קונספסיון (בספרדית: Concepción) היא עיר במרכז צ'ילה, סמוך לשפך נהר ביוביו. העיר, שבשנת 2002 התגוררו בה כ-212 אלף תושבים, משמשת כבירתמחוזביוביו והפרובינציהקונספסיון. במטרופולין שהיא חלק מאזור ביוביו התגוררו ב-2002 כ-890 אלף תושבים, והיא השנייה בגודלה במדינה אחרי זו של סנטיאגו.
היסטוריה
פדרו דה ואלדיביה ייסד את קונספסיון ב-5 באוקטובר1550 צפונית לנהר הביוביו ולחוף האוקיינוס השקט, במקום בו שוכנת כיום העיר פנקו, בשם קונספסיון דל נואבו אקסטרמו (Concepción del Nuevo Extremo). באותה העת, היה האזור שמדרום לביוביו נתון לשליטת המפוצ'ה, והעיר החדשה הייתה בקצה הטריטוריה הספרדית. מיקום זה הקנה לה חשיבות צבאית מחד גיסא, אך הפך אותה לחשופה להתקפות המפוצ'ה מאידך גיסא.
כבר ב-1554 החריבו אותה בני המפוצ'ה, במהלך מלחמת האראוקו, ולאחר הקמתה מחדש ב-1555 החריבו אותה בשנית. ב-1557 הקים מושל צ'ילה, גרסיה אורטאדו דה מנדוסה את מבצר אלטו דה פינטו. תחת פיקודו של חרונימו דה וייגאס, שוקמה והעיר והוקמה מחדש ב-6 בינואר1558. עד מהרה, הצבא מיקם בעיר את מפקדתו, וניהל ממנה את המערכה שניהל מול המפוצ'ה. אוכלוסיית העיר גדלה במהירות והגיע ל-10 אלפים תושבים, חרף התקפות המפוצ'ה, שהגיעו לשיאן במצור שהוטל עליה ב-1564. חשיבותה של העיר באה לידי ביטוי גם בכך שבין 1565 ל-1575 התמקמה בה הריאל אאודיאנסיה.
פרט להתקפות המפוצ'ה, תקפו את העיר גם פיראטיםאנגלים והולנדים, וכן פקדו אותה גם רעידות אדמה וגלי צונאמי, בשנים 1570, 1657, 1687 ו-1730. לאחר הצונאמי האחרון, ב-25 במאי1751, החליטו הרשויות להעתיק את העיר ממקומה למקומה הנוכחי בעמק לה מוצ'ה, סמוך לנהר ביוביו, אם כי המעבר התרחש רק 12 שנים מאוחר יותר, עקב התנגדות הבישוף לכך. אזור ההתיישבות המקורי נותר שומם במשך כתשעים שנה, עד להקמת העיר פנקו ב-1842. במיקומה החדש הייתה העיר לבירת האינטנדנסיה של קונספסיון, שהשתרעה מנהר מאולה בצפון ועד לגבול עם המפוצ'ה בדרום. האינטנדט הראשון, אמברוסיו או'היגינס, היה לימים מושל צ'ילה ומלכות המשנה של פרו.
עם הכרזת העצמאות של צ'ילה ב-18 בספטמבר1810 בסנטיאגו, הצטרפה גם קונספסיון למדינה העצמאית. ב-1814 כבשו הספרדים את צ'ילה מחדש, אך ב-1 בינואר1818 הכריז ברנרדו או'היגינס מחדש על עצמאותה של צ'ילה בכיכר המרכזית של קונספסיון, שנקראה בהמשך פלאסה דה לה אינדפנדנסיה ("כיכר העצמאות").
ב-20 בפברואר1835 פקדה את העיר רעידת אדמה חזקה, שהחריבה את רובה, והיא נבנתה מחדש.
גם לאחר השלמת הרגעתה של אראוקניה בסוף המאה ה-19, וההשתלטות הצ'יליאנית על הטריטוריות של המפוצ'ה, המשיכה קונספסיון להיות עיר חשובה. הנמלים הסמוכות לה, טלקוואנו, טומה, סן ויסנטה ולירקן הפכו אותה לנקודת ציון מרכזית בנתיבי המסחר, ומהגרים רבים שהגיעו לצ'ילה עברו דרכה וחלקם אף נשארו בה. ב-1919 הוקמה בקונספסיון האוניברסיטה הפרטית הראשונה בצ'ילה, אוניברסיטת קונספסיון.
ב-27 בפברואר2010 פקדה את העיר רעידת אדמה עזה, בעוצמה של 8.8 בסולם ריכטר. הרעש גרם להרס רב ולנזק כבד בעיר, וגלי צונאמי פקדו את חופי צ'ילה וחופים נוספים משני עברי האוקיינוס השקט.
דמוגרפיה
על פי נתונים שנאספו בשנת 2002 במפקד האוכלוסין של המכון הלאומי לסטטיסטיקה של צ'ילה, שטח העיר הוא 221.6 קמ"ר ואוכלוסייתה היא 216,061 תושבים, כאשר 103,860 מתוכם הם גברים ו-112,201 הם נשים. קונספסיון היא ביתם של 11.61% מכלל האוכלוסייה של האזור. שיעור האוכלוסייה הכפרית שבשטח השיפוט של העיר הוא 1.88% (4,058 איש), והשאר, 98.12% הם אוכלוסייה עירונית (212,003 איש).
בין 1970 ל- 1982 היה גידול רב בשיעור האוכלוסייה. אחת הסיבות לכך היא הכללתה של סן פדרו תחת תחום שיפוטה של קונספסיון.
שיעור אוכלוסייתה של קונספסיון ירד באופן ניכר בשנת 1996, וזאת משום שפוצלו ממנה צ'יגואיאנטה וסן פדרו דה לה פס שנהיו לרשויות נפרדות; הללו דווקא גדלו במהירות מאז שנהיו ערי שינה של קונספסיון, ונהנו מקרבה למרכז תעשייתי ומסחרי כקונספסיון, דבר שערים אחרות לא זכו לו.