גבעת הפאלאטיום (בלטינית: Palatium), הגבעה הפאלאטינית, או גבעת פאלאטינו (באיטלקית: Colle palatino), היא הגבעה המרכזית בין שבע גבעות רומא והיא בין האזורים העתיקים ביותר שהייתה קיימת עליהם התיישבות קבע בעיר רומא שבאיטליה.[1]
לפי האגדה הרומית, שורשי העיר מצויים בגבעה זו. רמוס ורומולוס מייסדיה האגדיים של העיר, נמצאו על ידי הזאבה שהצילה אותם והניקה אותם על גבעה זו, אביהם המאמץ פאוסטולוס מצא אותם עליה וגידלם ביחד עם אשתו אקא לרנטיה. עם התבגרותם, החליטו השניים לבנות את העיר רומא על גבעה זו. לאחר ויכוח בין האחים הרג רומולוס את רמוס. כך "רומא" קבלה את שמה - מרומולוס.
על גבעת הפאלאטיום היו קיימים מרכזי הקהילה הקדומים ביותר של החברה הרומית, ובתוכם המבנה הסמלי הקדוש הידוע בתור "המכון" (mundus) ומצודת העיר הראשונה. תאודור מומזן משער שהכיכר שמסביב למכון הייתה מקום ההתכנסות הקדום של אזרחי רומא ושל הסנאט הרומי ושהבמה שהוקמה על גבי המכון עצמו הייתה מקום הסעודה המשותפת הקדום ביותר של בני הקהילה הרומית.
קיסרי רומא בנו על גבעת הפאלאטיום את ארמונותיהם. שרידי כמה מהארמונות עדיין קיימים על פני הגבעה. המילה האנגלית לארמון, Palace, שואבת את מקורה משם הגבעה.
הגבעה עצמה מתנשאת לגובה של כ-70 מטר, וממוקמת בין הסירקוס מקסימוס והפורום רומאנום. למרגלותיה המזרחיים של הגבעה, בואכה פורום רומאנו ממוקם שער טיטוס. ארמונות הקיסרים היו ממוקמים בצידה השני של הגבעה, במורד כלפי הסירקוס מקסימוס שבו נערכו תחרויות של רכיבת סוסים ומרכבות. מיקום זה היה מאפשר לקיסר לרדת אל ההמון מבלי לעזוב את ארמונו.[1]
צורתה של הגבעה מזכירה מרובע בלתי שלם והיא אף כונתה "רומא המרובעת" ("roma quadarata").[2] במהלך ימי הביניים, בנו כמה מאצילי רומא ארמונות וכנסיות על גבי הגבעה. כיום אתר הגבעה הוא מוזיאון, הפתוח לקהל הרחב.