוענות אליו.

הבחנה (דיפרנציאציה)

בתום חצי השנה הראשונה לערך ללידתו של התינוק, הסימביוזה מגיעה לידי סיום. התינוק פחות תלוי באמו, מתחיל לזחול, לטפס ולהזדקף, והתיאום בין תנועות רגליו, פיו ועיניו הולך ומשתכלל – דבר המאפשר לו לשאוב הנאה מהעולם הסובב אותו. הוא מקפיד לשמור על קרבה לאם וחוקר את פניה וגופה. על האם להתאים את עצמה לצרכיו החדשים.

אימון

מגיל 10 עד 15 חודשים, הילד מתחיל להתרחק יותר מאמו, לומד ללכת, ומקבל את פניהם של אנשים מוכרים נוספים. לעיתים התינוק הופך שקוע מאוד בענייניו, עד כי נדמה שקיום האם נשכח לחלוטין, אך לפרקים יחזור ויחפש את מגע האם וקרבתה לשם קבלת מענה רגשי.

התקרבות מחדש

שלב ההתקרבות מחדש, שנקרא גם רפרושמאן (מצרפתית, Rapprochement), מתרחש בגיל 14–24 חודשים. הילד מסוגל להתרחק מאמו, אך הוא מעדיף לחפש את קרבתה באופן פעיל, בדומה למחזר המנסה לגרום לאהובתו עניין. הוא מפגין רכושנות כלפיה, ונהנה מקשרים חברתיים. בהיעדר האם הוא נעשה פעלתני מאוד, כנראה על מנת להגן מפני רגשות עצבות שמעוררת הפרידה. בשלב זה מופיע "משבר ההתקרבות מחדש", בו מבין הילד שרצונותיו לא תמיד חופפים לאלה של אמו. העימות מתמקד לעיתים קרובות בחינוך לניקיון הסובב את השליטה בצרכים. הילד, שבשלב הקודם הרגיש חלק ממערכת זוגית כל-יכולה, תופס כעת את ההכרח שבפרידה הרגשית מהאם, וזאת דווקא בתקופה של התמודדות עם אתגרים שעלולים להיות קשים עבורו. עולה קונפליקט חזק בין הצורך באוטונומיה, לבין הפחד מאובדן אהבתה של האם – שעשוי לגרור התקפי זעם ויחס אמביוולנטי כלפיה.

גיבוש העצמיות

תהליך נמשך מגיל שנתיים ועד שלוש. בגיל זה התינוק מצליח להשיג אינדיבדואליות ומידה מסוימת של קביעות אובייקט רגשית – הוא מפנים את האם באופן חיובי ויציב, וכך מצליח לתפקד בנפרד ממנה. נוצרת אינטגרציה בין "האם הטובה" לבין "האם הרעה", בזכות תהליך מורכב ומתמשך, המותנה ברכישת אמון, יכולת לייצוג סמלי וביטוי מילולי. בהדרגה, התינוק מפתח גם ייצוג פנימי של עצמו.

מאהלר מסבירה בעיות רגשיות כקשורות לכשל בתהליכי הסימביוזה וההיפרדות. מחד, ישנם ילדים אשר לא למדו לייחד את האם על פני זר, והם רואים בה "אובייקט ניתן להחלפה". מאידך, ישנן בעיות שיכולות להעיד על קושי בהתנתקות, כגון פחד גדול ללכת לבית הספר.

ביקורת

הביקורת על מהאלר נמתחת על היעדר ההתייחסות למרכיבים קוגניטיביים (בניגוד חריף למודל ההתפתחות של ז'אן פיאז'ה, בן אותה התקופה) וכן להתעלמותה מתפקידו הפעיל של הילד בתהליך הספרציה אינדיווידואציה.

ראו גם

• תאוריית יחסי אובייקט
• תאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאז'ה

לקריאה נוספת

• Mahler, M. S. (1994). Separation-Individuation: The Selected Papers of Margaret S. Mahler. Northvale, New Jersey: J. Aronson
• רוני סולן (1992) 'יחד' כאינטגרציה של התלכדות ונפרדות ביחסי אובייקט ונרקיסיזם, שיחות ו' (3): עמ' 205
• רוני סולן (2007) חידת הילדות, מודן הוצאה לאור, עמ' 129–162
• פיטר בלוס, (1967). The second individuation process of adolescence. Psychoanalytic Study of the Child, 162-186

קישורים חיצוניים

• ספרציה-אינדיבידואציה, בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
• אביב נוף, תהליך הספרציה והאינדיבידואציה: התאוריה של מרגרט מאהלר במבט משנות האלפיים, באתר האוניברסיטה הפתוחה
• חיים עמית, פרדוקס הפרידה - להתקרב לילדים ולהתרחק מהם, בעת ובעונה אחת, מתוך ספרו "הורים כבני אדם" (1997), באתר "עמית בעין החורש"
• גלית לוי, נפרדנו כך, באתר דוקטורס

הערות שוליים

1. Frederick Crews, The Verdict on Freud, Psychological Science 7, 1996-03, עמ' 63–68 doi: 10.1111/j.1467-9280.1996.tb00331.x
2. Mario Bunge, The philosophy behind pseudoscience, Skeptical Inquirer, 2006, עמ' 29-37
3. Evan Mayo-Wilson et al, Psychological and pharmacological interventions for social anxiety disorder in adults: a systematic review and network meta-analysis, The Lancet Psychiatry 1, 2014-10, עמ' 368–376 doi: 10.1016/S2215-0366(14)70329-3
4. Xinyu Zhou et al, Comparative efficacy and acceptability of psychotherapies for depression in children and adolescents: A systematic review and network meta-analysis, World Psychiatry 14, 2015-06, עמ' 207–222 doi: 10.1002/wps.20217