טנטלום הוא מתכת מעבר שצבעה אפור-כחול, עמידה מאוד בפני קורוזיה ומוליכה טובה מאוד של חשמל וחום. בטמפרטורות הנמוכות מ-150 מעלות צלזיוס טנטלום חסין כמעט לחלוטין בפני חומרים כימיים ואפילו בפני מי מלח. החומצה היחידה שיכולה לתקוף טנטלום היא חומצה פלואורית (HF).
שימוש נוסף של טנטלום הוא בייצור סגסוגות בעלות נקודת התכה גבוהה במיוחד. יחד עם מתכות אחרות, לטנטלום תפקיד בייצור קרבידים, סגסוגות-על לרכיבי מנועי סילון, חלקי טילים ועוד. בתעשייה הכימית משמש הטנטלום לייצור מחליפי חום, בטנות כורים וצינורות.
בזכות עמידותו בפני חומרים רבים, טנטלום מתפקד כרכיב שתלים בגוף.
בשנת 1980 שימש 55% מהטנטלום לייצור קבלים אלקטרוליטיים, 30% לייצור חודים נוקשים לכלי עבודה כמו מקדחים, 9% לתעשייה הכימית ו-6% לסגסוגות בעלות נקודת התכה גבוהה במיוחד.[2]
בין השנים 1910-1902 יוצרו נורות להט עם חוט להט מטנטלום, כחלופה יעילה לנורות להט עם חוט להט מפחם.[3]
רדיד מתכתי של טנטלום שעבר אלגון (יצירה מכוונת של שכבות אידוש). שכבות האידוש (פסיביציה) הללו מבוססות על תחמוצת טנטלום. הצבעים שמתקבלים הם כתוצאה מאינטראקציות של אור עם שכבות התחמוצות ופני השטח המתכתיים, והם תלויים בעובי שכבת התחמוצת.
היסטוריה
הטנטלום נתגלה על ידי הכימאי השוודיאנדרס אקברג (Anders Ekeberg) ב-1802, ובודד לראשונה על ידי הכימאי השוודי יונס יעקב ברצליוס (Jöns Berzelius). רבים מבין הכימאים בתקופה זו האמינו כי ניוביום וטנטלום הם אותו יסוד, עד שב-1846 הפריד היינריך רוז את הטנטלום מהניוביום והוכיח שהם שונים.[4] מאוחר יותר, ב-1866, הציע מריגנאק שיטה יעילה להפריד ביניהם ונפתח הפתח לניצול תעשייתי של הטנטלום והניוביום.[5] החוקרים הראשונים הצליחו להפיק רק מתכת שאינה טהורה. הראשון שהצליח לזקק טנטלום טהור היה ורנר פון בולטון (Werner von Bolton) ב-1903. תיילים מהמתכת טנטלום שימשו בנורות ליבון עד שהמתכת טונגסטן החליפה אותה בתפקיד זה.[3]
מקור השם ליסוד הוא טנטלוס, אביה של ניובה, דמות מהמיתולוגיה היוונית, שנענש לאחר מותו לעמוד במים עד ברכיו כשפירות גדלים מעל ראשו. טנטלום קרוי על שם טנטלוס בשל הקושי הניכר בזיקוקו.
המקורות העיקריים לטנטלום הם מחצבי קולטן ותוצרת לוואי מעיבוד של סיגי בדיל. בשנות ה-70 של המאה ה-20 היה קצב הייצור העולמי השנתי של טנטלום בין 700–1,000 טון. לטנטלום אין בורסה מרכזית שבה הוא נסחר ועל כן קשה להעריך במדויק את מחירו. באופן כללי הטנטליט נסחר סביב ה-40$ לק"ג אולם המחיר חווה מספר עליות תלולות וצניחות עוקבות: בסוף שנות ה-70, בשנת 1988 ובשנת 2000. עליות המחירים הביאו לחיסכון ולשימוש בתחליפים.[6][7]
אוסטרליה היא המקור העיקרי למינרלים עשירים בתחמוצת טנטלום. היצרן הגדול ביותר, "Sons of Gwalia", מפעיל באוסטרליה שני מכרות המספקים כ-50% מהתצרוכת העולמית לטנטלום.[8] את המינרלים המכילים טנטלום כורים גם בקנדה, בברזיל, בסין וברפובליקה הדמוקרטית של קונגו (שבה מצויים כ-80% מהעתודות הידועות בעולם). גם תאילנד ומלזיה הן יצואניות של מינרלי טנטלום, המתקבלים במדינות אלה כמוצר לוואי של תהליך הכרייה והפקת הבדיל.
טנטלום מתכתי אינו גורם לבעיות בשימוש מסחרי במעבדות, אך ישנן עדויות לכך שתרכובות טנטלום יכולות לגרום לגידולים בגוף ולכן יש לטפל בהן בהתאם.
למרות זאת, לטנטלום שימוש בהשתלות בגוף, מכיוון שהוא לא מגיב עם נוזלים בגוף.
