אי הטיבר (באיטלקית: Isola Tiberina, בלטינית: Insula Tiberina) הוא אי בצורה מוארכת שנמצא בחלקו הדרומי של עיקול נהר הטיבר ברומא. אורכו של האי כ-270 מטרים ורוחבו כ-67 מטרים.
היסטוריה
כבר בעת העתיקה חובר האי לשתי גדות הנהר באמצעות גשרים, ומכאן כינויו של האי Insula Inter-Duos-Pontes - "האי בין שני הגשרים". גשר ארבעת הראשים - העתיק בגשרי רומא, מקשר את האי לשדה מרס בגדתו הצפונית (הימנית) של עיקול הנהר וגשר קסטיוס מקשר את האי לטרסטוורה, בגדתו הדרומית (השמאלית) של עיקול הנהר.
על פי האגדות הרומיות, ההמון הסוער שהפיל את הטירן לוקיוס טארקוויניוס סופרבוס בשנת 510 לפנה"ס זרק את גופתו לנהר הטיבר, הגופה שקעה לתחתית הנהר, והעפר שהצטבר סביבה הפך להיות האי. האי, שהיה בראשית הרפובליקה הרומית מחוץ לעיר, הפך לאזור מקודש לאחר שב-291 לפני הספירה נבנה בו מקדש לאל הרפואה אסקלפיוס.
בעקבות מגפה שאירעה ברומא בשנת 293 לפנה"ס פנה הסנאט הרומי לסיבילה וזו הציעה להקים מקדש לאסקלפיוס, אל הרפואה היווני. משלחת יצאה לאפידאורוס להביא את פסלו של האל, אולם הביאו עמם נחש (המייצג את האל). בהגיע ספינתם לרומא, נמלט הנחש מהספינה ושחה לעבר האי, ולכן האמינו אנשי המשלחת שאסקלפיוס בחר באי כאתר מקדשו.
במהלך השנים שונתה צורת האי לצורת ספינה על מנת לסמל את מסעו של הנחש אל רומא. במהלך המאה הראשונה לספירה נוספו רציפי אבן טרוורטין שיצרו את צורת חרטום הספינה וירכתיה ואובליסק הוצב במרכז האי לדמות את חרטום הספינה. אובליסק זה הוסר מאוחר יותר וכיום נמצא במוזיאון בנאפולי.
לאחר הקמת מקדש אסקלפיוס, הוקמו על האי מקדשים נוספים ליופיטר, גאיה, סמו סנקוס המוכר גם כפידיוס סנקוס בין יתר השמות שלו (Semo Sancus, also known as Fidius Sancus), פאונוס, ויוויס, טיברינוס ובלונה.
על אף השינויים הרבים שעברו על האי, שמר על אופיו הרפואי, ובשנת 1584 הוקם באי בית חולים הפועל עד ימינו.
אירועים תרבותיים
מדי שנה, בחודשי הקיץ, נערך באי פסטיבל הסרטים "איזולה דל צ'ינמה"[1]. במסגרת הפסטיבל מוקרנים הסרטים על מסכים גדולים שמוקמים באי, תחת כיפת השמים.
יהודי האי
האי היה מרכז יהודי חשוב מימי הקיסרות הרומית. הריכוז היהודי הגדול בעיר היה בשכונת טרסטוורה, בקרבת אזור הנמל העתיק של האי. מאזור זה היה מעבר למרכז רומא דרך האי והאזור היה למרכז חיים יהודי. תולדות היהודים באי באו לידי ביטוי במהלך 2,000 שנה [1](הקישור אינו פעיל).
היום קיימת מרפאה במקום הנושאת את שם בית החולים: Ospedale Ebraico (הוספידאלה הבראיקו - בית החולים היהודי). בית החולים עצמו יחד עם בית האבות היהודי הועבר למקום אחר ברומא. במבנה בית-החולים לשעבר קיים גם בית כנסת שבו מתפללים רק בשבתות ובחגים לפי נוסח ספרד המקובל בארץ ישראל.
במלאת יותר מיובל[דרושה הבהרה] להקמת בית החולים הוצגה פעולתו[דרושה הבהרה] של בית החולים תחת הכותרת: Medicina e Solidarietà Alla'Isola Tibertina 2005.
