במשך חמש שנים שימש מנכ"ל "מכון המקדש". שימש כאחראי על "פרויקט תלמידי חו"ל" בישיבת עתניאל. משמש כמרצה בנושא ירושלים, הר הבית והמקדש.
מאז 2008 ועד לכניסתו לכנסת, עמד בראש ארגון "הקרן למורשת הר הבית" ומיזם הליב"ה (המיזם לחופש יהודי בהר הבית)[2], שהוקמו על ידו ועוסקים בעידוד עליית יהודים להר הבית, ובמאבקים כנגד הגבלת כניסתם של יהודים להר ולמען זכותם להתפלל בו. במסגרת פעולותיו הוא משמש כמדריך קבוצות יהודים העולות להר. על רקע פעילותו בהר הבית הסיתו מוסלמים בדפי פייסבוק לפגוע בו.
ב־29 באוקטובר 2014 בוצע כנגד גליק ניסיון התנקשות על ידי פלסטיני תושב אבו תור, כשיצא מהכנס השנתי של פעילי הר הבית במרכז מורשת בגין בירושלים, והוא הובהל לבית החולים במצב קשה מאוד[3]. המתנקש, מועתז חיג'אזי, עבד כשנה במסעדה הפועלת במתחם מרכז מורשת בגין והיה פעיל הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, אסיר ביטחוני משוחרר שישב בכלא למעלה מעשר שנים על הצתות על רקע לאומני ותקיפת סוהרים בפניהם באמצעות סכיני גילוח. כעשר שעות לאחר שירה בגליק הוא חוסל בידי כוח ימ"מ שפעל לעצרו בשכונת אבו תור, לאחר שירה לעבר הכוח[4]. ב-24 בנובמבר 2014 שוחרר גליק מבית החולים.
בעקבות ההתנקשות מנע השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', את הכניסה להר הבית, ליהודים ולמוסלמים, במשך יום[5]. בעקבות טענות שגליק התלונן 5 פעמים במשטרה על איומים על חייו, ביקשו בכירים בממשלה הסברים מהמשטרה מדוע לא נעשה דבר להגנתו[6]. המשטרה טענה בתגובה שלא הוגשו תלונות כאלו מעולם[7]. עם זאת, בהקלטות שהתפרסמו לאחר ההתנקשות נשמע מפקד מרחב דוד במשטרה מספר לגליק על איומים על חייו[8].
גליק תומך בסיפוח שטחי יהודה והשומרון תוך אזרוח מלא של תושביו הפלסטינים, שלדבריו, רובם הגדול מעדיפים שלטון ישראלי[16]. גליק התנגד לביקורת כלפי "נשות הכותל"[17]. הוא גינה את אלאור אזריה (אך טען שלא היה צריך לשבת בכלא אלא לקבל ימי מחבוש), קרא לא להחרים את היהודים הרפורמים, והביע התנגדות ליוזמה לשלול את אזרחותו של מנכ"ל "בצלם"[18].
פרשיות הקשורות אליו
משטרת ישראל אסרה על גליק מספר פעמים, אחת מהן במשך שנתיים, את הגישה להר הבית, ובעקבות כך הוא פתח בשתי שביתות רעב ברחבת הכותל ועתר לבג"ץ. הוא תבע את המשטרה על שעיכבה אותו בשנת 2009 פעמיים שלא כדין בכניסה להר הבית משום שצילם את עמדת הבידוק במקום. באחד המקרים הפרה המשטרה בכך צו שיפוטי. בראשית 2015 קיבל בית המשפט העליון בערעור את תביעתו של גליק ופסק כי על המשטרה לפצותו ב־7,500 ש"ח וב־2,500 ש"ח הוצאות משפט[19]. בפברואר 2015 פסק בית משפט השלום בירושלים שעל המדינה לשלם לגליק 500,000 ש"ח כפיצוי על האיסור לעלות להר הבית, שלדבריו פגע בזכויותיו ובפרנסתו, אולם המדינה ערערה והפיצויים בוטלו על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים[20].
בסוף שנת 2014 התלוננה נגדו במשטרה אישה מוסלמית בטענה שהפיל אותה בהר הבית וגרם לשבירת ידה. בעקבות זאת הגישה נגדו המשטרה כתב אישום בגרימה לחבלה ונאסר על גליק לעלות להר עד תום ההליכים. בפברואר 2016 התברר שהמתלוננת שיקרה ושהמשטרה קיבלה את גרסתה אף על פי שבמצלמותיה ניתן לראות שהאירוע לא התרחש. התובעת הודיעה שהיא חוזרת בה מכתב האישום וגליק הורשה לעלות להר הבית[21].
בפברואר 2020, עצרו שוטרים את גליק בהר הבית, לאחר שלא נענה להוראותיהם והלך לאט מדי[22][23], ולאחר מכן ערכו חיפוש בביתו בחשד לגנבת מסמכים מתיק החקירה שלו במשטרה[24][22].
ביוני 2020, בעת שהגיע גליק לנחם את משפחתו של איאד אלחלאק שנורה למוות בידי שוטרים בעיר העתיקה בירושלים, הותקף וסולק מאוהל המנחמים באלימות ופונה לבית החולים במצב קל[25]. על התוקף הוטל לשלם לגליק פיצויים בסך 60,000 ש"ח[26].
פרסים והוקרה
2014 - פרס למען זכויות אדם מתנועת אם תרצו על פועלו למען זכויות אדם של יהודים בהר הבית[27].
2017 - אות אביר איכות השלטון בקטגוריית הרשות המחוקקת, הפרס ניתן באופן תקדימי לח״כ המכהן בשנתו הראשונה בכנסת[28].
חיים אישיים
גליק היה נשוי ליפה (אחותם של הרב שמואל טל ונחום לנגנטל), אשר הלכה לעולמה ב-1 בינואר2018[29] והוכרה כחללת פעולות איבה מאחר שנפצעה בניסיון ההתנקשות ב-2014 בבעלה[30], ולהם ארבעה ילדים. בנו שחר משמש ככתב בגלי צה"ל. בנוסף, גליק הוא אב חורג לשני ילדיה של יפה מנישואיה הראשונים ואב לשני ילדי אומנה[31]. התגורר בעתניאל. ב-28 בינואר 2019 התחתן בשנית עם הדס דיסין, יו"ר עמותת "אמיצים"[32] ועבר לגור איתה בירושלים.
