סמריום (באנגלית: Samarium) הוא יסוד כימי מסדרת הלנתנידים שסמלו הכימי Sm ומספרו האטומי 62. הוא נמנה עם משפחת היסודות הנדירים, אם כי למעשה הוא אינו נדיר, אלא מפוזר בדלילות ולכן יקר להפקה.
סמריום הוא מתכת לבנה כסופה בעלת ברק מתכתי, עמידה בצורה סבירה בפני קורוזיה ומתלקחת ב-150 מעלות צלזיוס.
שימושי הסמריום:
הסמריום זוהה ב-1853 באנליזה ספקטרוסקופית של דידמיום (תערובת מתכות) על ידי כימאי שווצרי בשם ג'ין צ'ארלס (Jean Charles Galissard de Marignac). סמריום בודד לראשונה מהמינרל סמרסקיט ((Y,Ce,U,Fe)3(Nb,Ta,Ti)5O16) ב-1879 על ידי כימאי צרפתי בשם פול אמיל לקוק (Paul Émile).
סמריום לא מופיע בטבע בצורתו החופשית, אלא נמצא במספר מינרלים כגון מונזיט, בסטנסיט וסמרסקיט. המקורות המסחריים של סמריום הם מונזיט (שמכיל 2.8% סמריום) ובסטנסיט. את הסמריום מבודדים באמצעות אלקטרוליזה של תערובת של SmCl3 מותך עם NaCl (או CaCl2). בתהליך זה מתקבל כלור כתוצר לוואי. שיטה נוספת לבידוד סמריום היא באמצעות חילוף יונים.
כמו לנתנידים אחרים, לסמריום רעילות נמוכה. מנגנוני רעילותו לא נחקרו, וידוע מעט על אופן פעולתם. לסמריום אין תפקיד ביולוגי, אך הוא עלול להאיץ מטאבוליזם.