בניין המוזיאון לאמנויות שימושיות כנסיית פרנצ'סקו הקדוש מאסיזי בפרנצווארוש ב-Bakáts tér הפסל הניצב בצד שמאל של השער הראשי של ה-Közvágóhíd. הפסל הברלינאי ריינהולד בגאס ייצר אותו במקור מאבן, שנוצקה בארד ב-1937 [1]
פרנצווארוש או רובע 9 של בודפשט (בהונגרית: Budapest IX. kerülete) הוא אחד הרבעים של בירת הונגריה בצד של פשט. שמו ההיסטורי המסכם היה אכן Ferencváros (העיר של פרנץ), המשמש גם את עיריית הרובע. הרובע קיבל את השם הזה בשנת 1792 לרגל עלייתו לכס המלכות של פרנץ הראשון, מלך הונגריה, הלא הוא פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.
מיקום
גבולותיו הרובע מצפון מערב, רובע 5. מצפון מזרח, רובע 8, מדרום מזרח, רובע 10 וגם רבעים 19 ו-20. שכנתה הדרומית מעבר לענף הדנובה של ראצקווה היא רובע 21, צ'פל, ובמערב מעבר לדנובה (בצד של בודה) הוא רובע 11.
היסטוריה
פרנצווארוש יכול להביט אחורה למאות רבות של היסטוריה. המקורות הארכאולוגיים והכתובים העדכניים ביותר מוכיחים שבאזור התחום על ידי גשר החירות של היום, גשר פטפי ושדרת פרנץ שהיא קטע של השדרה הגדולה, היה יישוב כבר במאה ה-13 מתקופת בית ארפאד של ממלכת הונגריה הראשונה שנקרא Szenterzsésébetfalva (בקיצור Szentfalva). ליישוב היה כבר כנסייה עצמאית. ב-19 בספטמבר1526, הצבא הטורקי שניצח בקרב מוהאץ חצה לאחר מכן לגדה השמאלית של הדנובה והצית את העיר פשט. אז כנראה גם היישוב סנטפלבה נהרס. במהלך המאה וחמישים שנות כיבוש טורקי (הונגריה העות'מאנית), האזור התרוקן, האוכלוסייה ברחה ולא שבה. רק לאחר כיבושה מחדש של בודה ב-1686, החל אכלוס מחדש של הפרבריים הדרומיים של פשט.
הפיתוח של הפרנצווארוש הפנימי של היום החל באמצע שנות המאה ה-18, עם ההתיישבות ההדרגתית. אורחים שהגיעו אל מול השער הדרומי המוקף חומה של העיר פשט, עצרו מול שער קצ'קמט. היו אלה סוחרי בקר ופרשיהם שהגיעו מטרנסילבניה (היה חלק מהונגריה במשך 900 שנה) ומהמישור ההונגרי הגדול, כדי למכור את הבקר שלהם בירידים של פשט. בכיכר קאלווין, אז שוק סנה, היה המקום שבו יכלו בעלי החיים שלהם וגם הם עצמם לנוח בפעם הראשונה כשהגיעו לפשט. בעלי הפונדקים ובעלי הטברנות ששירתו אותם בנו באופן הגיוני למדי את הפונדקים והטברנות על החלקות הקרובות לשוק סנה. הפרק הראשון של העיור קשור אפוא לסחר בבעלי חיים מחד גיסא, ולתעשיית ההסעדה מאידך גיסא.
בשנת 1806 נערך מפקד אוכלוסין בהונגריה, נספרו בפרנצווארוש 1831 תושבים ו-220 מבנים. בשלב זה, התעצב פרנצווארוש הפנימי של היום, נבנה ונוצרו קוי הרחובות. מידת העיור מוכחת על ידי העובדה שכבר בסוף המאה ה-18 פעל ברחוב ראדאי של היום בית ספר יסודי בשפה הגרמנית, ומשנת 1803 התקיים חינוך גם בשפה ההונגרית בבית הספר בכיכר סנה.
שנת 1896 התבררה כשנה חשובה ביותר לא רק עבור הונגריה ובודפשט (חגיגות ה-1000 שנה - המילניום - של התיישבות המדיארים במרכז אירופה), אלא גם עבור פרנצווארוש. כתוצאה מסדרת חגיגות המילניום, הרובע התעשר במספר מבני ציבור שקיימים עד היום. בשנה זו נמסר גשר פרנץ יוז'ף (גשר החירות של היום), שהבטיח את החיבור בין פשט לבין בודה כגשר הדרכים השלישי בבודפשט אחרי גשר השלשלאות וגשר מרגיט. המוזיאון לאמנויות שימושיות נחנך באוקטובר אותה שנה, שהפך בצדק לאחד מסמליה של הבירה עם המורשת האדריכלית הייחודית שלה. גם השוק המרכזי של בודפשט הושלם ב-1896, ועם מסירתו הרשמית של קטע שדרת פרנץ, נפתחה גם השדרה הגדולה לכל אורכה. בתחילת המאה, פרנצווארוש, שנקראה גם "הקיבה של בודפשט" בגלל יחידות תעשיית המזון שלה, הגיעה לאותה נקודה שהייתה המפותחת ביותר בתולדותיה.
אוכלוסייה
מספר תושבים
שנה
אוכלוסייה
1870
21,189
1880
30,284
1890
42,647
1900
70,343
1910
88,035
1920
91,128
1930
98,861
1941
109,817
1949
93,975
1960
94,717
1970
109,810
1980
90,095
1990
78,422
2001
62,995
2011
61,553
2022
59,244
ספורט
אחת מאגודות הספורט הגדולות במדינה, ה-FTC, פועלת כאן, ואצטדיון הכדורגל שלה, Groupama Aréna, ממוקם בדרך אילאי.
.jpg)
.JPG)
.svg){kind=small}
