על האחדות ההיסטורית של הרוסים והאוקראינים

על האחדות ההיסטורית של הרוסים והאוקראינים
On the historical unity of Russians and Ukrainians
מידע כללי
מאת ולדימיר פוטין
שפת המקור
  • אנגלית
  • רוסית
  • אוקראינית
סוגה תעמולה
נושא היסטוריה של אוקראינה, היסטוריה של מזרח אירופה, יחסי אוקראינה-רוסיה, היסטוריה של רוסיה, All-Russian nation עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה לשכת נשיא רוסיה
מקום הוצאה רוסיה
תאריך הוצאה 12 ביולי 2021
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

על האחדות ההיסטורית של הרוסים והאוקראינים[א] הוא חיבור מאת נשיא רוסיה ולדימיר פוטין שפורסם ב-12 ביולי 2021.

החיבור פורסם באתר האינטרנט של הקרמלין זמן קצר לאחר סיום ההתקרבות הראשונה מבין שתיים של כוחות רוסים לגבולות אוקראינה, שקדמה לפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022. במאמר מתאר פוטין את דעותיו על אוקראינה והעם האוקראיני.[1]

החיבור נכלל ברשימת קריאות החובה של הצבא הרוסי.[2] בשנת 2021 יצא לאור החיבור כספר, ללא ציון שם המחבר.[3]

תוכן המאמר

במאמר טוען פוטין כי הרוסים והאוקראינים, לצד הבלארוסים, הם עם אחד המשתייך לאומה התלת־רוסית.[4] כדי לתמוך בטענה מתאר פוטין באריכות את השקפותיו על ההיסטוריה של רוסיה ואוקראינה,[5] ומסיק כי הרוסים והאוקראינים חולקים מורשת ומחזיקים בשותפות גורל.[6]

לדבריו, לאור מספרם הרב של רוסים אתניים באוקראינה, מקבילה "היווצרותה של מדינה אוקראינית טהורה מבחינה אתנית, [ה]תוקפנית כלפי רוסיה" לשימוש בנשק להשמדה המונית כנגד רוסים.[7]

פוטין מטיל ספק באופן מפורש בלגיטימיות גבולותיה העכשוויים של אוקראינה.[8] לטענתו, אוקראינה של ימינו כובשת אדמות השייכות היסטורית לרוסיה;[8] היא מהווה "פרויקט אנטי-רוסי"[ב] שנוצר על ידי כוחות זרים מאז המאה ה-17 ובאמצעות החלטות מנהליות ופוליטיות שהתקבלו בתקופת ברית המועצות.[4] בהקשר למלחמה בדונבאס, שהחלה ב-2014, טען כי "קייב פשוט לא צריכה" את חבל הארץ.[10]

פוטין מטיל את האשמה במשבר האוקראיני-רוסי של 2021 במזימותיהם של גורמים זרים ובקונספירציה אנטי-רוסית בינלאומית.[8] לדבריו, החלטות ממשלת אוקראינה נקבעות בהתאם למזימה המערבית נגד רוסיה ועל ידי "חסידיו של בנדרה".[11]

פוטין מסיים את חיבורו הארוך בהצהירו כי לרוסיה יש הסמכות להתערב בענייניה הפנימיים של אוקראינה המודרנית.[8]

בעקבות פרסום המאמר

כמה ימים לאחר פרסומו, העלה אתר הקרמלין ראיון שנערך עם פוטין על המאמר.[12]

מספר חודשים לאחר מכן, פרסם דמיטרי מדבדב, סגן יו"ר המועצה לביטחון לאומי של רוסיה, מאמר על אוקראינה ביומון הרוסי קומרסאנט. במאמר מסכים מדבדב עם חיבורו של פוטין, ומצהיר כי לא יתקיים משא ומתן עם אוקראינה עד להחלפת ממשלתה.[13] המאמר, שאושר על ידי הקרמלין, זכה לביקורת על נימתו המשפילה והאנטישמית.[14][15]

ולדיסלב סורקוב, היועץ האישי של פוטין בין השנים 2013–2020, פרסם גם הוא מאמר הנוגע לאוקראינה וטריטוריות אחרות שהיו בשליטת ברית המועצות לשעבר. במאמר מטיל סורקוב ספק בלגיטימיות הגבול המערבי של רוסיה (כולל גבולותיה עם אוקראינה והמדינות הבלטיות), בטענה כי הוא תולדה של חוזה ברסט-ליטובסק. לטענתו, על רוסיה לבטל את "השלום המרושע" שכולא אותה בגבולותיה הנוכחיים.[16][17]

בנאום שנשא ב-21 בפברואר 2022 (אנ'), שלושה ימים לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה, אמר פוטין כי "אוקראינה המודרנית נוצרה במלואה ובשלמותה על ידי רוסיה הבולשביקית, הקומוניסטית".[18] בביקורת על הנאום שפורסמה ב-BBC News כתבה העיתונאית שרה ריינספורד כי פוטין "משכתב את ההיסטוריה של אוקראינה", ושההתמקדות שלו במדינה הייתה "אובססיבית".[19] בביקורת אחרת ציין העיתונאי ויטלי צ'רבוננקו כי פוטין התעלם לחלוטין מקיומה של הרפובליקה העממית של אוקראינה בין השנים 1917–1921 וממלחמתה במשטר הסובייטי, שניסה להכליל את אוקראינה ברוסיה הבולשביקית.[20]

לנין, כמובן, לא יצר את אוקראינה. ב-1918 הוא פתח במלחמה כנגד המדינה האוקראינית העצמאית, ולבסוף החליף אותה במשטר בובות שהתכנה הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית. מה שלנין יצר באמת זה את הפדרציה הרוסית, מדינה שכתבה את חוקתה ב-1918 ונהפכה לחלק מברית המועצות 4 שנים לאחר מכן. ב-1991, הוציא ילצין את הישות הזאת, שנוצרה על ידי לנין, מברית המועצות, ובכך תרם להתפרקותה. לנין היה היוצר של רוסיה המודרנית, לא של אוקראינה, וראוי שנתייחס אליו כך.

המאמר "לידתה של רוסיה ושל עולם חדש" מאת פטר אקופוב (אנ') פורסם למשך זמן קצר במספר אתרי חדשות ברוסיה ב-26 בפברואר 2022, יומיים לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, אך נמחק עד מהרה. הפרסום המקורי שלו בסוכנות הממשלתית RIA נובוסטי בדיוק בשעה 8:00 בדיוק מציע כי ייתכן ופורסם אוטומטית בטעות.[21] המאמר חוגג את "קיבוץ העולם הרוסי, העם הרוסי יחדיו – הרוסים הגדולים, הבלארוסים והרוסים הקטנים", ומשבח את תפקידו ההיסטורי של ולדימיר פוטין ב"פתרון השאלה האוקראינית".[22][23][21]

אותה סוכנות פרסמה מאמר נוסף באפריל 2022, הפעם מבלי להסירו מאוחר יותר. המאמר, שכותרתו "מה רוסיה צריכה לעשות באוקראינה", האשים באופן מפורש את האוקראינים כולם בהיותם נאצים שיש למחוק מן העולם, ושבמקרים מסוימים ניתן לחנך מחדש.[24][25][26]

ב-29 במרץ 2022 פרסם העיתון הממשלתי הרשמי של רוסיה, הרוסיסקאיה גאזטה, מאמר לפיו האליטות האירופיות תומכות ב"נאצים האוקראינים" בגלל טינה שהן רוכשות לרוסיה על הפסדן במלחמת העולם השנייה.[27] המאמר מצטט את הכומר האוקראיני וסילי זנקובסקי, לפיו "אוקראינה חייבת להפוך לחלק מרוסיה, גם אם האוקראינים מתנגדים לכך".

תגובות

וולודימיר זלנסקי, נשיא אוקראינה, מתח ביקורת על החיבור, והקביל את השקפתו של פוטין על האחווה בין העמים לסיפור קין והבל.[28] גם הנשיא לשעבר פטרו פורושנקו מתח ביקורת חריפה על החיבור, והשווה אותו לנאום הסודטים של היטלר (אנ').[29] נשיא אסטוניה לשעבר, טומאס הנדריק אילווס, השווה באופן דומה את תוכן המאמר לרטוריקה של היטלר בשנת 1938, עת הצדיק את חלוקת צ'כוסלובקיה.[30] שגריר אוקראינה באו"ם, סרהי קיסליציה, הוסיף כי "האשליות אודות 'העם [הרוסי והאוקראיני] האחד'... הופרכו בשדות הקרב של דונבאס".[31]

על פי המכון להיסטוריה של אוקראינה (אנ'), החיבור מייצג את ההשקפות ההיסטוריות שרווחו באימפריה הרוסית.[32] הקונגרס האוקראיני העולמי (אנ') השווה את תפישתו של פוטין את אוקראינה כ"לא־אומה" לזו של יוסיף סטלין, שתחת משמרתו נספו לפחות חמישה מיליון אוקראינים בהולודומור.[5]

קרן קרנגי לשלום בינלאומי כינתה את החיבור "פרדיקט היסטורי, מדיני וביטחוני לפלישה [לאוקראינה]".[33] אנדרס אוסלונד, עמית בכיר Stockholm Free World Forum, תיאר את החיבור כ"פסע מהכרזת מלחמה".[8] לפי כתב העתב Foreign Policy, החיבור הוא "מדריך לסיפורים ההיסטוריים המעצבים את עמדותיהם של פוטין ושל רוסים רבים".[34] ההיסטוריון טימותי סניידר תיאר את רעיונותיו של פוטין כאימפריאליסטיים.[35] העיתונאי הבריטי אדוארד לוקאס תיאר זאת כרוויזיוניזם היסטורי.[36] חוקרים אחרים ציינו כי ההנהגה הרוסית מחזיקה בראייה מעוותת של אוקראינה המודרנית ושל ההיסטוריה שלה.[4][8]

חלקים מהחיבור עוררו זעם ברומניה. במאמר מתאר פוטין כיצד בשנת 1918 ממלכת רומניה "כבשה" (ולא התאחדה עם) האזור הגאוגרפי בסרביה, שחלקו נמצא כעת באוקראינה. כלי תקשורת רומניים, ביניהם אדוורול ו-Digi24, הגיבו על הצהרותיו של פוטין וביקרו אותן.[37][38] חבר הפרלמנט הרומני אלכסנדרו מורארו השיב גם הוא למאמרו של פוטין, והדגיש כי בסרביה לא נכבשה, אלא "חוברה מחדש" לרומניה בעקבות "תהליכים דמוקרטיים ומציאות היסטורית".[39]

דו"ח של 35 מומחים למשפט ולרצח עם ציטט את חיבורו של פוטין כדוגמה ל"הסתה לרצח עם: הכחשת קיומה של הקבוצה האוקראינית".[40]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ביאורים

  1. ^ ברוסית: Об историческом единстве русских и украинцев (תעתיק: Ob istoricheskom yedinstve russkikh i ukraintsev);
    באוקראינית: Про історичну єдність росіян та українців (תעתיק: Pro istorychnu yednist' rosiyan ta ukrayintsiv)
  2. ^ מאמר שפורסם ב-BBC איתר את מקורות המונח "פרויקט אנטי-רוסי" בכתיבה קונספירטיבית רוסית מהשנים 2011-2013[9]

הערות שוליים

  1. ^ Shlapentokh, Dmitry (2021-09-08). "Putin and Ukraine: Power and the construction of history". Institute of Modern Russia (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-2022-02-05. נבדק ב-2022-02-06.
  2. ^ "Шойгу обязал военных изучить статью Путина об Украине". РБК (ברוסית). 15 ביולי 2021. ארכיון מ-2022-02-24. נבדק ב-2022-02-06. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Об историческом единстве русских и украинцев. 2021. Орёл: Картуш, 164pp, illustrations; published through the journal Орловский военный вестник : военно-исторический журнал. ISSN 2409-871X.
  4. ^ 1 2 3 Wilson, Andrew (23 בדצמבר 2021). "Russia and Ukraine: 'One People' as Putin Claims?". RUSI. ארכיון מ-24 בינואר 2022. נבדק ב-25 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 "Ukrainian World Congress President Fears "Full Invasion of Ukraine" - KyivPost - Ukraine's Global Voice". KyivPost. 2021-12-13. ארכיון מ-2022-02-05. נבדק ב-2022-02-06.
  6. ^ Tolliver, Sandy (2021-08-09). "America's ability and will to meet worldwide obligations is eroding rapidly". The Hill (באנגלית). ארכיון מ-2022-02-05. נבדק ב-2022-02-06.
  7. ^ "Putin's Ukraine rhetoric driven by distorted view of neighbour". The Guardian (באנגלית). 2021-12-07. ארכיון מ-2021-12-07. נבדק ב-2022-02-06.
  8. ^ 1 2 3 4 5 6 Dickinson, Peter (2021-07-15). "Putin's new Ukraine essay reveals imperial ambitions". Atlantic Council (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-2021-07-15. נבדק ב-2022-02-06.
  9. ^ Владимир Путин написал статью про проект "анти-России". Откуда взялось это понятие?, באתר ה-BBC
  10. ^ Snegovaya, Maria (26 בינואר 2022). "Why Is Putin Acting Now?". ארכיון מ-2022-02-24. נבדק ב-2022-02-06. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Vladimir Putin's Ukraine Obsession". The Globe Post (באנגלית אמריקאית). 2022-02-01. ארכיון מ-2022-02-05. נבדק ב-2022-02-06.
  12. ^ "Vladimir Putin answered questions on the article "On the Historical Unity of Russians and Ukrainians"". President of Russia (באנגלית). 2021-07-15. ארכיון מ-2022-04-15. נבדק ב-2022-04-15.
  13. ^ "Почему бессмысленны контакты с нынешним украинским руководством". www.kommersant.ru (ברוסית). 2021-10-11. ארכיון מ-2022-01-21. נבדק ב-2022-02-06.
  14. ^ Blank, Stephen (2021-11-18). "Russia Plays the Antisemitic Card in Ukraine". Center for European Policy Analysis (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-2022-03-01. נבדק ב-2022-03-04.
  15. ^ Stanley, Jason (2022-02-26). "The antisemitism animating Putin's claim to 'denazify' Ukraine". The Guardian (באנגלית). ארכיון מ-2022-03-01. נבדק ב-2022-03-04.
  16. ^ "Сурков заявил, что России тесно в границах "похабного" Брестского мира". Interfax.ru (ברוסית). 15 בפברואר 2022. ארכיון מ-2022-02-23. נבדק ב-2022-02-22. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Туманное будущее похабного мира". 2022-02-15. אורכב מ-המקור ב-2022-02-15. נבדק ב-2022-02-22.
  18. ^ "Putin orders troops into eastern Ukraine on 'peacekeeping duties'". The Guardian. 2022-02-21. ארכיון מ-2022-02-23. נבדק ב-2022-03-02.
  19. ^ "Putin's angry speech rewriting Ukraine's history". BBC. 2022-02-22. ארכיון מ-2022-02-23. נבדק ב-2022-03-02.
  20. ^ ""Ленін створив сучасну Росію, а не Україну". Історики про скандальну промову Путіна". BBC News Україна (באוקראינית). ארכיון מ-2022-03-04. נבדק ב-2022-03-04.
  21. ^ 1 2 Coleman, Alistair (2022-02-28). "Ukraine crisis: Russian news agency deletes victory editorial". BBC News (באנגלית בריטית). ארכיון מ-2022-03-01. נבדק ב-2022-03-04.
  22. ^ "The Kremlin's propaganda machine is running at full throttle". The Economist. 2022-02-28. ISSN 0013-0613. ארכיון מ-2022-04-24. נבדק ב-2022-03-04.
  23. ^ Dzhanova, Yelena (2022-02-28). "Russian state news accidentally publishes article saying Russia has defeated Ukraine and restored its 'historical borders'". news.yahoo.com (Business Insider) (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-2022-03-01. נבדק ב-2022-03-04.
  24. ^ "Russian state media claims 'Ukronazism' greater threat to world than Hitler". ארכיון מ-2022-05-12. נבדק ב-2022-04-04.
  25. ^ "„Ria Novosti" ruft zur Vernichtung der Ukraine auf". ארכיון מ-2022-04-06. נבדק ב-2022-04-04.
  26. ^ The original RIA News article (in Russian): Что Россия должна сделать с Украиной, РИА Новости (פורסם ב-2022-04-03), 2022, אורכב מ-המקור ב-2022-04-04
  27. ^ "Границы денацификации: Медведев, РИА, "Российская газета"" (ברוסית). Rossiya Gazeta. 29 במרץ 2022. ארכיון מ-2022-04-12. נבדק ב-2022-04-15. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ "Зеленский прокомментировал статью Путина" [Zelenskyy commented on Putin's article]. Ukrayinska Pravda (ברוסית). ארכיון מ-2022-02-12. נבדק ב-2022-02-06.
  29. ^ "Статья Путина не об истории. Это — политический манифест с угрозами соседям" [Putin's article is not about history. It is a political manifesto with threats to neighbors]. 20 хвилин Украина (ברוסית). ארכיון מ-2022-02-05. נבדק ב-2022-02-06.
  30. ^ Мялберг, Малл (13 ביולי 2021). "Ильвес: Путин использовал риторику Гитлера" [Ilves: Putin used Hitler's rhetoric] (ברוסית). Eesti Rahvusringhääling. ארכיון מ-2021-07-13. נבדק ב-2022-02-06. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ "Ukraine's envoy to UN: Claims of Russians, Ukrainians being "one people" refuted on Donbas battlefields" (באנגלית). ארכיון מ-2022-02-06. נבדק ב-2022-02-06.
  32. ^ "ВІДГУК УКРАЇНСЬКИХ ІСТОРИКІВ НА СТАТТЮ В.ПУТІНА "ПРО ІСТОРИЧНУ ЄДНІСТЬ РОСІЯН ТА УКРАЇНЦІВ" (2021)". resource.history.org.ua. ארכיון מ-2022-01-26. נבדק ב-2022-02-06.
  33. ^ Roth, Andrew (7 בדצמבר 2021). "Putin's Ukraine rhetoric driven by distorted view of neighbour". The Guardian. ארכיון מ-7 בדצמבר 2021. נבדק ב-25 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ Andrejsons, Kristaps (6 בפברואר 2022). "Russia and Ukraine Are Trapped in Medieval Myths". Foreign Policy (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-2022-02-24. נבדק ב-2022-02-22. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ Snyder, Timothy (18 בינואר 2022). "How to think about war in Ukraine". ארכיון מ-19 בינואר 2022. נבדק ב-25 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ Lucas, Edward (15 בספטמבר 2020). "Why Putin's history essay requires a rewrite". The Times. ארכיון מ-25 בינואר 2022. נבדק ב-25 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ Gaidau, Ion (20 ביולי 2021). "Propaganda de tip sovietic a lui Putin: România a "ocupat" Basarabia". Adevărul (ברומנית). ארכיון מ-18 בפברואר 2022. נבדק ב-2 במרץ 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  38. ^ Badea, Marco (20 ביולי 2021). "Manifestul propagandistic al lui Putin: "Rușii și ucrainenii sunt un singur popor". România "a ocupat" Basarabia și Bucovina de Nord". Digi24 (ברומנית). ארכיון מ-19 בפברואר 2022. נבדק ב-2 במרץ 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  39. ^ Badea, Marco (21 ביולי 2021). "Alexandru Muraru îi răspunde lui Putin: Bucovina și Basarabia au fost dintotdeauna ale României". Digi24 (ברומנית). ארכיון מ-18 בפברואר 2022. נבדק ב-2 במרץ 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  40. ^ "Independent Legal Analysis of the Russian Federation's Breaches of the Genocide Convention in Ukraine and the Duty to Prevent" (PDF). New Lines Institute for Strategy and Policy; Raoul Wallenberg Centre for Human Rights. 27 במאי 2022. ארכיון (PDF) מ-2022-06-16. נבדק ב-2022-07-22. {{cite web}}: (עזרה)

Read other articles:

Антипов Віталій Сергійович  СолдатЗагальна інформаціяНародження 1 червня 1993(1993-06-01)Житомир, Житомирська областьСмерть 12 січня 2023(2023-01-12) (29 років)Донецька областьВійськова службаПриналежність  УкраїнаВид ЗС  Збройні силиФормування  95 ОДШБрВійни / битви Російс...

 

Terrorist attack in Lima, Peru Tarata bombingPart of Internal conflict in PeruDamage caused by the bombing seen from a building in TarataLocationTarata St., Miraflores, Lima, PeruDateJuly 16, 1992; 31 years ago (1992-07-16) 9:15 p.m. (EDT)TargetBanco de Crédito del Perú located in Larco Ave.Attack typeCar bombingCommunist terrorismDeaths25Injured250PerpetratorShining Path The Tarata bombing, known also as the Miraflores bombing or Lima bombing, was a terrorist attack carri...

 

Television arm of Paramount Pictures For the original studio now operated as CBS Studios, see Paramount Television. Paramount Television StudiosFormerlyParamount Television (2013–2020)TypeDivisionIndustryTelevisionPredecessorsDesilu ProductionsParamount TelevisionCBS Paramount TelevisionFoundedMarch 4, 2013; 10 years ago (2013-03-04)HeadquartersHollywood, California, U.S.Area servedUnited StatesWorldwide (via Paramount Global Content Distribution)Key peopleNicole Clemens (...

Candi GatotkacaSisi depan (barat).Location within JawaInformasi umumGaya arsitekturCandi Jawa TengahanKotaKabupaten Banjarnegara, Jawa Tengah.NegaraIndonesiaRampung809 Candi Gatotkaca adalah salah satu candi Hindu yang berada di Dataran Tinggi Dieng, di wilayah Kabupaten Banjarnegara, Provinsi Jawa Tengah. Candi ini terletak di sebelah barat Kompleks Percandian Arjuna, di tepi jalan ke arah Candi Bima, di seberang Museum Dieng Kailasa. Nama Gatotkaca sendiri diberikan oleh penduduk dengan men...

 

Este artículo o sección necesita referencias que aparezcan en una publicación acreditada.Este aviso fue puesto el 19 de octubre de 2018. No debe confundirse con el Partido de la Muerte, partido de fútbol entre prisioneros ucranianos y militares alemanes durante la Segunda Guerra Mundial. Partido entre Países Bajos e Italia durante la Eurocopa 2008, donde ambos fueron parte del Grupo C, considerado como un «grupo de la muerte». Grupo de la muerte es la denominación informal utilizada e...

 

Publisher of maritime reference material 55°52′45″N 3°31′40″W / 55.879159°N 3.527648°W / 55.879159; -3.527648 Witherby Publishing Group Ltd.Founded1740FounderThomas WitherbyCountry of originUnited KingdomHeadquarters locationLivingston, West Lothian and Edinburgh, Scotland, UKKey peopleCaptain Dr Iain Macneil (CEO), MNM,[1][2][3] Kat Heathcote (Commercial Director),[1] Gillian Macrosson, MD.[4]Revenue£14.9 million (2...

1997 American filmStar MapsVHS coverDirected byMiguel ArtetaWritten byMiguel ArtetaMatthew GreenfieldProduced byMatthew GreenfieldStarringDouglas SpainEfrain FigueroaKandeyce JordenMartha VelézRobin ThomasZak PennCinematographyChuy ChavezEdited byJeff BetancourtTom McArdleTony SelzerProductioncompaniesKing FilmsFlan de Coco FilmsDistributed byFox Searchlight PicturesRelease date July 23, 1997 (1997-07-23) Running time86 minutesCountryUnited StatesLanguagesEnglishSpanish Star M...

 

Artikel ini sebatang kara, artinya tidak ada artikel lain yang memiliki pranala balik ke halaman ini.Bantulah menambah pranala ke artikel ini dari artikel yang berhubungan atau coba peralatan pencari pranala.Tag ini diberikan pada April 2023. Xu ZhenNama Tionghoa徐真AsalTiongkokLahir23 Maret 2001 (umur 22)Jiangsu, TiongkokNama LainXuXu (一一)PekerjaanPenyanyi, PemeranGenrePop, MandopopLabelStar48 Ninestyle Model Agency Ninestyle MusicTahun aktif2016-sekarangHubungan peranSNH48 Xu Zhe...

 

Korean stew or pancake in dialect For other uses, see Jijimi (disambiguation). JijimiSan-namul-jijimi, a jijimi made with san-namul (mountain vegetables)TypeStewPlace of originKoreaAssociated cuisineKorean cuisineSimilar dishesGuk, jjigae, jeongol Korean nameHangul지짐이Revised RomanizationjijimiMcCune–ReischauerchijimiIPA[tɕi.dʑi.mi] This article is part of a series onKorean cuisine한국 요리조선 료리 Staples Bap Bibimbap Bokkeum-bap Gukbap Juk Mieum Guksu Naengmyeon Ma...

Place in Province No. 1, NepalPanchawati पञ्चावतीNeighborhood(HQ of Udayapurgadhi)PanchawatiLocation in NepalCoordinates: 26°55′N 86°31′E / 26.91°N 86.52°E / 26.91; 86.52Country   NepalProvinceProvince No. 1DistrictUdayapurRural MunicipalityUdayapurgadhiPopulation (1991) • Total6,580Time zoneUTC+5:45 (Nepal Time) Panchawati is a village in, and headquarter of, Udayapurgadhi rural municipality in Udayapur District ...

 

Romanian agricultural scientist and economist This article has multiple issues. Please help improve it or discuss these issues on the talk page. (Learn how and when to remove these template messages) This biography of a living person needs additional citations for verification. Please help by adding reliable sources. Contentious material about living persons that is unsourced or poorly sourced must be removed immediately from the article and its talk page, especially if potentially libelous.F...

 

American lawyer John F. DuffyDuffy in 2017Born (1963-11-22) November 22, 1963 (age 60)NationalityAmericanAcademic backgroundEducationHarvard University (BA)University of Chicago (JD)Academic workDisciplineLawInstitutionsUniversity of Virginia School of Law John Fitzgerald Duffy (born November 22, 1963)[1] is Professor of Law at University of Virginia School of Law in Charlottesville, Virginia. He is a Legal Commentator and Author who has written numerous articles and co-authored ...

Italian activist, editor (1882–1952) BlessedArmida BarelliOFSBorn1 December 1882Milan, Kingdom of ItalyDied15 August 1952(1952-08-15) (aged 69)Marzio, Varese, ItalyVenerated inRoman Catholic ChurchBeatified30 April 2022, Santa Maria Nascente, Milan, Italy by Cardinal Marcello SemeraroFeast19 November Armida Barelli (1 December 1882 – 15 August 1952) was an Italian Roman Catholic who served in the educational field during her life and was also a professed member of the Secular Fr...

 

Cinema of theUnited Kingdom List of British films British horror 1888–1919 1920s 1920 1921 1922 1923 19241925 1926 1927 1928 1929 1930s 1930 1931 1932 1933 19341935 1936 1937 1938 1939 1940s 1940 1941 1942 1943 19441945 1946 1947 1948 1949 1950s 1950 1951 1952 1953 19541955 1956 1957 1958 1959 1960s 1960 1961 1962 1963 19641965 1966 1967 1968 1969 1970s 1970 1971 1972 1973 19741975 1976 1977 1978 1979 1980s 1980 1981 1982 1983 19841985 1986 1987 1988 1989 1990s 1990 1991 1992 1993 19941995 ...

 

Roman province Cisalpine Gaul around 100 BC[1] Cisalpine Gaul (Latin: Gallia Cisalpina, also called Gallia Citerior or Gallia Togata[2]) was the name given, especially during the 4th and 3rd centuries BC, to a region of land inhabited by Celts (Gauls), corresponding to what is now most of northern Italy. After its conquest by the Roman Republic in the 200s BC it was considered geographically part of Roman Italy but remained administratively separated until 42 BC.[3] It...

هذه المقالة تحتاج للمزيد من الوصلات للمقالات الأخرى للمساعدة في ترابط مقالات الموسوعة. فضلًا ساعد في تحسين هذه المقالة بإضافة وصلات إلى المقالات المتعلقة بها الموجودة في النص الحالي. (مارس 2024) هذه المقالة بحاجة لصندوق معلومات. فضلًا ساعد في تحسين هذه المقالة بإضافة صندوق م...

 

Женский танец Мужской танец Азербайджанские народные танцы (азерб. Azərbaycan xalq rəqsləri; آذربایجان خالق رقس‌لری) — танцевальное искусство азербайджанского народа. Музыкальный размер многих азербайджанских танцев — 6/8 и 3/4[1], распространены также размеры 2/4 и 4/4[2 ...

 

موقع مصر في شمال شرق إفريقيا. مصر هي دولة عابرة للقارات تمتد في الركن الشمالي الشرقي من أفريقيا والركن الجنوبي الغربي من آسيا عن طريق جسر بري تشكله شبه جزيرة سيناء. يعتمد اقتصاد مصر بشكل أساسي على الزراعة والإعلام وواردات البترول والغاز الطبيعي والسياحة؛ هناك أيضًا أكثر من...

Dundrod Circuit Dún dTrod Dundrod Circuit (Vereinigtes Königreich) Nordirland Antrim, Grafschaft Antrim, Nordirland 54° 34′ 51″ N, 6° 5′ 5″ W54.580833333333-6.0847222222222Koordinaten: 54° 34′ 51″ N, 6° 5′ 5″ W Streckenart: temporäre Rennstrecke Eröffnung: 1950 AustragungsortFormel 1: 1950–1953 Stillgelegt: 2019 aktuelle Strecke seit 1965 Streckendaten WichtigeVeranstaltungen: Ulster Grand Prix, Dundrod 150...

 

790

This article is about the year 790. For the Lexx character, see 790 (robot). This article does not cite any sources. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: 790 – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (August 2017) (Learn how and when to remove this template message) Calendar year Millennium: 1st millennium Centuries: 7th century 8th c...

 

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!