אַלְפֶלְד או ה"נאג' אלפלד" (ה"אלפלד הגדול") או "המישור ההונגרי הגדול" ידוע גם כ"פּוּסטה" (Puszta) (בהונגרית: Alföld לפעמים Puszta, החלק בסלובקיה בסלובקית: Veľká dunajská kotlina, כלומר "המישור הגדול של הדנובה", או Východoslovenská nížina - "המישור הסלובקי המזרחי", החלק ברומניה ברומנית: Câmpia Tisei או Câmpia de Vest, "מישור הטיסה" או "המישור המערבי", החלק הסרבי והקרואטי - בסרבית Панонски басен, בקרואטית: Panonski basen, "האגן הפאנוני", החלק בטרנסקרפטיה באוקראינית: Закарпатська низовина כלומר "המישור הטרנסקרפטי") הוא מישור המשתרע בחלק המזרחי והדרומי של הונגריה ועובר לשטחים הסמוכים של סלובקיה, רומניה (במזרח טרנסילבניה של היום), סרביה (בוויבודינה), קרואטיה ואוקראינה (בטרנסקרפטיה)
ה"אלפלד" מהווה מרבית המישור הפאנוני. מבחינה גאולוגית מדובר באגן משקעים. הוא נחצה על ידי נהרות הדנובה והטיסה.
עריה העיקריות הן: בהונגריה - סגד, דברצן, קצ'קמט וסולנוק; ברומניה - סאטו מארה, אוראדיה, ארד וטימישוארה; בקרואטיה - אוסייק, סלבונסקי ברוד וווקובאר; בסרביה - סובוטיצה, סומבור, קיקינדה, זרניאנין ובדרום - נובי סאד; במזרח סלובקיה - מיכלובצה, ובטרנסקרפטיה באוקראינה, - אוז'הורוד.
גבולותיו הם הרי הקרפטים מצפון וממזרח, רמת הטרנסדנוביה והרי קרואטיה דרומית-מערבית ובערך - הנהר סאווה מדרום.
בסביבות 1850 היה עדיין האלפלד שטח ביצתי (שמו ההונגרי האחר - פוסטה - משמעותו "שממה") שאיפשר בעיקר את גידול הבקר. ה"אלפלד" מכוסה בימינו שדות מעובדים והאקלים מאפשר בו את גידול התירס, החמנית, העצים ובגפן.
שטח המישור הגדול ההונגרי או אלפלד בין גבולות הונגריה הוא של 52,000 קמ"ר, מה שמהווה 56% משטח הונגריה. הנקודה הגבוהה ביותר בו הוא הופורטיו (Hoportyó) בגובה 183 מ'. החלק הנמוך ביותר שלה הוא הנהר טיסה. סופרים הונגרים כמו פרנץ מורה וז'יגמונד מוריץ ומשוררים כמו יאנוש אראן, שנדור פטפי וגיולה יוהאס ילידי אזור זה, לקחו השראה ביצירותיהם מן המישור הגדול.
הנהר העיקרי של המישור הוא הטיסה. מפורסמות הן עיירות הקיט עם מרחצאות ההבראה שלהן המפוזרות ברחבי האלפלד: ברקפירדה (Berekfürdő), צ'רקסלה (Cserkeszőlő), גיולה (עיר) (Gyula), היידוסובוסלו, סנטש (Szentes) וסולנוק (Szolnok).
באלפלד מתקיימים פסטיבלי תרבות ופולקלור רבים כמו פסטיבל הצ'אנגו-ים (Csángófesztivál) ביאסברן (Jászberény), פסטיבל הדובדבנים (Cseresznyefesztivál) בנאג'קרי (Nagykörű), פסטיבל הגולאש, (בהונגרית - גויאש) בסולנוק, יריד הגשר (Hídi Vásár) בהורטובאג', הוניאדה (הוניאליש) באופוסטאסר (Ópusztaszer), "משחקים תחת כיפת השמיים" (Szabadtéri Játékok) בסגד, משחקי הטירה (Várjátékok) בגיולה, קרנבל הפרחים (Virágkarnevál) בדברצן ו"פסטיבל מרק הדייג" (Bajai Halászléfőző Népünnepély) בבאיה.
החלק ההונגרי של האלפלד כולל את האזורים הבאים:
האזור שטוח לחלוטין והוא מעוצב על ידי הנהרות והנחלים החוצים אותו. הוא מכוסה בלס ובחול. כאן נמצאות הנקודות הכי נמוכות שבאגן הקרפטים, אחת כ-2 קילומטר מרחק מטיסאסיגט, והשנייה - באזור גיאלארט לודוואר, שתיהן בגובה של 75.8 מטר, מעל פני הים.
באלפלד קיימים אגמים מלאכותיים רבים וחוצים אותו נהרות, ביניהם נהרות חשובים כמו:
החשובים שבהם הם הדנובה והטיסה. יובליהם העיקריים הם:
א. של הדנובה:
ב. של הטיסה
האגם הגדול ביותר באלפלד הוא מאגר המים קישקרה Kiskörei-víztározó הקרוי גם אגם הטיסה (Tisza-tó). חשוב כתחנה בתנועת הצפורים הוא האגם הלבן -פהר-טו (Fehér-tó) שעל יד העיר סגד, כמו כן בריכות הדגים של ביהראוגרה (Biharugrai halastavak), המושכות גם הן ציפורים רבות. מי דגש-קאקאפוגי (Dögös-Kákafogi holtág) שבין סרווש ובין בקשסנטאנדראש נחשבים למאגר הרביעי של מים עומדים בהונגריה.
האלפלד מאוכלס בציפורים, זוחלים ודו-חיים. מפורסם הוא הבקר, האפור של הורטובאג'. בצומח בולטים הדגנים וצמחייה האופיינית לסביבת האגמים.
הצומח באלפלד הוא חלק מצמחיית ה Eupannonicum המחולקת בכמה אזורי צמחייה
בימינו, רוב השטח הפך לחקלאי ומגדלים בו חיטה, תירס, חמנית, תפוח אדמה, לפתית, אספסת, סלק סוכר, טבק, ירקות, כרמים, משמש ועצי פרי אחרים.
שטחי האלפלד שבתוך סרביה משתייכים ברובם לפרובינציה האוטונומית וויבודינה. שטחי האלפלד מתחלקים בין שלוש יחידות טריטוריאליות: באצ'קה, באנאט וסרם.
החלק הקרואטי של האלפלד כולל שני אזורים: זויית הדראווה או המשולש של באראניה והמישור הסלבוני (Slavonska ravnica), שחלק ממנו הוא ה"סרם המערבי" (Srijem).