PROFILBARU.COM

**השדרה הגדולה**
Nagykörút ‎
מיקום
עיר	הרובע החמישי של בודפשט, יוז'פווארוש (רובע 8), פרנצווארוש (רובע 9), ארז'בטווארוש, טרזווארוש (רובע 6), בודפשט מחוז XIII
קואורדינטות	47°29′59″N 19°04′10″E / 47.49969°N 19.06943°E

השדרה הגדולה (בהונגרית: Nagykörút) היא אחד המסלולים החשובים ביותר במרכז העיר בודפשט, שקטע הפשט שלו נבנה לאורך אפיק הנהר של אחד מיובליו הטבעיים של הדנובה, כך שלמסלול - במובן המודרני - אין מעצב. הוא עובר דרך הרבעים הפנימיים, בגבול הדרומי של רובע 13 ובגבול הצפוני של הרבעים 5, 6, 7, 8, 9. חלקים מסוימים של התוואי נקראו על שם אחדים מבני בית הבסבורג. החלק הצפוני ביותר של שדרות סנט אישטוואן נשא בעבר את שמו של הקיסר ליאופולד הבסבורג. בתקופה הסוציאליסטית שבין 1950 לבין 1990 נקראו שדרות תרז ושדרת ארז'בט בשם שדרות לנין. השם "השדרה הגדולה", כמו השם השדרה הקטנה איננו רשמי, אלא רק שם לא רשמי לכביש הראשי.

השדרה במספרים

אורכה הכולל של השדרה הגדולה מגשר מרגיט עד לגשר פטפי הוא 4,141 מטרים. רוחב השדרה הגדולה הוא 37.92 מטר לכל אורכה, כך ששטח הפנים שלה 157,027 מ"ר (157 דונם). הנקודה הגבוהה ביותר של השדרה מעל פני הים נמצאת מול ניוגטי פאייאודבר כלומר תחנת הרכבת ניוגטי, 106.09 מטר מעל פני הים. (ביחס למפלס הרגיל של הדנובה הנקודה נמצאת 10.69 מטר גבוהה יותר) מנקודה זו, מסלול השדרה יורד לכיוון שני הגשרים, ומגיע ל-104.16 מטר בסביבות אמצע שדרת יוז'ף, בעוד לנקודה הנמוכה ביותר מגיעים בכיכר בורארוש, בגובה 103.33 מטר מעל פני הים. את ההבדל בגובה של 2.76 מטר - במרחק כזה - לא ניתן לזהות בעין אנושית.

שמות חלקי השדרה

חלקים מסוימים של השדרה הגדולה נקראו באופן מסורתי על שם הרבעים שהיא נגעה בהם, והם נקראו על שמם של כמה מבני בית הבסבורג. שמות קטעי השדרה, משמותיהם פעם ועד היום:

**שדרת סנט אישטוואן**
1870–1937	שדרת ליפוט
1937–	שדרת סנט אישטוואן

**שדרת תרז**
1882–1950	שדרת תרז
1950–1990	שדרות לנין
1990–	שדרת תרז

**שדרת ארז'בט**
1875–1950	שדרת ארז'בט
1950–1990	שדרות לנין
1990–	שדרת ארז'בט

**שדרת יוז'ף**
1875–	שדרת יוז'ף

**שדרת פרנץ**
1875–	שדרת פרנץ

תוואי המסלול העתידי נקבע על פי מאפיינים טבעיים. הודות לענף הדנובה שבעבר זרמו בה מים, הובל המסלול לאורך השטחים העמוקים יותר, ובכך הבטיחו את האפשרות לבנות מתחת לשדרה את תעלת בביוב המאסף הראשית, הכלולה בתוכניות העיר ופועלת על פי עקרון הכבידה.

סימון מסלול השדרה

הקטע הצפוני של השדרה הגדולה החל מגשר מרגיט והתבסס על הציר של רחוב Fegyvergyár. באותה תקופה השכונה הייתה בנויה במפעלים תעשייתיים, מבני מגורים ניתן היה למצוא רק פה ושם. מנקודת מבט של ביטחון הציבור, זו הייתה אחת השכונות הידועות לשמצה של הבירה ולכן התכנון העירוני יצר הזדמנות לפתור זאת. בכיכר ניוגטי של היום, תוואי השדרה העתידי חתך את אולם התחנה של פשט, קודמתה של תחנת הרכבת ניוגאטי של היום, שחזיתה הייתה על קו רחוב יוקאי של היום. תחנת הרכבת ניוגטי של היום נבנתה בין 1874 לבין 1877 בהתאם לתוואי החדש ולעלייה בתנועת הרכבות. במהלך בניית השדרה הגדולה, נאלצו להרוס 251 מבנים, 70% מהם צמודי קרקע, 20% חד-קומתיים ו-10% דו-קומתיים.

השלב הראשון של הבנייה: 1872–1883

מאחורי בנייתו של השדרה הגדולה לא עמדה קבוצה בנקאית עם הון רציני. כתוצאה מכך, למרות שתוואי השדרה נקבע בחוק, לא למדינה ולא לבירה היה כסף להפקיע את התוואי או להקים מבני ציבור לאורך התוואי החדש. כל זה הוחמר על ידי המשבר הפיננסי שהחל ב-1873, ולכן הבנייה לאורך השדרה החדשה כמעט ולא התרחשה, רק 23 מבנים נבנו ב-12 שנים, כולל תחנת הרכבת ותיאטרון העם שלימים נהרס. בשנים אלו ניסתה המועצה לעבודות ציבוריות רק למנוע בנייה חדשה בתוואי המוסדר של השדרה. בחלק מהשנים מהתקופה התבצעה הבנייה באופן הבא:

**מספר הבניינים שהוקמו בשדרה הגדולה בין 1872 ל-1883**
1872	1873	1874	1875	1876	1877	1878	1879	1880	1881	1882	1883
3	2	4	3	1	2	-	2	-	-	2	4

בתום המשבר הכלכלי, לאחר 1879, הבנייה בשדרת אנדראשי החלה לבעבע שוב, אך בשדרה הגדולה היא כמעט נעצרה. המצב התאפיין היטב בכך שבשנים 1880 ו-1881 לא נבנה אף בניין חדש לאורך השדרה הגדולה. בדיקות הראו שניתן להחיות את הבנייה רק בעזרת תמריצי מס מתאימים, תוך הבטחת האינטרסים של הבונים. ב-1884 נוצר כבסיס לכך. סעיף חוק מספר 18^[4] פתח את התקופה הבאה של בניית השדרה הגדולה.

תקופת בנייה ראשית ראשונה: 1884–1890

במהלך התקופה, לאחר הקשיים הראשוניים, נבנו בשדרה מדי שנה קרוב ל-20 בניינים, כמעט כמו במהלך בכל 12 השנים של תקופת הבנייה לפני כן. בשבע השנים שלאחר קבלת החוק שהבטיח את קידום הבנייה, נבנו בשדרה 106 בניינים. בחלק משנים מהתקופה התבצעה הבנייה באופן הבא:

**מספר הבניינים שנבנו על השדרה הגדולה בין 1884 ל-1890**
1884	1885	1886	1887	1888	1889	1890
5	8	18	19	13	20	23

תקופת הבנייה העיקרית השנייה: 1891–1896

תקופת הבנייה העיקרית השנייה התאפיינה בעיקר במאמץ להשלים את סלילת כביש השדרה הגדולה עד 1896, עד זמן חגיגות המילניום (אלף שנה להתיישבות המדיארים במרכז אירופה). בהתאם לכך, נבנו 85 בניינים במהלך 6 שנות התקופה, בעיקר בין רחוב קיראי לבין דרך איליאי. בין המבנים החשובים ביותר בשדרה, נבנו בתקופה זו גם תיאטרון הקומדיה של בודפשט, מלון רויאל ואחד המבנים האופייניים לשדרה, ארמון ניו יורק (כיום בית מלון). הודות להתפתחות המהירה, התוכניות מומשו, המועצה לעבודות ציבוריותיכלה למסור את הכביש הגמור של השדרה הגדולה ב-31 באוגוסט 1896.

מספר הבתים שנבנו בשנים מסוימות מתקופת הבנייה היה כדלקמן:

**מספר הבניינים שנבנו על השדרה הגדולה בין 1891 ל-1896**
1891	1892	1893	1894	1895	1896
24	16	10	21	9	5

בנייה אחרונה לאחר הפתיחה: 1897–1906

השלמת בניית השדרה הגדולה התעכבה בעשור שלם, ורק בשנת 1906 ניתן היה לומר שהשדרה הגדולה נבנתה במלואה. ב-10 השנים שלאחר מסירת השדרה, מספר הבניינים שנבנו היה כדלקמן:

**מספר הבניינים שנבנו על השדרה הגדולה בין 1897 ל-1906**
1897	1898	1899	1900	1901	1902	1903	1904	1905	1906
13	8	2	2	5	0	1	2	2	2

במהלך מלחמת העולם השנייה ובמרד ההונגרי של 1956 נפגעו מבנים רבים, חלק מהעיטורים נעלמו במהלך ההריסות, ומבנים אחרים נהרסו לגמרי. בשדרה הופיעו בניינים חדשים: בניין תיאטרון מדאץ' במקום שבו היה הרויאל אורפיאום (Royal Orfeum) לשעבר, ואחרים.

הצד בודה של השדרה

השדרה הגדולה, בניגוד לשדרה הקטנה, חוצה לבודה ואת בודה וניתן למעשה לנסוע בה בעיגול שלם, אבל זה הצריך גם העברה של גשר פטפי (במקור Horthy Miklós Bridge) ב-1937 המתתחבר לשדרת פרנץ.