פנלזין (בלועזית: phenelzine; נמכרת בישראל בשם נרדיל) היא תרופה נוגדת דיכאון מקבוצת ה-MAOI (מעכבי מונואמין אוקסידאז). משמשת לטיפול בדיכאון קליני והפרעות חרדה. פנלזין עלולה לגרום לתגובות קשות ומסכנות חיים בשילוב עם תרופות ומאכלים מסוימים. השפעה מרבית מושגת לאחר 2 עד 6 שבועות של טיפול ממושך. התרופה נלקחת דרך הפה.
פנלזין משמשת בעיקר לטיפול בלוקים בדיכאון קליני. התרופה שימושית גם בחולים שאינם מגיבים היטב או שאינם מגיבים כלל (דיכאון עמיד) לנוגדי דיכאון מהקו הראשון והשני[1]. בנוסף להיותה טיפול מוכר לדיכאון קליני, פנלזין יעילה גם לטיפול בדיסתימיה[2], הפרעה דו־קוטבית[3], הפרעת פאניקה[4], הפרעת חרדה חברתית[5], הפרעת דחק פוסט טראומטית[6], בולימיה והפרעה טורדנית-כפייתית[7][8].
נבדק גם השימוש בפנלזין לטיפול בסרטן הערמונית[9][9].
סחרחורות, ראייה מטושטשת, יובש בפה, כאבי ראש, לתרגיה, סדציה, ישנוניות, נדודי שינה, אנורקסיה (תיאבון ירוד), עלייה או ירידה במשקל, בחילות והקאות, שלשולים, עצירות, אצירת שתן, רעד, היפרתרמיה (חום גוף גבוה), הזעה, לחץ דם גבוה/נמוך, תת-לחץ דם תנוחתי, נמלול, דלקת כבד, הפרעות בתפקוד המיני (בעיקר ירידה בחשק המיני ואנאורגזמיה (אנ').
בעת הטיפול בפנלזין יש להימנע משתיית משקאות המכילים קפאין ואלכוהול, וכן ממזונות עשירים בטיראמין, מחשש לעלייה חדה ומסוכנת בלחץ הדם.
תסמונת סרוטונין (הידועה גם בתור "הרעלת סרוטונין") עשויה לנבוע מאינטראקציה עם תרופות מסוימות המגבירות את פעילות הסרוטונין כגון: SSRI. דווח על מספר מקרי מוות.
כמו עם MAOI אחרים, קיים חשש לגבי שימוש בתרופות הרדמה מקומיות וכלליות בעת נטילת פנלזין, ולפיכך יש ליידע את רופא השיניים או המנתח על השימוש בתרופה לפני הטיפול.
פנלזין תוארה לראשונה על ידי אמיל ויטוצ'ק ואוטקר למינגר בשנת 1932[11].
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.