יאיר דורי (מפיק)

יאיר דורי
דורי ויפה ירקוני, דצמבר 1971
דורי ויפה ירקוני, דצמבר 1971
לידה 11 בינואר 1947 (בן 77)
בואנוס איירס, ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Víctor Norberto Botvinovski עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יאיר דורי (נולד ב-11 בינואר 1947) הוא איש עסקים, אמרגן ומפיק ארגנטיני-ישראלי, המייסד ובעלים של דורי מדיה גרופ, אשר נודע כמי שייבא לישראל ולעשרות מדינות נוספות את הטלנובלות וכונה "מלך הטלנובלות".[1]

דורי נפצע קשה, איבד את ידו הימנית ואת הראייה בעינו השמאלית ונפל בשבי המצרי במארב המצרי במאי 1970, בעת שירותו הצבאי בצנחנים.

ביוגרפיה

משפחתו וילדותו

דורי נולד בשם ויקטור נורברטו בוטבינובסקי ב-11 בינואר 1947 בבואנוס איירס למשפחה יהודית ארגנטינית. אביו, הרמן (ארמנדו), יליד בואנוס איירס, היה בנקאי ששימש מנכ"ל הבנק היהודי הגדול בארגנטינה;[2] משפחת אביו, איסאק, היגרה לארגנטינה מטולנה שבהונגריה בשנת 1908, ומשפחת אימו, פאולינה לבית ברוורמן, היגרה לארגנטינה מרומניה.[3] אימו, רוסה, הייתה בתם של לאון ואנה, זוג יהודים אוקראינים מאזור אודסה; אביה היה חייל בצבא האימפריה הרוסית במלחמת העולם הראשונה ונפל בשבי הגרמני במלחמה. לאחר המלחמה ברחו השניים מהפוגרומים וב-1923 התיישבו בארגנטינה.[4]

דורי היה בנם השני של הרמן ורוסה, ולו אחות גדולה ותאום בשם דניאל. הוא גדל בבואנוס איירס. כשהיה בן 13 הותקף על ידי קבוצת נערים ממניעים אנטישמיים.[5] בנובמבר 1962, כשהיה בן 15, נעצר לאחר שהשתתף בקטטה אלימה עם פעילי ארגון טקוארה(אנ') הפשיסטי-פרוניסטי בעת הפגנה.[6] בעקבות מקרים אלו החל להתאמן בהיאבקות, ובשנת 1966 זכה באליפות ארגנטינה בהיאבקות במשקל נוצה.[7] עם סיום לימודיו התיכוניים נרשם ללימודי משפטים באוניברסיטת לה פלאטה והחל להשתתף בהרצאות של חטיבת הסטודנטים על שם מרדכי אנילביץ' של השומר הצעיר.[8] בתחילת 1967 אובחן אביו כחולה בלוקמיה, וב-7 במאי 1967 נפטר.[9] בעקבות פטירת אביו החליט דורי לעזוב את לימודיו ולטוס לישראל כדי להתנדב בקיבוץ. ב-23 ביוני 1967, פחות משבועיים לאחר תום מלחמת ששת הימים, הגיע דורי כמתנדב לקיבוץ להבות הבשן ועברת את שמו.[10] דורי סיים את התנדבותו בפברואר 1968 ושב לארגנטינה, אך החליט לעלות ולהתגייס לצה"ל. כיוון שהחוק הארגנטיני באותה עת קבע גיוס חובה רק לתאום אחד, הסכים אחיו דניאל להתגייס לכוחות המזוינים של ארגנטינה כדי לשחררו מחובה זו.[11] במאי 1968 עלה דורי לישראל.[12]

השירות הצבאי והנפילה בשבי

ב-8 באוגוסט 1968 התגייס דורי לחטיבת הצנחנים ושובץ לגדוד 202.

דורי (ימין) ודוד לוי על הזחל"ם בבוקר המארב, 30 במאי 1970

בבוקר ה-30 במאי 1970 יצאה שיירה שכללה מחלקת טנקים בפיקוד סגן אריאל אנג'ל ושלושה זחל"מים בפיקוד סגן משנה אברהם גורן, מפקד המחלקה של דורי, לפתיחת ציר האספקה למוצבי קו בר-לב. לקראת הצהריים נתקלה השיירה במארב שביצע כוח קומנדו מצרי. דורי נפצע בידו השמאלית מפיצוץ רימון יד. כוח החילוץ, בראשות מפקד גדוד 202 יעקב חסדאי, פינה את דורי למוצב הסמוך. בעת שהייתם במוצב ביקש דורי שיתועדף הפינוי המוסק של הפצועים קשה ממנו על גבי פינויו.[13] בהמשך אותו יום יצא זחל"ם בודד לפנות את דורי, אך הזחל"ם נתקל במארב נוסף וכל החיילים ששהו בו נהרגו למעט דורי, שנפצע קשה מאוד ונשבה.

תחילה הוחזק דורי בבית החולים אל-מעאדי בקהיר,[14] שם טופלו פציעותיו הקשות. ידו הימנית נקטעה מתחת למרפק, בטנו ורגליו היו מרוטשות מרסיסים, וראייתו בעין השמאלית אבדה. במקביל לטיפול בו נחקר בעינויים על ידי אנשי המודיעין המצרי.[15] ב-4 ביולי, לאחר חמישה שבועות בשבי, ניסה להתאבד באמצעות סדין.[16] שלושה ימים לאחר מכן, ב-7 ביולי, קיבל לראשונה מאנשי הצלב האדום מכתבים - אחד מאימו ושניים מאביו המאמץ בקיבוץ.[17]

בסוף אוגוסט הועבר דורי מבית החולים לכלא עבאסייה, שם שוכן עם שבויים ישראלים אחרים, בהם דן אבידן, עמוס לויטוב ואבינועם קלדס (ממתרגמי תרגום הטייסים).[18] באוקטובר ביצעו חבריו ניתוח מאולתר בתאם, בו הוציאו רסיס שהזדהם מבית החזה של דורי.[19] ב-5 בדצמבר הגיעו לכלא גם רמי הרפז ויצחק פיר.[20] במהלך שהותם בכלא שימש דורי כמאמן קבוצת השבויים.[21]

במהלך השבי חלה הידרדרות בראייתו של דורי; לאחר שמידע זה הועבר לממשלת ישראל על ידי הצלב האדום, החלו ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין במשא ומתן מול מצרים במטרה להביא את דורי לקבלת טיפול רפואי הולם ולמניעת עיוורון מלא. לאחר שהמצרים סירבו להטיס את דורי לטיפול בשווייץ, הודיעה ישראל על נכונותה לשחרר את סגן מוחמד חסאן סלאמה, קצין מצרי שנשבה בפשיטה על האי שדואן, בתמורה לשחרורו של דורי.[22] ב-28 במרץ 1971 בוצעו חילופי השבויים באסמאעיליה, ודורי שוחרר מהשבי לאחר 302 ימים. בישראל קיבל את פניו ראש אגף כוח האדם, שלמה להט, ובתל השומר פגש את אימו ואת ראש המטה הכללי חיים בר-לב.[23][24]

דורי ביום נישואיו יחד עם ראש המטה הכללי דוד אלעזר ושמחה הולצברג

לאחר השבי

דורי וסוזי ביום חתונתם, 3 בפברואר 1972.

אחרי ששוחרר מהשבי אושפז דורי בבית החולים תל השומר ועינו טופלה. במהלך אשפוזו נמסר לו כי הוריה של סוזי, עמה יצא בנעוריו, מתו לאחר שהורעלו באמצעות תליום. גם סוזי הורעלה אך דבר הרעלתה נתגלה וחייה ניצלו.[25] בעקבות זאת נסע לבקרה בבואנוס איירס, והשניים שבו לזוגיות. באוקטובר 1971,[26] בעידודו של שמחה הולצברג, אבי הפצועים, התארסו השניים.[27] חתונתם התקיימה ב-3 בפברואר 1972. את החופה והקידושין ערך הרב שלמה גורן ובחתונה נכחו אנשי ציבור רבים, בהם משה דיין, מנחם בגין, דוד אלעזר, חיים בר-לב, מרדכי הוד, רפאל איתן, חנה מרון ואחרים.[28]

בספטמבר 1971 החל דורי ללמוד פילוסופיה בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב.[29] בינואר 1973 יצא לאור הספר "יאיר דורי: סיפורו של צנחן בשבי המצרי" שנכתב על ידי דורי ואהרון דולב.[30]

דורי השתתף במלחמת יום הכיפורים ולאחריה שב לשירות צבאי עד שנת 1975, ושימש קצין החינוך של חטיבת הצנחנים.[31][32] בשנת 1978 הצטרף דורי לפמליית ראש הממשלה, מנחם בגין, בביקורו הראשון בקהיר.[33]

קריירה עסקית

בשנת 1973 הקים יחד עם אחיו, דניאל, בר בסגנון אמריקאי שהתמחה במילקשייקים, אולם עזב את העסק תוך זמן קצר.[34] בשנת 1977 הקים, יחד עם מרדכי גלעד ויוסף מגן, חברה בשם "חגים" אשר עסקה בפיתוח מוצרים לפרסום וקידום חברות כדוגמת עטים, ספלים, יומנים ועוד. בשנת 1989 מעלו שותפיו של דורי בכספי החברה וברחו, תוך שהם מותירים את דורי והחברה בחובות גדולים.[35][36] בשל החובות עוקל הרבה מרכושו.[31] בסיוע משרד הביטחון הקים דורי חברה שעסקה בצילום טקסים ואירועים צבאיים לטובת המשפחות.[31]

ב-1987, במקביל לעבודתו בחברת "חגים" החל לעסוק, יחד עם אחיו דניאל, ביבוא של תכנים תרבותיים מארגנטינה לישראל. תחילה יבאו קלטות שמע עם מוזיקה לטינו-אמריקאית, אך עם כניסת הטלוויזיה בכבלים לשוק הטלוויזיה בישראל, החלו האחים דורי לייבא תוכן וידאו. הם החלו בתחום הספורט, ועברו משידור חוזר של רגעי שיא ממשחקי כדורגל לשידור חי של גמר הקופה אמריקה וגביע ליברטדורס. במקביל יבאו תוכן כדוגמת סרטי קולנוע ארגנטינים קלאסיים, וב-1990 הביאו לישראל את הטלנובלה "האישה המסתורית", שהייתה הטלנובלה הראשונה ששודרה בישראל, ומכרו אותה לחברת "מתב".[37][38] ב-1992 רכש את הזכויות ל-165 הפרקים של הטלנובלה "אנטונלה", שזכתה להצלחה רבה. ב-1994 יזם את הגעתה לישראל של כוכבת הסדרה, אנדריאה דל בוקה.[39] במקביל, החל להביא לישראל אנשי תרבות וספורט דרום אמריקאים; בשנת 1994 יזם את הגעתן של נבחרת ארגנטינה ונבחרת ברזיל בכדורגל לישראל, ובשנים הבאות הביא לישראל אנשי תרבות רבים בהם לאון חייקו, מרסדס סוסה, שושה ואחרים.[40]

בשנת 1996 הקים יחד עם אחיו את יאיר דורי אינטרנשיונל (לימים דורי מדיה גרופ), וב-1998 החלו בהקמת ערוץ הטלוויזיה ויוה, אשר החל את שידוריו ב-25 באפריל 1999.[41] החברה התפתחה ועסקה במכירת טלנובלות ותכנים באופן בינלאומי, וכן בהפקת סדרות, בהן קטנטנות והמורדים. הייתה זו אסטרטגיה עסקית ייחודית, שכללה בעלות ושליטה בכל מחזור חיי המוצר, החל מהפקה, דרך שידור וכלה במרצ'נדייזינג ומכירת זכויות השידור.[42] ב-2005 הנפיק את מניות החברה בבורסת AIM.[43]

ב-2008 עזב דורי את תפקידו כמנהל החברה, וב-2010 התפטר מחברת דורי מדיה גרופ. בשנת 2012 והקים חברה חדשה הנושאת את שמו, "יאיר דורי", אשר עוסקת ביצירת הפקות באיכות גבוהה והפצתן.[1][44] בשנת 2013 התפרסמה בספרדית האוטוביוגרפיה של דורי, ותרגומה לעברית יצא לאור בשנת 2022.

חיים אישיים

דורי נשוי לסוזי, ולהם שלוש בנות. הם מתגוררים בתל אביב. בשנת 1991 התגלה כי דורי הוא נשא הפטיטיס C, גנוטיפ 4, בו נדבק ככל הנראה בעת שקיבל עירוי בשבי המצרי.[45] דורי מתמודד עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית כתוצאה מתקופתו בשבי המצרי.[38][46] בשנת 2005 נותחה עינו השמאלית ויכולתו לראות בה שבה.[47]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 Diego Melamed, The King of telenovelas, The Jerusalem Post, 29 April 2014
  2. ^ דולב ודורי, עמ' 48.
  3. ^ דורי, עמ' 35.
  4. ^ דורי, עמ' 16-22.
  5. ^ דולב ודורי, עמ' 46-47.
  6. ^ דולב ודורי, עמ' 58-60.
  7. ^ דולב ודורי, עמ' 57.
  8. ^ דורי, עמ' 47.
  9. ^ דורי, עמ' 31-33.
  10. ^ דורי, עמ' 48-50.
  11. ^ דורי, עמ' 57-58.
  12. ^ דורי, עמ' 59.
  13. ^ דורי, עמ' 66.
  14. ^ דורי, עמ' 82.
  15. ^ דולב ודורי, עמ' 27-35.
  16. ^ דולב ודורי, עמ' 48-53.
  17. ^ דולב ודורי, עמ' 54.
    דורי, עמ' 88.
  18. ^ דולב ודורי, עמ' 62–64, 79.
  19. ^ דולב ודורי, עמ' 83-85.
  20. ^ דולב ודורי, עמ' 102-103.
  21. ^ דולב ודורי, 116-117.
  22. ^ דולב ודורי, עמ' 174.
  23. ^ דולב ודורי, עמ' 180-182.
  24. ^ סמל יאיר דורי הוחזר אתמול מהשבי, על המשמר, 29 במרץ 1971
  25. ^ דורי, עמ' 115-120.
  26. ^ דורי, עמ' 125.
  27. ^ דורי, עמ' 124.
  28. ^ אברהם רותם (עיתונאי), יאיר דורי התחתן, מעריב, 4 בפברואר 1972
  29. ^ דורי, עמ' 122.
  30. ^ הופיע הספר "יאיר דורי - סיפורו של צנחן בשבי, על המשמר, 11 בינואר 1973
  31. ^ 1 2 3 אריה אפלטוני, שבי, עסקים ווידיאו-טייפ, מעריב, 19 בנובמבר 1991
  32. ^ דורי, עמ' 133-134.
  33. ^ דורי, עמ' 135-136.
  34. ^ דורי, עמ' 144.
  35. ^ דורי, עמ' 149-152.
  36. ^ מפרק זמני לדפי תפוז, מעריב, 21 בינואר 1990
  37. ^ דורי, עמ' 153-154.
  38. ^ 1 2 דודי פטימר, ‏יאיר דורי, האיש שהביא את הטלנובלות לארץ, משיק ספר על חייו, באתר מעריב אונליין, 24 בדצמבר 2022
  39. ^ דורי, עמ' 158-159.
  40. ^ דורי, עמ' 159-160.
  41. ^ דורי, עמ' 160-161.
  42. ^ Sharon Shahaf (2016). "Decentring Innovation: The Israeli Television Industry and the Format-driven Transnational Turn in Content Development". In Karina Aveyard (ed.). New Patterns in Global Television Formats. Bristol: Intellect. p. 253. ISBN 9781783207121.
  43. ^ אפרת נוימן, יאיר דורי ותמי מוזס-בורוביץ גייסו 6 מיליון דולר בלונדון; דורי מדיה גייסה לפי שווי של 41 מ' ד', באתר הארץ, 22 במרץ 2005
  44. ^ דורי, עמ' 194-195.
  45. ^ דורי, עמ' 137–142, 200.
  46. ^ דורי, עמ' 13-15.
  47. ^ דורי, עמ' 184-186.

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!