ינשפין (בשוודית: Jönköping) היא עיר בדרום שוודיה עם 112,766 תושבים (2022). ינשפין ממוקמת על החוף הדרומי של אגם וטרן, האגם השני בגודלו בשוודיה, במחוז סמולנד. בסוף 2019, ינשפין נתפסה כעיר עם סיכויי העתיד הטובים ביותר בשוודיה.[1]
העיר היא מקום מושבה של עיריית ינשפין, שאוכלוסייתה מונה 144,699 (2022) והיא העירייה המאוכלסת ביותר בסמולנד. ינשפין היא גם מקום מושבו של מחוז ינשפין שאוכלוסייתו מונה 367,064 (2022). ינשפין היא מקום מושבם של בית המשפט המחוזי ובית המשפט לערעורים וכן מנהל בתי המשפט הלאומיים של שוודיה. זהו מקום מושבה של מועצת החקלאות השוודית.
מטה העירייה ממוקם במקום שנקרא רוֹדְהִיסֶט (בשוודית: Rådhuset; פירוש: בניין העירייה). הרודהיסט הוא מרכיב חשוב בתפקידה של העירייה שכן היא פועלת כמשרד ממלכתי עבור מחלקות שונות של ינשפין ובמרכזה. רודהיסט תלויה בעירייה אך היא ישות משלה, לראש הרודהיסט יש עוצמה פוליטית אך אינו ראש מדינת ינשפין. ראש מדינת ינשפין נקרא קוֹמוּנְפוּלְמֵקְטִיגֵה (בשוודית: kommunfullmäktige; פירוש: מועצה עירונית) שיש לו את כל הכוח המוניציפלי, אך לעיתים אינו מקבל את ההחלטות; אלה מועברים למחלקות אחרות או ל-kommunstyrelsen.[2]
המחלקות הטבועות במשרד אינן מוגבלות אלא ידועות בקצרה בשם:
ינשפין היא מרכז מסחר ישן (שפין) הממוקם בצומת דרכים טבעית למסלולים בעקבות הנהרות ניסאן ולאגאן, והכביש המחבר בין המחוזות אסטרייטלנד ווסטרייטלנד, כתוצאה בשל מיקומה הגאוגרפי של העיר בקצה הדרומי של אגם וטרן, אשר מחלק את שני המחוזות.
ב-18 במאי 1284 הפכה ינשפין לעיר הראשונה בשוודיה שקיבלה את זכויותיה על ידי המלך מגנוס השלישי, ששלט בעיקר מהאי הגדול ביותר של וטרן, ויסינגסה. החלק הראשון של שמה של העיר, "ין", נגזר מנחל, "Junebäcken", בטַלאוויד, במה שהוא כיום החלק המערבי של העיר. החלק השני של השם "שפין", הוא, כאמור לעיל, מילה ישנה למרכז מסחר או שוק.
מיקומה הגאוגרפי של העיר אף הותיר אותה פגיעה להתקפות דרך נתיבי הנהר שהובילו דרומה, בעיקר מדנים. באותה תקופה המחוזות של מה שהיא היום דרום שוודיה – סקונה, הלנד ובלקיניה - היו שייכים לדנמרק. העיר נבזזה ונשרפה מספר פעמים עד שהתבצרה במהלך המאות ה-16 וה-17.
ינשפין הייתה ידועה בתעשיית הגפרורים שלה בין השנים 1845 ו-1970. גפרור הזרחן הומצא בשנת 1831, והגפרורים הללו הפכו לפופולריים מאוד מכיוון שאפשר היה להכות אותם בכל משטח כדי להציתם. עם זאת, הבעיה הייתה שהם התלקחו בקלות רבה מדי, גרמו להרבה תאונות והיו רעילים. בשנת 1844, הפרופסור השוודי גוסטב אריק פאש רשם פטנט על המצאה חדשה, "גפרורי בטיחות - מכה רק בקופסה".[3] כדי למנוע מהגפרורים להתלקח כל כך בקלות, גוסטב אריק פאש הפריד את הכימיקלים בראש הגפרורים והניח את הזרחן על משטח נפרד בצד החיצוני של הקופסה להצתה. יוהאן אדוורד וקרל פרנס לונדסטרם לקחו את הפטנט של פאש ושיפרו אותו. מאוחר יותר, הם ייצרו את גפרורי הבטיחות החדשים שלהם במפעל שלהם בינשפין. כיום זהו מרכז לוגיסטי נורדי חשוב, עם מחסנים מרכזיים של חברות רבות (כגון אלשופ, איקאה, אלקטרולוקס והוסקוורנה).
האזור העירוני של ינשפין כולל כיום את עיירת התעשייה המזרחית הוסקוורנה, איתה היא גדלה יחד.[4]
אלמיה, יריד סחר ומרכז תערוכות מרכזי, ממוקם בעיר. אלמיה ווד הוא יריד היערות הגדול בעולם, וירידים של קבלני משנה, משאיות, קרוואנים ומסילות ברזל הם הגדולים מסוגם באירופה. מאז 2001, אלמיה היא האתר של מסיבת הרשת הגדולה בעולם, דְרימְהאק, עם שני אירועים מדי שנה, דרימהאק סאמר ודרימהאק וינטר.
נכון לשנת 2018, אוכלוסיית ינשפין מונה 139,222 תושבים.[5]
האקלים של ינשפין היה יבשתי לח (Köppen Dfb) עם חורפים ארוכים וקרים וקיץ קצר וחמים במהלך התקופה 1961–1990. עם זאת, האפשרויות בין אקלים תת-ארקטי לאקלים ימי קטנים מאוד בסוג האקלים המושפע ימי זה, ובשנים האחרונות האקלים דומה יותר לימי קר מאוד. עם זאת, הנתונים מעט מוטים בגלל שתחנת מזג האוויר ממוקמת בנמל תעופה שנמצא בגובה של 228 מטר (748 רגל), בעוד שמרכז העיר נמצא בגובה 100 מטר (330 רגל). הדבר כנראה גורם לטמפרטורות מתונות יותר של עד בין חצי מעלה למעלה שלמה במרכז העירוני.