מיליציה (ברוסית: милиция) היה שמה הרשמי של משטרת ברית המועצות וכן שמה של המשטרה הרוסית עד שנת 2011. "מיליציה" היה שמן של רוב המשטרות במדינות הסוציאליסטיות לשעבר: בולגריה, פולין, רומניה ויוגוסלביה.
מיליציה הוא שמה של המשטרה הסובייטית אשר נוסדה בנובמבר 1917. במונח "מיליציה" הייתה כוונה לבדל את המשטרה החדשה מזו הצארית, שנקראה בפשטות "משטרה". השם נבע מרצונה של הממשלה הסובייטית לקרב את המשטרה אל העם, אף שהמונח "מיליציה" בכללותו מדבר על כוחות גרילה המתנגדים לשלטון ומקושרים לגורמים מהפכניים.
לאחר מהפכת פברואר, הז'נדרמריה הרוסית, מחלקת המשטרה והאוכרנה פורקו (על פי הנחיות מה-6 במרץ וה-10 במרץ1917, בהתאמה) ובמקומן הוקמה "מיליציית הפועלים העממית" על פי הנחיות הממשלה הסובייטית מה-17 באפריל1917. היה זה הצעד הראשון לפירוקה של המשטרה המקצועית וחוסר רצון באחזקת צבא והעברת תפקידי הצבא אל הפלוגות החמושות העממיות (אנרכיה). אולם המונח "מיליציה" היה לשם נרדף ברוסיה ושכנותיה כארגון לביטחון הציבור עד היום.
מהפכת אוקטובר שבאה אחר כך, שינתה גם את מערך "המיליציה העממית" ויצרה את "המיליציה של הפועלים והאיכרים" - שמה הרשמי של משטרת ברית המועצות, וכך נכתב למשל בהנחיה מן הנקוו"ד, ב-28 באוקטובר (10 בנובמבר על פי לוח השנה הגריגוריאני) 1917. לפיכך ה-10 בנובמבר נחשב מאז ליום המיליציה - חגה הרשמי של המשטרה הסובייטית והרוסית כיום. כך המשיכה המיליציה להתקיים ולשרוד את התפרקות ברית המועצות. בעגה הרוסית, שוטר נקרא "מיליציונר". ב-5 באוקטובר1918 הוקמו יחידות פליליות לצורך חקירות פשעים. ב-13 באפריל1922 יצאה צו המסדיר עבודה במיליצה של עובדי המשטרה וז'נדרמים מתקופת האימפריה הרוסית. בעקבות הצו פוטרו רבים מהמומחים שנקלטו מאז שנת 1918. בדצמבר1932 במסגרת המיליציה הוקמו מחלקות להסדרת התנועה בערים הגדולות. בשנת 1935 הוקם מינהל פיקוח על הרכב המטפל בהסדרת התנועה, בדיקות רכב שנתיות והנפקת רישיונות נהיגה. במשך עשרות שנים מיליציה סובייטית הייתה שייכת לאותו משרד עם ארגוני הביטחון (צ'קה, ג.פ.ו, ק.ג.ב) כתוצאה מכך היה לה חשיבות משנית וחלוקת תקציבים הייתה בהתאם. בשנת 1959 הוחלט על הקמת המשמר העממי המתנדב שפעל בכפיפות למיליציה.
בשנת 1966 לשר הפנים מונה ניקולאי שצ'ולוקוב. הוא היה בתפקיד במשך 16 שנים ופעל רבות לשיפור תנאים מיליציונרים ושיפור האמצעים הטכניים העומדים ברשותם. במשך כל תקפות כהונתו הוא ניהל מאבקים קשים נגד יורי אנדרופוב. בסופו של דבר, כאשר אנדרופוב הגיע לשלטון, שצ'ולוקוב הואשם בשחיתות.
לאחר פיטורי שצ'ולוקב בראש הארגון הועמד וילאטי פדורצ'וק שבא משורות הק.ג.ב. תוך שנתיים (1982–1984) הוא פיטר מעל 90 אלף מיליציונרים.
בשנת 1988 הוקמו יחידות אומו"ן - יחידות הניידת למטרות מיוחדות. היחידות היו מיועדות להתמודדות עם פושעים מזוינים, אבטחת סדר במהלך הפגנות המוניות ודיכוי הפגנות לא מאושרות. תחילה הם הוקמו ב-12 ערים הגדולות.
הכשרת המיליציונרים הרוסיים
בתי ספר למיליציונרים הוקמו כבר בתחילת דרכה של המיליציה הסובייטית. בשנת 1922 כבר פעלו 48 בתי ספר בערים שונות. ב-7 בפברואר1931 במוסקבה הוקם בית הספר הגבוה של מיליציה. הוא פועל עד היום תחת השם "אקדמיה של משרד הפנים". בהמשך הוקמו מכוני הכשרת קצונה בסנקט פטרבורג, מינסק (פועלת היום כאקדמיה של משרד הפנים הבלארוסי), קאזאן, אומסק, קייב (פועלת היום כאקדמיה של משרד הפנים האוקראיני), וולגוגרד, ניז'ני נובגורוד וקרגנדה (היום בקזחסטן). בנוסף לכך פעלו בית ספר לשוטים ומפקדים זוטרים.
ציוד ומכשור
בשנות ה-70, המיליציה הסובייטית הייתה מצוידת בניידות לאדה מתוצרת אווטוואז וניידות גא"ז (מפעל כלי הרכב של גורקי). בשנות ה-80 נכנסו לשירות גם ניידות מוסקביץ'. במהלך שנות ה-90 נכנסו לשירות ניידות וכלי רכב מתוצרת חוץ כמו טויוטה, אאודי, פורד, BMW ומספר רכבי לאדה.
חימוש
החל משנות ה-20 הנשק האישי היה אקדח TT ושימוש בו נמשך עד לשנות ה-70. החל משנת 1952 החל שימוש האקדח חדש מדגם מאקארוב PM. בנוסף לכך המיליציה הסובייטית נהגה להתחמש ברובי AK-47 (קלשניקוב).
.svg){kind=icon}
