טבול יום הוא כינוי, בהלכות טומאה, לאדם שנטמא וטבל, אך עדיין לא הסתיים היום בו טבל. דרגת טומאתו היא שני לטומאה[1].
מסכת טבול יום מסדר טהרות, עוסקת בדיניו של טבול יום.
הסבר המונח
טבול יום הוא אדם שהיה טמא בטומאה של אב הטומאה או ראשון לטומאה, וטבל במקווה טהרה, אך עדיין לא הסתיים היום בו טבל. במונח התלמודי זה נקרא "טעון הערב שמש". תהליך הטהרה מסתיים רק עם סיומו של היום בשקיעת השמש וכניסת הערב. דין זה נלמד מהפסוק בספר ויקרא, פרק כ"ב, פסוק ז': ”וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים כִּי לַחְמוֹ הוּא”.
דיניו
טבול יום מטמא תרומה ועושה אותה שלישי לטומאה ומטמא קדשים ועושה אותם רביעי לטומאה.
במצב זה של טומאה קלה, רשאי הוא לאכול מעשר שני, אך לא תרומה. בסוף היום - תהליך טהרתו נשלם, ואם הוא כהן יהיה מותר לו גם לאכול תרומה. לגבי רוב הטמאים, סוף היום משלים לגמרי את טהרתם, והם רשאים גם לאכול קודש. ברם, לגבי כמה מן הטמאים (זב, זבה, יולדת ומצורע). קבעה התורה שעליהם להביא קרבן להשלמת טהרתם. עד הבאת קרבנם הם מוגדרים כמחוסר כיפורים, ואסורים לאכול קרבן או להיכנס לבית המקדש.[2]
לטבול יום דינים מיוחדים: בעוד שטומאת משקין "עושה תחילה", כלומר שהיא תמיד תהיה ראשון לטומאה בין אם המשקים נגעו באב הטומאה ובין אם נגעו בראשון לטומאה, הרי שמשקין שנגע בהם הטבול יום הם כמו כל שאר הטומאות - דרגה אחת פחות מהדבר המטמא[3].
טבול יום חייב כרת על ביאת מקדש[4] והמקור לכך הוא בפרשת תזריע - ”ואל המקדש לא תבא”, פסוק העוסק באשה ה"יושבת על דם טוהר" שדינה כטבול יום. אמנם, לטבול יום מותר להיכנס עד עזרת נשים (לא כולל), דהיינו עד החיל (כולל)[5].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ פירוש המשניות להרמב"ם, במשנה, מסכת טבול יום, פרק ד', משנה א'.
- ^ משנה מסכת נגעים פרק יד משנה ג
- ^ טבול יום פרק ב' משנה א'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר עבודה, הלכות ביאת מקדש, פרק ג', הלכה י"ד.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר עבודה, הלכות בית הבחירה, פרק ז', הלכה י"ז.
| טומאה וטהרה ביהדות
|
| דרגות טומאה
|
אבי אבות הטומאה • אב הטומאה • ולד הטומאה (ראשון • שני • שלישי ורביעי)
|
![]()
|
| דרגות קבלת טומאה
|
חולין • מעשר שני • תרומה • קודש • חטאת
|
| קבלת טומאה
|
אוהל • מגע • משא • היסט • מדרס • ביאה • בועל נידה • ביאה לבית • מדף • בליעה • עיסוק
|
| מטמאים מן התורה
|
מת • נבלת חיה ובהמה • נבלת עוף טהור • נבלת השרץ • בעל קרי • פולטת שכבת זרע • מטמאי משכב ומושב - נידה, יולדת, זבה, זב • צרעת (אדם, בתים, בגדים) • שכבת זרע • חטאות המטמאות • מי חטאת
|
| מטמאים מן דרבנן
|
ידיים • ארץ העמים • בית הפרס • כתבי הקודש • גויים • עבודה זרה • טבילה במים שאובים
|
| נטמאים
|
אדם • כלים (כלי מתכות, כלי עץ, כלי חרס, בגדים, כלי עור, שק, וכלי עצם) • אוכלים • משקין
|
| אחרים
|
טומאת מקדש וקדשיו • האיסור לכהן להיטמא למת • הכשר לקבל טומאה • טומאה רצוצה • טומאה הותרה בציבור
|
| טהרה
|
טבילה • פרה אדומה • מקווה • חציצה • טבול יום • מחוסר כיפורים • טהרת מצורע • טבילת עזרא
|
| סדר טהרות
|
כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקוואות • נידה • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצים
|
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
