ערך זה עוסק ביישוב קדום בחבל בנימין. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו
מכמש (פירושונים).
מכמש
(למפת דרום השומרון מוגדלת) (למפת דרום השומרון רגילה) מִכְמָשׂ (גם: מִכְמָס) הייתה עיר מרכזית בנחלת שבט בנימין בתקופת המקרא ובתקופת בית שני. לפי התיאור המקראי, מכמש שכנה צפונית לגבע ובסמוך למגרון[1].
מקור השם
בחלק מהמקורות נכתב "מכמס". היו ששיערו ששם המקום נובע מהשורש כ.מ.ס, על שום שהמקום כמוס בין הגבעות.
זיהוי
העיר הקדומה מזוהה כיום ב"תל מרים", הסמוך לכפר הערבי "מח'מאס" המשמר את השם הקדום, ואשר נמצא בהתאם לתיאור המקראי מצפון לכפר "ג'בע" (הוא גבע המקראית)[2]. ההתנחלות מעלה מכמש הוקמה מזרחית למח'מאס, ונקראת על שם העיר הקדומה.
מכמש במקורות
העיר נזכרת לראשונה בתיאור מלחמת מכמש בין יהונתן בן שאול המלך לפלשתים שחנו בה: ”וּפְלִשְׁתִּים נֶאֱסָפִים מִכְמָשׂ ... וַיֵּצֵא מַצַּב פְּלִשְׁתִּים אֶל מַעֲבַר מִכְמָשׂ ... וּבֵין הַמַּעְבְּרוֹת אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ יוֹנָתָן לַעֲבֹר עַל מַצַּב פְּלִשְׁתִּים שֵׁן הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה וְשֵׁן הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה וְשֵׁם הָאֶחָד בּוֹצֵץ וְשֵׁם הָאֶחָד סֶנֶּה הַשֵּׁן הָאֶחָד מָצוּק מִצָּפוֹן מוּל מִכְמָשׂ וְהָאֶחָד מִנֶּגֶב מוּל גָּבַע”[3].
העיר נזכרת גם בתיאור מסע סנחריב לעבר ירושלים: ”בָּא עַל עַיַּת עָבַר בְּמִגְרוֹן לְמִכְמָשׂ יַפְקִיד כֵּלָיו”[4].
מכמש הייתה אחת הערים אליהן שבו עולי בבל: ”וּבְנֵי בִנְיָמִן מִגָּבַע מִכְמָשׂ וְעַיָּה וּבֵית אֵל וּבְנֹתֶיהָ”[5], וכן: ”בְּנֵי הָרָמָה וָגָבַע שֵׁשׁ מֵאוֹת עֶשְׂרִים וְאֶחָד אַנְשֵׁי מִכְמָס מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁנָיִם”[6].
מאוחר יותר, נזכרת מכמש כעיר בה ריכז יונתן החשמונאי את שלטונו בתקופת מרד החשמונאים[7].
חז"ל ציינו את העיר לשבח בשל המנחות שהובאו ממנה לבית המקדש: ”ואיזה הוא המובחר שלהם - מכמס וינוחה אלפא לסולת”[8].
אוסביוס, בחיבורו האונומסטיקון (תחילת המאה ה-4 לספירה), מציין את מכמש בימיו כ"כפר גדול"[9].
ראו גם
לקריאה נוספת
- יואל אליצור, "שרידי דרך-מלך ישראלית בין גבע למכמש", בתוך: זאב ארליך (עורך), ...לפני אפרים ובנימין ומנשה..., קובץ מחקרים ותגליות בגאוגרפיה-היסטורית, ירושלים: המועצה האזורית מטה בנימין, תשמ"ה 1985, עמ' 71–82.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ספר שמואל א', פרק י"ד, פסוק ב'.
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ד', 961-962.
- ^ ספר שמואל א', פרק י"ג, פסוקים י"א–כ"ג; ספר שמואל א', פרק י"ד, פסוק ה'.
- ^ ספר ישעיהו, פרק י', פסוק כ"ח.
- ^ ספר נחמיה, פרק י"א, פסוק ל"א.
- ^ ספר עזרא, פרק ב', פסוקים כ"ו–כ"ז; ספר נחמיה, פרק ז', פסוק ל"א.
- ^ ספר מקבים א, ט, ע"ה.
- ^ משנה, מסכת מנחות, פרק ח', משנה א'.
- ^ אונומסטיקון, 132, שורה 3.
