ניקולאי שצ'ולוקוב
Николай Щёлоков |
| ניקולאי שצ'ולוקוב - שר הפנים של ברית המועצות |
|
לידה |
26 בנובמבר 1910
אלמזנה, אוקראינה  |
|---|
|
התאבד |
13 בדצמבר 1984 (בגיל 74)
מוסקבה, ברה"מ |
|---|
|
מדינה |
האימפריה הרוסית, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, ברית המועצות |
|---|
|
מקום קבורה |
בית העלמין וגנקובסקויה |
|---|
|
השכלה |
האקדמיה הלאומית של אוקראינה למטאורולוגיה |
|---|
|
תפקיד |
חבר הסובייט העליון |
|---|
|
מפלגה |
המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות |
|---|
|
פרסים והוקרה |
- עיטור לנין
- Commemorative medals of the Czechoslovak army abroad
- מסדר סוחבאטאר
- מסדר הכבוד הצבאי (מונגוליה)
- צלב המלחמה של צ'כוסלובקיה 1939–1945
- צלב הגבורה
- מסדר האריה הלבן
- מפקד עם כוכב של מסדר פולוניה רסטיטוטה
- מדליה לציון 50 שנה למהפכה המונגולית
- פועל מצטיין של משרד הפנים
- מדליה להנצחת 50 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות
- מדליה לציון 60 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות
- מסדר ההצטיינות הפטריוטי בזהב
- מדליה להנצחת 30 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945
- מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין
- מדליה להנצחת 20 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945
- מדליה להנצחת 50 שנים למיליציה הסובייטית
- מדליית וטרן הכוחות המזוינים של ברית המועצות
- מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
- עיטור מהפכת אוקטובר
- עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה דרגה ראשונה
- עיטור על שם בוגדן חמלצניצקי, דרגה שנייה
- גיבור העמל הסוציאליסטי
- מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945
- עיטור הדגל האדום
- מדליה על הכשרת קרקעות בתולות
- עיטור הדגל האדום של העמל
- מדליית העוז
- מדליה על הגנת הקווקז
- מדליית "כיבוש וינה"
- עיטור הכוכב האדום
- מדליית "אומץ תחת אש"
- מדליה על הצטיינות בהגנת גבולות ברית המועצות
- מדליית הערכה על שמירת הסדר הציבורי
- מדליית השירות המצוין, דרגה 1
|
|---|
|
חתימה |
![]() |
|---|
  |
ניקולאי שצ'ולוקוב (ברוסית: Николай Анисимович Щёлоков; 13 בנובמבר (הלוח היוליאני, 26 בנובמבר לפי הלוח הגרגוריאני) 1910 - 13 בדצמבר 1984) פוליטיקאי סובייטי שכיהן כשר הפנים במשך כ-20 שנים, עד לשנת 1983. הוא התאבד בעקבות האשמות בשחיתות.
ביוגרפיה
ניקולאי שצ'ולוקוב נולד למשפחת פועל בית החרושת לייצור פלדה בקרבת העיר לוהנסק (אז בתחומי האימפריה הרוסית, היום באוקראינה). בגיל 12 הוא התחיל לעבוד במכרה. לאחר סיום שבע שנות לימוד הוא חזר לעבודה במכרה. לאחר מספר שנים שצ'ולוקוב נסע לדנייפרופטרובסק והחל לימודי הנדסה. לאחר קבלת הסמכת מהנדס שצ'ולוקוב התחיל לעבוד במפעל לייצור פלדה בדנייפרופטרובסק. במהלך השנים הוא עבר לעבודה בממסד הממשלתי והמפלגתי של העיר והכיר את ליאוניד ברז'נייב, שעבד באותו עיר.
לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה היה שצ'ולוקוב אחראי לפינוי תשתיות תעשייתיות מהעיר לכיוון המזרח. לאחר נסיגת הצבא האדום מהעיר, גויס שצ'ולוקוב לצבא וקיבל תפקיד ניהולי בממסד הפוליטי בצבא האדום.
בשנת 1946 הוא עבר לקייב וקודם לתפקיד בכיר בממשל הסובייטי. בתחילת שנות ה-50, כאשר ליאוניד ברז'נייב הועבר למולדביה הסובייטית שצ'ולוקוב עבר לקישינב ופעל תחת חברו בממסד המקומי.
בראש משרד הפנים של ברית המועצות
לאחר שברז'נייב קיבל את התפקיד של המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות ולמעשה היה שליט ברית המועצות, הוא קידם את חברו הוותיק. בשנת 1966 שצ'ולוקוב הועבר למוסקבה וקודם לתפקיד שר להגנת הסדר הציבורי ובשנת 1968 לשר הפנים. הוא כיהן בתפקיד זה עד לשנת 1982.
במהלך כהונתו שר הפנים כאחראי על המשטרה הסובייטית שצ'ולוקוב פעל רבות לקידומה. הוא הסדיר העלאת התשלומים לשוטרים, קבלת השכלה מקצועית, רכישת ציוד מתקדם ופעל להעלאת תדמית השוטר הסובייטי בעייני הציבור. הוא יזם צילומי סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה על עבודת השוטרים. בתקופתו השרות הורחב בעשרות אלפי משרות.
בשנת 1971 הוא כתב לפוליטביורו פנייה להגנת אלכסנדר סולז'ניצין והצעה לפרסם את יצירותיו. הצעתו לא התקבלה.
בשנת 1976 הוא קיבל דרגת "גנרל ארמייה" למרות שבאופן פורמלי לא שירת בצבא ולא הייתה לו השכלה צבאית או ניסיון קרבי.
בהיותו בראש המשטרה הסובייטית ומקורב מאוד לליאוניד ברז'נייב הוא התנגש לא פעם עם ראש הק.ג.ב יורי אנדרופוב. אך קרבתו לברז'נייב איפשרה לו לשרוד ולהמשיך לכהן בתפקיד למרות כל מאמצי יריבו.
השנים האחרונות
ב-17 בדצמבר 1982, חודש לאחר פטירת ליאוניד ברז'נייב ניקולאי שצ'ולוקוב שוחרר מתפקיד שר הפנים. העילה הפורמלית היה תחילת חקירת הריגת קצין ק.ג.ב על ידי השוטרים. עד מהרה הפרשה הסתעפה ושר הפנים החדש שהגיעה משורות הק.ג.ב נתן פקודה לתחילת חקירה של שחיתויות ואי-סדרים בתקופת כהונה של השר הקודם.
בעקבות הלחץ והחקירות ב-19 בפברואר 1983 אשתו של שצ'ולוקוב התאבדה. ב-15 ביוני 1983 הוא הוצא מחברות בוועד המרכזי של המפלגה. החקירה שהחלה לפי הנחיית יורי אנדרופוב לא הופסקה עם פטירתו והחלה להניב תוצאות. בהתאם לתוצאות החקירה במהלך תפקודו של שצ'ולוקוב במשרד שר הפנים לטובתו ולטובת בני משפחתו הועברו נכסים, דברי ערך, מכוניות וכו'. חלק מהנכסים וכספים הוחזרו לקופת המדינה. ב-6 בנובמבר 1984 נשללה ממנו דרגתו הצבאית. ב-7 בדצמבר 1984 הוא הוצאה מחברות במפלגה הקומוניסטית (בדרך כלל זה היה שלב מקדים להענשה) וכעבור מספר ימים בעקבות החלטת הסובייט העליון נלקחו ממנו כול העיטורים שקיבל בתקופת כהונתו כשר ותואר גיבור העמל הסוציאליסטי. רק עיטורים שקיבל במהלך שרותו בצבא בתקופת מלחמת העולם השנייה נותרו בידיו. שצ'ולוקוב כתב פנייה לקונסטנטין צ'רניינקו וציין שהוא לא עבר על שום חוק ולא קיבל טובות הנאה, וביקש להגן על ילדיו שלא אשמים בשום דבר.
שצ'ולוקוב התאבד ב-13 בדצמבר 1984. בעקבות התאבדותו נסגרו כל תיקי החקירה, אך גם בתקופה שלאחר התפרקות ברית המועצות נושא החנינה לא עלה כלל.
קישורים חיצוניים
