במקביל לעבודותיו כתב וילקנסקי את יצירותיו הספרותיות בעברית. וילקנסקי הרבה לכתוב פרוזה, ואותה פרסם בכתבי העת "העומר" ו"הפועל הצעיר". הסיפורים עסקו בחיי הפועלים והחלוצים בארץ בתקופת העלייה השנייה, בחיי התרבות ביישוב היהודי בעשורים הראשונים של המאה ה-20, בין השאר בשכונה תל אביב. הסיפורים ראו אור במספר מהדורות במשך השנים.
וילקנסקי חי בירושלים ,ברחוב אלחריזי פינת אבן גבירול . באחרית ימיו עבר להתגורר לצד בתו בכפר ויתקין , ושם גם נקבר. הוא הותיר אחריו את בנותיו דרורה, טמירה (שהייתה נשואה לפרופסור גדעון אורשן), ולאה - דגה, ואת בנו רענן, שקיבל את פרס קפלן בשנת 1976
מספריו
ספורים מחיי הארץ, ספריה עממית, הוצאת קדימה, ניו-יורק, 1918.
נורית גוברין. בתוך: העומר - תנופתו של כתב-עת ואחריתו', הוצאת יד יצחק בן צבי, תש"ם 1980, לפי מפתח השמות.
נורית גוברין, ספרות בדורה ולדורות - מאיר וילקנסקי ויוסף חיים ברנר, בתוך: קריאת הדורות - ספרות עברית ומעגליה, כרך ז', הוצאת כרמל ואוניברסיטת תל אביב, תשע"ט / 2019.