אַסְפֶּסֶת (שם מדעי: Medicago) הוא סוג צמח פורח ממשפחת הקטניות. המין הידוע ביותר בסוג הוא האספסת התרבותית (אלפלפה).
מאפיינים
רוב המינים בסוג הם צמחים נמוכים ושרועים; האספסת התרבותית, לעומת זאת, יכולה להגיע לגובה של מטר.
לצמחי האספסת על-פי רוב פרי בעל צורה מעוגלת אופיינית של סליל, שבלול, כליה או חרמש. המורפולוגיה של הפרי היא הסימן העיקרי להבחנה בין מיני האספסת השונים בשדה.
בישראל גדלים בר 28 מינים של אספסת, רובם צמחים חד-שנתיים קטנים. 3 מינים זוהו בעבר עם הסוג גרגרנית, אולם בעקבות מחקרים עדכניים הם משויכים כיום לסוג אספסת. שמותיהם העבריים נותרו כבעבר (למשל "גרגרנית מצויה"), דבר העלול ליצור בלבול רב.
מיני אספסת הגדלים בר בישראל
חקלאות
האספסת גדלה בכל רחבי העולם והיא משמשת בכל העולם כמזון לבקר ולמכרסמים. בדרך-כלל נקצרת האספסת כמספוא בעל הערך התזונתי הגבוה ביותר מכל סוגי המספוא הנפוצים, ולעיתים נדירות הוא משמש גם בשדות מרעה. כמו סוגי קטניות אחרות, האספסת יכולה לפתח בשורשיה סימביוזה עם חיידקים המסוגלים לקבע חנקן מהאוויר, ולכן היא עשירה בחלבונים גם אם רמת החנקן בקרקע נמוכה.
הגידול הנרחב של אספסת באירופה במהלך המאה ה-17 היה צעד חשוב בהתקדמות החקלאות ביבשת. השימוש באספסת עזר לייעל את החקלאות באופן ניכר.
האספסת היא אחד הצמחים היחידים המגלים רעילות עצמית (אנ'). צמחי אספסת מפרישים לאדמה חומרים שמפחיתים את שיעור הנביטה של זרעי אספסת, ואף מאיטים מאוד את התפתחותם של נבטי אספסת וצמחי אספסת חדשים. כדי להתמודד עם הבעיה, נהוג להמתין לפני זריעה מחודשת של אספסת בשדות אספסת קיימים, ואף לחרוש ולהפוך שדות אספסת לפני זריעה מחודשת.[1]
נבטי האספסת התרבותית משמשים למאכל האדם, למשל כמרכיב לסלט, וטובים לבריאות.
בנוסף, משמשת האספסת לטיהור אדמות מזוהמות במתכות כבדות עקב יכולתה לספוח מתכות כבדות בלא נזק.
אטימולוגיה
מקור השם המדעי של סוג האספסת כולו – Medicago, מגיע מתקופת הרומאים ובעיקר מהסופר הרומי פלדיוס (אנ') בן המאה ה-4 שמזכיר בכתביו את הצמח. הצמח נקרא בפי הרומאים כך, משום שהם סברו שהוא בא מארץ מדי (בדומה לשמו הלטיני של האתרוג – Citrus medica שהגיע גם הוא ממדי לדעת הרומאים). למרות אזכורו של פלדיוס, אין עדויות רבות על תפוצת האלפלפה באזור הים התיכון באותה תקופה.
המילון הערבי מהמאה ה-13 "ליסאן אל-ערב" מפרש ש-"אל-פיספיסה" (אספסת) הוא מאכל בהמות. בספרד השתבשה המילה במאה ה-14 למילה הספרדית – אלפלפה ושימשה לכינוי חציר מזן משובח לסוסים. במאה ה-16 מתיישבי הקולניות של האימפריה הספרדית באמריקה הציגו אותו בפני המתיישבים בארצות הברית וכך נקלטה גם המילה בשפה האנגלית. כיוון שרוב היבול העולמי של האלפלפה מגיע מצפון אמריקה ומדרומה, נקלטה המילה בשפות רבות (כמו עברית).
גלריה
-
אספסת קעורה
-
אספסת הגליל
-
אספסת ריסנית
|
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
