סולנוק
סולנוק (בהונגרית: Szolnok) היא עיר במרכז הונגריה, על גדות נהר הטיסה בלב המישור ההונגרי הגדול כ-100 ק"מ דרומית מזרחית מבודפשט. סולנוק היא בירת מחוז יאס-נאג'קון-סולנוק והודות למיקומה הגאוגרפי שימשה לאורך דורות כמרכז תרבותי וכלכלי.
היסטוריה
בתקופת שלטון מלכי שושלת ארפאד (1001–1301), סולנוק הייתה עיר שוק ומרכז הפצה של מלח שהופק בהרי מרמורש (כיום ברומניה). לאחר מכן – בתקופת ימי הביניים – היא הפכה ליישוב בעל חשיבות אסטרטגית עליה נאבקו המדיארים והעותמאנים. בתקופה המודרנית סולנוק התפתחה למרכז תחבורתי חשוב הן יבשתי והן על נהר הטיסה. היא נמצאת על הדרך הראשית בין בודפשט לדברצן ומספר קווי רכבת בינלאומיים עוברים דרך הגשר הגדול שנבנה לאחר מלחמת העולם השנייה על נהר הטיסה. בנוסף להיותה צומת מעבר חשוב של סחורות, היא הפכה גם למרכז תעשייתי חשוב בענפי הטקסטיל, רהיטים, כימיקלים נייר ומוצרים נוספים. כמו כן התפתח בה ענף התיירות ונבנו בתי מלון ומרחצאות של מים תרמיים המצויים בסביבה.
קהילה יהודית
המשפחות היהודיות הראשונות התיישבו בסולנוק בסביבות 1830. בהתחלה הם הורשו להיכנס לעיר רק כסוחרים בירידים ובהתאם לתקנות שהיו באותם הימים נאלצו לעזוב את העיר לפני השקיעה. ב-1848 כבר היו כ-60 עד 80 משפחות בעיר וב-1850 נוסדה הקהילה ונבנה בית הכנסת הראשון שהפך לאחר מכן לבית הכנסת של הזרם האורתודוקסי.
ב-1855 נפתח בית ספר יהודי ומספר הנרשמים בו הגיע ל-179 בשנת הלימודים 28–1927. אוכלוסיית היהודים בעיר גדלה מ-1,101 ב-1880 ל-2,590 (6% מסך האוכלוסייה) ב-1941. ב-1935 הוקם מרכז תרבות יהודי עם ספרייה שפעל בצמוד לבית הכנסת. החוקים הגזעניים, שנחקקו בשנת 1938 בעקבות ההתקרבות בין הממשל ההונגרי לגרמניה הנאצית, ערערו את חיי היהודים בעיר. רבים מהם נהרגו לאחר שגויסו לשירות העבודה ונשלחו לעבודות כפייה בחזית האוקראינית בתנאים קשים ביותר. ב-16 באפריל 1944 רוכזו כ-1800 יהודים שנותרו בעיר בתוך גטו. ב-16 ביוני הם הובאו למפעל לזיקוק סוכר יחד עם עוד כ-4,000 יהודים מהסביבה וב-26 ו-29 ביוני נשלחו ב-2 משלוחים אחת למחנות עבודה באוסטריה והשנייה לאושוויץ. כ-600 יהודים ששרדו, שבו לעיר בתום המלחמה והקימו את הקהילה מחדש. ב-1963 הקהילה מנתה 180 נפשות[1].
כיום קיימת קהילה יהודית קטנה בת עשרות נפשות.
בית הכנסת של סולנוק
ב-1898 הוקם בית הכנסת הגדול והמפואר על פי תכנונו של האדריכל הנודע ליפוט באומהורן. בית כנסת זה שימש את רוב הקהילה – שהשתייך לזרם הניאולוגי – עד לשנת 1944. אחרי השואה שימש המבנה כמחסן לרכוש הנטוש של יהודי העיר שלא שבו ממחנות ההשמדה. ב-1960 רכשה העירייה את המבנה, שהיה במצב רעוע, מהקהילה היהודית. מאז עבר המבנה כמה שיפוצים והיום הוא משמש כגלריה עירונית.
ילידי המקום
- קורנל טאבורי במקור טאובר (1879 – אושוויץ, 1944) היה סופר, עיתונאי, מתרגם, יהודי-הונגרי.
- יוליה ג'רג' במקור לוי (1896 – 1977) רופאת ילדים יהודייה-הונגרייה נוירולוגית זוכת פרס קושוט.
- יוז'ף קלאובר (1894 – 1937) היה קומוניסט יהודי-הונגרי, נהרג במלחמת האזרחים בספרד.
- אישטוואן שומלו במקור סונטאג (1902 – 1971) היה שחקן יהודי-הונגרי, במאי, זוכה פרס קושוט, (הפרס המקביל בהונגריה לפרס ישראל).
- פאל שאנדור (1901 – 1972) היה פילוסוף, פרופסור באוניברסיטה יהודי-הונגרי.
- קורנל פרייזיך (1869 – 1955) היה דוקטור לרפואה, רופא ילדים יהודי-הונגרי.
- מיהאי מיקשה קרטס, במקור קוהן (כהן) (1888 – 1945) היה עורך דין יהודי-הונגרי, סופר.
- ארז'בט קרטס ( 1909 – 2005) הייתה סופרת יהודייה-הונגרייה זוכת פרס אטילה יוז'ף (2000).
- לאסלו קרצג במקור ויינר (1886 – 1944) היה דוקטור לרפואה יהודי-הונגרי, פרופסור באוניברסיטה, חבר האקדמיה ההונגרית למדעים שניספה בשואה.
- ד"ר אוסקר אלק במקור אנגל (1880 – י1945) היה דוקטור לספרות, היסטוריון ספרות יהודי-הונגרי.
- ינה לאנצי (במקור לווינגר, 1875 – 1944) היה סוציולוג יהודי-הונגרי, עורך דין, עיתונאי, עורך עיתון.
- קטלין קריקו, זוכת פרס נובל לרפואה לשנת 2023.
- שאנדור פורגאץ' (במקור גלנץ, 1890 – מחנה השמדה אושוויץ, 1944) היה שחקן, במאי תיאטרון יהודי-הונגרי מפורסם בטרנסילבניה שנספה בשואה.
נתונים דמוגרפיים
- קבוצות אתניות[2][3]
- דתות[3]
- השינויים באוכלוסייה בשנים 1870–2012[3][4]
ערים תאומות
- פינלנד ריהימקי (אנ'), פינלנד (מ־1969)
- רומניה באיה מארה, רומניה (מ־1990)
- גרמניה רויטלינגן, גרמניה (מ־1990)
- פולין ביילסקו-ביאלה, פולין (מ־1995)
- איטליה פורלי, איטליה (מ־1998)
- ישראל שוהם, ישראל (מ־2001)
- יפן יוזה (אנ'), יפן (מ־2004)
- הממלכה המאוחדת איסטווד (אנ'), הממלכה המאוחדת (מ־2006)
- אסטוניה רקוורה, אסטוניה
- הרפובליקה העממית של סין סאנמנשיה (אנ'), חנאן, הרפובליקה העממית של סין
- הרפובליקה העממית של סין ג'ינג'ונג (אנ'), שאנשי, הרפובליקה העממית של סין
- הרפובליקה העממית של סין בנגבו (אנ'), אנחווי, הרפובליקה העממית של סין
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
|
|
דירוג
|
שם
|
מחוז
|
אוכלוסייה
|
דירוג
|
שם
|
מחוז
|
אוכלוסייה |
|
בודפשט
דברצן
|
1
|
בודפשט
|
בודפשט
|
1,752,286
|
11
|
סולנוק
|
יאס-נאג'קון-סולנוק
|
71,285
|
סגד
מישקולץ
|
2
|
דברצן
|
היידו-ביהר
|
201,432
|
12
|
ארד
|
פשט
|
68,211
|
3
|
סגד
|
צ'ונגראד-צ'נאד
|
160,766
|
13
|
טטבאניה
|
קומארום-אסטרגום
|
65,845
|
4
|
מישקולץ
|
בורשוד-אבאוי-זמפלן
|
154,521
|
14
|
שופרון
|
גיור-מושון-שופרון
|
62,671
|
5
|
פץ'
|
באראניה
|
142,873
|
15
|
קאפושוואר
|
שומוג'
|
61,441
|
6
|
גיור
|
גיור-מושון-שופרון
|
132,038
|
16
|
וספרם
|
וספרם
|
59,738
|
7
|
נירג'האזה
|
סבולץ'-סטמאר-ברג
|
116,799
|
17
|
בקשצ'בה
|
בקש
|
58,996
|
8
|
קצ'קמט
|
באץ'-קישקון
|
110,687
|
18
|
זאלאגרסג
|
זאלה
|
57,403
|
9
|
סקשפהרוואר
|
פייר
|
96,940
|
19
|
אגר
|
הווש
|
52,898
|
10
|
סומבטהיי
|
ואש
|
78,407
|
20
|
נג'קניז'ה
|
זאלה
|
46,649
|
|
|