אין תמונה חופשית ליאו קדמן (קאופמן ; לעיתים קויפמן ) (תרנ"ו 30 בדצמבר 1895 , מילהיים , גרמניה – י"א בטבת תשכ"ד , 27 בדצמבר 1963 , ירושלים ) היה חלוץ , כלכלן ומומחה למטבעות ארץ ישראל .
ליאו קדמן נולד במילהיים שבגרמניה . אביו, גוסטב קאופמן, היה איש ציבור בעיר ובקהילה היהודית המקומית. בבעלות משפחתו היה מפעל לעורות.
למד בבית ספר תיכון בעירו ואחר-כך למד משפטים , כלכלה לאומית, היסטוריה כללית ועברית באוניברסיטאות בון , היידלברג , לייפציג וברלין (כמקובל באותה תקופה).
במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא כחייל בגדוד רוכבים מתחילת המלחמה ועד שנפצע קשה בחזית המזרחית ב-1917 .
לטענת בתו, בהשפעת פגישה בסביבות 1910 עם ישראל פיינברג , הפך לציוני.[ 1] 1918 הצטרף למפלגת "הפועל הצעיר ", שדגלה בציונות סוציאליסטית , ואחר השתתף בהקמת ארגון "החלוץ " בגרמניה , שאחד מפעיליו הבולטים היה חיים ארלוזורוב . ב-1919 הצטרף לקבוצת הכשרה חקלאית במשקים חקלאיים במסגרת תנועת הנוער הציונית "בלאו וייס " ("כחול-לבן").
ב-1920 ככל הנראה נשא את גרטרוד לובנשטיין (לימים גורית קדמן ) לאישה, ובנם רפאל נולד באותה שנה. בזמן הריונה פגש קדמן את הרופאה שולמית אפשטיין.[ 1] עלו השלושה לארץ ישראל יחד עם קבוצה מאורגנת מחבריו של ליאו קדמן בתנועת הנוער. בתחילה התיישבו בתל אביב , ולאחר כמה שבועות עברו לאתר "חפציבה" ליד חדרה ועבדו כחלוצים בפרדס של "אגודת נטעים " באתר.
בחנוכה תרפ"א (1920) השתתף בוועידת היסוד של ההסתדרות הכללית .
במאורעות תרפ"א לקח חלק בהגנה המאולתרת. בחפציבה ליד חדרה נולד ב-1922 אמנון, בנם של לאו וגורית קדמן (אז קאופמן). באותה שנה נולדה אבישג בת שולמית ולאו קדמן. לאו, גורית, ושולמית חיו כמשפחה אחת.
קדמן עמד בראש הקבוצה שהקימה את קיבוץ חפציבה בעמק יזרעאל בשיתוף פעולה ובשכנות צמודה לקיבוץ בית אלפא , שהקימו אנשי "השומר הצעיר " בסתיו תרפ"ג (1924 . בראשית 1924 הצטרף אל גדוד העבודה והתיישב בתל יוסף . במסגרת גדוד העבודה נסע ב-1925 לפעילות הסברה במרכז אירופה .
בהמשך החל לנהל את ה"מרכז לשכונות עובדים" מטעם ההסתדרות. לכן עבר ב-1927 לחיפה , והחל משנת 1928 התגורר בתל אביב , בבית ברחוב של"ג 5 שתוכנן עבור משפחתו (לאו, גורית, שולמית, וילדיהם רפאל, אמנון, אבישג, ואיילה) על ידי האדריכל דב קוצ'ינסקי .[ 1] מעונות עובדים בגבעתיים (שכונת בורוכוב ), בחולון , בירושלים ובחיפה. ב-1935 אורגן "מרכז השיכון" לחברה בשם "שִכון - חברה לשכונות עובדים בע"מ", במסגרת "חברת העובדים ". שכון בנתה בקריית חיים , בקריית עמל ובשכונת רוממה בחיפה, וכן בקריית עבודה (בחולון), קריית בורוכוב (ברמת גן ) וקריית שלום (בדרום תל אביב ).
לאחר מכן, ניהל בברית פיקוח ובבנק למשכנתאות לשיכון, שנוסד ב-1950 .
מטבע של מִנהל בר כוכבא עטיפת מגן של הספר. עיצבה: עלי גרוס במרוצת השנים הפכה הארכאולוגיה של ארץ ישראל לתחביבו הראשי.
קדמן הצטרף לחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה , ונבחר בה לחבר הוועד. כמו כן, ייסד ועמד בראש החברה הנומיסטית של ישראל, ויעץ מידיעותיו למדינת ישראל בעיצוב מטבעות וסדרת הבולים הראשונה, שנושאה היה מטבעות. את הגיגיו פרסם בעיתונות העברית: "הארץ ", "דבר ", ו"על המשמר ".
בדצמבר 1959 חתם עם מוזיאון הארץ על הסכם להקמת ביתן למטבעות[ 2]
״התכונה לעלייה מגרמניה״, בתוך: יהודה ארז (עורך), ספר העלייה השלישית , א', תל אביב: עם עובד (ספריית עינות), תשכ״ד-1964.
״לקורות תנועת ׳החלוץ׳״, מאסף לתנועת ״החלוץ״ , ורשה: מרכז הסתדרות "החלוץ" העולמית, תר"ץ-1930.
"מס בית-המקדש ומטבעות-המחזור בארץ-ישראל לאור מטמונים שנתגלו ם", ידיעות נומיסמטיות בישראל , 1 (תשכ"ב-1962), עמ' 9–12.
"המהפכה הארכיטקטונית במאה השנייה לפסה"נ לאור המטבעות העתיקות", ידיעות נומיסמטיות בישראל , 3-4 (תשכ"ב/כ"ג-1962), עמ' 61–70.
"כתב המטבעות העברי: מחקר באפיגראפיה ובפאליאגראפיה של המטבעות היהודיות העתיקות", ארץ ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה , ו (תשכ"א-1960), עמ' 94–103.
"לזכר נעדרים: ליאו קדמן ז"ל", שנתון מוזיאון הארץ , 6, 1964, עמ' 41–46.
דוד תדהר (עורך), "ליאו קדמן (קאופמן) ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו , כרך ו (1955), עמ' 2451תקוה ויינשטוק , "כל עבר העם קם לתחייה"... , מעריב , 23 באוגוסט 1961ז. ל., ליאו קדמן (קופמן) , דבר , 29 בדצמבר 1963 (נקרולוג)
שני ליטמן , סיפורה יוצא הדופן של משפחת קדמן, שחיה בשלישייה בשנות ה-20 , באתר הארץ , 23 באפריל 2019כתביו
