מזרקת טרווי - מבט ממזרח למערבמזרקת טרווי - מבט ממערב למזרחמבט מהחזית
מזרקת טרווי (באיטלקית: Fontana di Trevi) היא הגדולה שבמזרקות מתקופת הבארוק ברומא ומאתרי התיירות הבולטים ברומא. במשך שעות היום והלילה גודשים תיירים רבים את המדרגות היורדות לכיוון המזרקה.
מקורותיה של המזרקה עתיקים. במקום הסתיים אחד האקוודוקטים שהוביל מים לרומא ונבנה כבר בשנת 19 לפנה"ס. הרומאים נהגו לבנות מזרקות בנקודה שבה הסתיימו האקוודוקטים. נוהג זה חודש בשנת 1453 כאשר האפיפיורניקולאוס החמישי שיפץ את האקוודוקט ובנה במקום בריכה. בשנת 1629 הזמין האפיפיור אורבנוס השמיני מגדול אדריכלי הבארוק, ג'ובאני לורנצו ברניני, תכנון למזרקה שתהיה מפוארת יותר מהבריכה שהייתה במקום. תוכנית זו לא יצאה אל הפועל אבל היוותה השראה לשנים הבאות.
התוכנית שיצאה לבסוף אל הפועל החלה בתחרות אדריכלית שיזם האפיפיור קלמנס השנים עשר בשנת 1730. האפיפיור הטיל על האדריכל ניקולא סלבי לבנות את המזרקה (למרות שהוא לא זכה בתחרות). סלבי החל בעבודות בשנת 1732. בניית המזרקה הסתיימה רק בשנת 1762, לאחר מותם של האפיפיור ושל סלבי.
המזרקה כוללת את דמותו של נפטון, אל הים, שפסלו ממוקם במרכזה בתוך גומחה. לצדו של נפטון עומדים הטריטונים וסוסי הים שעוזרים לו "לאלף את המים".
לפי אגדה מסורתית, השלכת מטבע למזרקה, ביד ימין מעבר לכתף שמאל, מבטיחה את שובו של המשליך לרומא. אגדה זו עומדת בבסיס עלילת הספר "מטבעות במזרקה" (Coins in the Fountain) מאת ג'ון הרמס סקונדרי משנת 1952, שעובד לסרט האמריקני המצליח שלוש מטבעות במזרקה (Three Coins in the Fountain) משנת 1954.[1] שלוש מהדמויות בסרט משליכות מטבע למזרקת טרווי ולאחר מכן נקלעות להרפתקאות רומנטיות, מה שהוביל לפירוש העכשווי כי השלכת שלושה מטבעות למזרקה מבטיחה נישואין או גירושין. כמו כן כיכבה המזרקה בסרטו של פדריקו פליני "לה דולצ'ה ויטה", שבו התרחצה גיבורת הסרט, אניטה אקברג במי המזרקה.
מעריכים כי מטבעות בשווי כשלושת אלפים אירו נגרפים מדי לילה מתחתית המזרקה.[2] הם משמשים למימון סופרמרקט המציע לנזקקים מוצרי יסוד בחינם, ומעת לעת עוצרת המשטרה אנשים פרטיים הגורפים מטבעות.[2][3][4]
^הספר עוּבּד לשני סרטים אמריקניים נוספים, שאינם מתרחשים סביב מזרקת טרווי: הסרט "מבקשות התענוג" (The Pleasure Seekers) משנת 1964 והסרט "מטבעות במזרקה" משנת 1990.
