חסידי אסכולת האסטרונאוט הקדמון, טוענים כי בני אדם הם, או צאצאיהם או יצירותיהם, של יצורים מהחלל החיצון, שנחתו על כדור הארץ לפני אלפי שנים. טענה נוספת היא, שחלק גדול מהידע האנושי, הדת, והתרבות בא ממבקרים מחוץ לכדור הארץ בעת העתיקה וכי האסטרונאוטים הקדומים פעלו כתרבות האם. תומכי תאוריית החייזרים הקדומים מאמינים גם כי אותם "מטיילים מהחלל החיצון" בנו או סייעו לבני האדם בבניית רבים מהמבנים המרשימים של העת העתיקה כמו הפירמידות במצרים וראשי האבן (מואי) של אי הפסחא.[6][7]
התומכים בתאוריה טוענים כי הראיות לאסטרונאוטים קדומים באות מפערים הקיימים לכאורה בתיעוד ההיסטורי והארכאולוגי, והם גם מחזיקים בדעה כי חוסר ההסבר או הסבר חלקי של מידע היסטורי או ארכאולוגי מצביע על קיומם של חייזרים קדומים. הראיות כוללות ממצאים ארכאולוגייםאנכרוניסטיים או מעבר ליכולות טכניות המשוערות של התרבויות ההיסטוריות עימן הם קשורים (חפצים מחוץ למקום), וכמו כן יצירות אמנות ואגדות המתפרשות כתיאור של קשר או טכנולוגיות מחוץ לכדור הארץ. בניגוד לכך, דעת הקהילה המדעית היא כי פערים בידע על העבר לא מוכיחים את קיומם של רעיונות ספקולטיביים כגון תאוריית האסטרונאוטים הקדומים.[8]
חסידי אסכולת האסטרונאוט הקדמון והמאמינים בראלים טוענים כי למעשה מדובר בבני כלאיים של חייזרים ובני אדם. הם מוסיפים ומסבירים כי הטכנולוגיה החוצנית המתקדמת הובנה שלא בצדק על ידי בני האדם שחיו לפני המבול, כעדות למעמדם האלוהי של החייזרים.
בספר שמות פרקים ז'-י"ב מסופר על המכות שהנחית ה' על ידי משה על המצרים. ב-3 המכות הראשונות (דם, צפרדע וכינים) גם חרטומי מצרים ניסו לבצע את אותה המכה - ב-2 המכות הראשונות הצליחו ואילו במכת הכינים כשלו והודו כי "אצבע אלוהים היא".
חסידי אסכולת האסטרונאוט הקדמון טוענים כי התחרות בין משה לחרטומים הייתה למעשה מלחמה אסימטרית בין 2 גזעי חייזרים שנתנו טכנולוגיה מתקדמת למשה ולחרטומים. מפני שהחייזר של משה היה חזק יותר - משה ניצח.
בספר שמות, פרק י"ז, פסוקים ח'–ט"ז מובא סיפור מלחמת עמלק. עמלק בא ופותח במלחמה עם בני ישראל. יהושע בן נון מוביל את בני ישראל לניצחון על עמלק, ומשה עומד על הגבעה עם מטה האלוהים ומסייע בהנפת ידו לניצחון. כאשר משה מרים ידיו גבר ישראל וכאשר מניח ידיו גבר עמלק. עוד מסופר כי כבדו ידיו ואהרן וחור תמכו בו. לאחר המלחמה מורה ה' למשה לכתוב לזיכרון שיש לו מלחמה נצחית בעמלק, ומשה בונה מזבח.
חסידי אסכולת האסטרונאוט הקדמון טוענים כי מטה משה היה למעשה רובה לייזר שקיבל מהחייזרים ובגלל משקלו הרב, משה נזקק לעזרה על מנת להרימו לצורך ירי בעמלק. לכן, מובן מדוע כאשר הצליח להרים את הרובה וירה, גברו ישראל וכאשר לא הצליח, גברו עמלק.
אֲרוֹן הַבְּרִית, הקרוי גם ארון האלוהים או אֲרוֹן הָעֵדוּת, הוא הארון בו נשמרו לוחות הברית, לפי המסורת היהודית. ארון זה הושם בתוך קודש הקדשים שבבית המקדש.
ארון הברית על פי אסכולת האסטרונאוט הקדמון
חסידי אסכולת האסטרונאוט הקדמון מאמינים כי ארון הברית הוא פרי יצירה של טכנולוגיה חוצנית, שימש ערכת כלים של מכשירים שונים, והיווה בעת ובעונה אחת הן מקור אנרגיה גרעיניתרדיואקטיבית והן אמצעי תקשורת עם החייזרים. תאוריה נוספת שמוצגת על ידי חסידי אסכולת האסטרונאוט הקדמון טוענת כי יכול להיות שישנו יותר מארון אחד. הוכחה לדבר היא מוצאת בתורה, ממנה ניתן להבין שנעשו שני ארונות, האחד על ידי משה, שיצא עם בני ישראל למלחמות, והאחד על ידי בצלאל, שנשאר במשכן ובבית המקדש למעט בתקופת שמואל.
הארון נחשב למקודש ולכן נצטוו אהרן ובניו לכסותו בכיסוי מיוחד (תכלת) לפני שבני קהת ישאו אותו (ספר במדבר, פרק ד', פסוקים א'–כ') - הכיסוי נועד להגן על בני קהת מפני כוחו של הארון ושימש למעשה כשכבת הגנה או כמבודד כדי שלא ימותו.
ארון הברית הכיל מלבד לוחות הברית גם צנצנת מן כנזכר בספר שמות, פרק ט"ז, פסוקים ל"ב–ל"ו - ב-1976 פרסמו ג'ורג' ששון (אנ') ורודני דייל (אנ') מחקר שערכו על מכונת המן(אנ'). לפי סברה זו, הארון הכיל מכונה שייצרה את המן. המכונה ייצרה בעצם סוג של אצות. זה מסביר כיצד בני ישראל שרדו נדודים במשך 40 שנה במדבר סיני. על פי ששון ודייל, הכור גרעיני ששימש מקור כוח למכונת המן, אוחסן בארון הברית. הארון יצר כוח כזה שהספיק להפעלת מכונת הפקת המן במשך שישה ימים ברצף. ביום ה-7 הארון פורק, נוקה ונטען מחדש, כדי לאפשר את ריצת המכונה למשך 6 ימים הבאים. זה מסביר מדוע בשבת לא היה מן. הידע על המכונה נשמר בספר הזוהר.
בספר יהושע, פרק ג', פסוקים א'–י"ז מסופר על קריעת הירדן בידי יהושע (בדומה לקריעת ים סוף על ידי משה). מעבר הירדן התבצע כשהכוהנים שנשאו את ארון ברית ה' הלכו ראשונים. הם הגיעו לקצה נהר הירדן ונעמדו. מי הירדן הפסיקו לזרום וניצבו כשני קירות מימין ומשמאל. לאחר מכן, כל העם עבר ביבשה - הטכנולוגיה החוצנית המתקדמת שבארון הוציאה מתוכו רוחות מהירות וחזקות מספיק כדי ליצור אפקט של פיזור וחציה של מי הנהר והעמדתם כשני קירות מימין ומשמאל.
על פי המסופר בספר יהושע, פרק ו', פסוקים א'–כ"ו הייתה יריחו העיר הראשונה שכבשו בני ישראל בכניסתם לארץ ישראל. רחב הזונה תושבת יריחו, סייעה להם כאשר הסתירה את המרגלים ששלח יהושע בביתה. על כיבוש העיר מסופר שהיה בדרך נס. בני ישראל סבבו את חומת העיר הבצורה פעם אחת ביום במשך שבוע, כאשר בראשם הולכים שבעה כהנים ביחד עם ארון הברית, וביום השביעי הקיפו שבע פעמים, תקעו בשופרות והריעו, ואז החומה 'נפלה תחתיה', והם פרצו לתוך העיר, כבשו ושרפו אותה. יהושע בן נון הטיל קללה על מי שיבנה את יריחו מחדש: ”אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֶת יְרִיחוֹ בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ” (יהושע, ו', כ"ו). על פי הרמב"ם חרם זה נעשה במטרה להשאיר את יריחו בחורבנה, שכל העובר שם יראה כי חומותיה שקעו באופן נסי שלא כדרך הטבע - הטכנולוגיה החוצנית המתקדמת שבארון שידרה בום על-קולי שגרם לאחר סיבוב שערי יריחו במשך כמה ימים לערעור יסודות ואבני חומותיה כך שביום השביעי כאשר תקעו בשופרות החומות נפלו בבת אחת.
בתחילת המלחמה מחליטים בני ישראל להביא לאזור הקרב את ארון הברית כדי שיעזור להם בלחימתם. במלחמה זו מובסים בני ישראל ובין יתר הדברים נלקח ארון הברית ביד פלשתים לארצם - הדבר מראה שלארון היו כוחות שיכלו לסייע לבני ישראל במלחמה.
ארון הברית גורם סבל רב לפלשתים (ספר שמואל א', פרק ה') כי בכל עיר שבה הוא שוהה הוא מביא למגפות קשות מאוד, לבסוף מחליטים הפלשתים לשלוח את ארון הברית לישראל בחזרה (ספר שמואל א', פרק ו'). על מנת לבדוק האם באמת הארון קדוש והוא גרם לצרותיהם החליטו הפלשתים לעשות בדיקה - הם הניחו את הארון על שתי פרות ושלחו אותן לדרכן. הפלשתים עשו לעצמם סימן: אם הפרות ילכו לישראל סימן שבאמת הארון קדוש ואם לא - סימן שצרותיהם לא קרו בגלל הארון. הפרות הולכות ישר לכיוון ארץ ישראל ומגיעות לבית שמש, שם עורכים אנשי בית שמש חגיגה גדולה לכבוד חזרתו של ארון הברית אך מכיוון שאנשי בית שמש נהגו בארון בזלזול, ה' שולח בהם מגפה ואלפי בני אדם מתים - הטכנולוגיה החוצנית המתקדמת שבארון הייתה מבוססת על אנרגיה גרעיניתרדיואקטיבית, מה שמסביר את מקרי המוות עקב חשיפה לקרינה רדיואקטיבית.
אנשי בית שמש מבינים שצריך לדאוג שיהיה מישהו שאצלו ישכנו את הארון ושמישהו זה יהיה ראוי להחזיק בארון ולטפל בו. הם מבקשים מאנשי קריית יערים שיבואו לקחת את הארון. אנשי קריית יערים לוקחים את הארון ושמים אותו לשמירה בביתו של אבינדב (ספר שמואל א', פרק ז'). את אלעזר, בנו של אבינדב, קידשו אנשי אנשי קריית יערים להיות שומר הארון. כעבור 20 שנה, בתקופת דוד המלך, מועלה הארון לירושלים על פי החלטת דוד (ספר שמואל ב', פרק ו'). באירוע גדול מעלים את הארון מבית אבינדב לכיוון ירושלים. אבינדב שולח שניים מבניו להסיע את העגלה שעליה שמו את הארון - אחיו ועוזה. בדרך רואה עוזה כי הארון מתנדנד ועומד ליפול, על כן הוא תומך בארון בידו ומשיב אותו כראוי על העגלה. ה', שכעס על הזלזול בהעלאת הארון ועל כך שעוזה נגע בארון הברית, הורג את עוזה בו במקום. דוד כועס מאוד על מעשהו של ה' ומחליט כי לא ייקח את הסיכון בהבאת הארון לביתו בירושלים, ומשאיר את הארון בבית עובד אדום הגיתי. דוד קורא למקום ההוא "פרץ עוזה" על שם ההתפרצות של ה' בעוזה - מי שלא מוסמך ויודע כיצד לנהוג נכון בארון המכיל אנרגיה גרעיניתרדיואקטיבית צפוי לסכנת מוות.
הכהן הגדול היה לבוש בבגדים ייחודים (בגדי הכהן הגדול) שנועדו להגנה מפני הארון וכמו כן, היה נכנס למקום הארון בקודש הקודשים, פעם אחת בשנה, ביום הכיפורים, כשחבל קשור לרגלו כדי שאם ימות ימשכו אותו חזרה - הדבר נבע מכך שלאף אחד אסור היה להיכנס לשם מלבדו פן יסבול גורל דומה (ספר ויקרא, פרק ט"ז).
בספר שמות, פרק מ', פסוק ל"ה, מסופר שכאשר משה היה מגיע לדבר עם אלוהים, קולו של ה' ומראה כבוד ה' נשמע ונראה בין 2 הכרובים שמעל הארון - עקב ציפויו של הארון מבית ומחוץ בזהב (מתכת המשמשת כמוליך מצוין) כשהארון עצמו עשוי מעץ (מבודד) הציפוי הפנימי והחיצוני שימשו כקבל לוחות (פלוס ומינוס) כאשר החשמל הסטטי שנוצר בין קצותיהם (הכרובים) נראה כמו עשן ויכול להסביר את מראה כבוד ה' והארון ששימש אמצעי קשר. כמו כן, האורים והתומים, האבנים המשובצות בחושן הוארו בעזרת הארון ושימשו כאמצעי קשר בעזרת האותיות עליהם.
בספר ספר יחזקאל, פרק א' מובא חזון המרכבה של יחזקאל הנביא. יחזקאל רואה ענן עצום המכיל אש ופולט ברקים ואור זוהר. בהמשך מתאר הנביא כי מרכז האש נראה כמו חשמל, ובתוכה 4 דמויות של חיות. יצורים אלה מתוארים כמכונפים ודמויי אדם, מאיצים קדימה ואחורה כמו הבזק ברק ואש נעה הלוך ושוב בין היצורים. כמו כן לכל אחת מהן יש 4 ראשים שפניהם נראות כ: אדם, אריה, שור ונשר. הנביא ממשיך ומתאר ארבעה חפצים נוצצים, שכל אחד נראה כאופן בתוך אופן. אובייקטים אלו יכלו לעוף והיו קשורים ל-4 דמויות החיות. כשדמויות החיות הלכו, הגלגלים הלכו איתן, וכאשר היצורים התרוממו מהקרקע, הגלגלים עלו איתם.
בספר יחזקאל, פרק י' הנביא חוזר על התיאור בשינוי אחד: פני השור מוחלפים בפני כרוב.
אריך פון דניקן היה אחד מראשי אסכולת האסטרונאוט הקדמון בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70, אשר צבר קהל מעריצים גדול באמצעות הפרסום ב-1968 של רב המכר "מרכבות האלים" וספרי ההמשך שלו.
חפצים מסוימים ומבנים מונומנטליים נטענו ידי פון דניקן כדורשים יכולת טכנולוגית מתוחכמת יותר בבנייה שלהם יותר ממה שהיה זמין לתרבויות העתיקות שבנו אותם. פון דניקן טוען כי ממצאים אלה נבנו באופן ישיר על ידי מבקרים מהחלל החיצון או על ידי בני אדם שלמדו את הידע ההכרחי מאותם "מבקרים". עתיקות אלו כוללות את סטונהנג', המואי של אי הפסחא, הפירמידה הגדולה של גיזה וסוללת בגדאד.
פון דניקן טוען כי אמנות עתיקה ואיקונוגרפיה בכל העולם ממחישות כלי רכב באוויר ובחלל, יצורים שאינם בני אדם, אלא אסטרונאוטים קדומים אינטליגנטיים וממצאים של טכנולוגיה אנכרוניסטית מתקדמת. פון דניקן גם טוען כי לתרבויות היסטוריות מופרדות גאוגרפית יש נושאים אמנותיים משותפים, הרומזים למוצא משותף. דוגמה אחת כזו היא פרשנותו של פון דניקן למכסה הסרקופג על קברו של שליט פלנקה מתקופת המאיה הקלאסית, פאקאל הגדול. פון דניקן טען כי העיצוב ייצג אסטרונאוט יושב, ואילו האיקונוגרפיה והטקסט הנלווה של המאיה מזהה אותו כדיוקנו של השליט עצמו עם עץ העולם על פי המיתולוגיה של המאיה.
אירועי הולדתן של דתות רבות מתפרשים על ידי פון דניקן כתגובות למפגשים עם גזע חייזרים. על פי השקפתו, בני האדם החשיבו את טכנולוגיית החייזרים כעל טבעית ואת החייזרים כאלים. פון דניקן טוען כי המסורות בעל פה ובכתב של רוב הדתות מכילות הפניות למבקרים זרים בדרך של תיאורי כוכבים וכלי רכב שנעו באוויר ובחלל. דוגמה אחת היא חזון המרכבה של יחזקאל הנביא המופיע בתנ"ך, שפון דניקן מפרשו כתיאור מפורט של נחיתת חללית.
השערותיו של פון דניקן הפכו פופולריות בארצות הברית לאחר תוכנית הטלוויזיה התיעודית ברשת NBC, "חיפוש אחר אסטרונאוטים עתיקים", בהנחיית רוד סרלינג, והסרט "מרכבות האלים".
מבקריו טוענים כי פון דניקן סילף נתונים, רבות מטענותיו היו בלתי מבוססות, וכי אף אחת ממסקנותיו המרכזיות לא אומתה.[14]
הסדרה של זכריה סיטשין "יומני כדור הארץ", המתחילה ב"כוכב ה-12", סובבת סביב פרשנותו הייחודית לשומרית עתיקה וטקסטים מזרח תיכוניים, אתרים מגליתיים וחפצים מכל רחבי העולם.[15][16] הוא טוען שהאלים של מסופוטמיה העתיקה היו בעצם אסטרונאוטים מכוכב הלכת "ניבירו", וכי השומרים האמינו שהוא הכוכב ה-12 (כאשר השמש, הירח ופלוטו נחשבים ככוכבי הלכת) הקשור לאל מרדוך. לדברי סיטשין, ניבירו ממשיך להקיף את השמש שלנו במסלול שאורכו 3,600 שנה. האסטרונומיה המודרנית לא מצאה ראיות תומכות לטענותיו של סיטשין.[17]
משלחת של 50 אנונקי, תושביו של כוכב לכת בשם ניבירו, הגיעה לכדור הארץ לפני כ-400,000 שנים על מנת לכרות בו חומרי גלם, במיוחד זהב, ולהובילם חזרה לניבירו. עקב גודלה הקטן של המשלחת, הם עייפו מהמשימה ויצרו על ידי הנדסה גנטית פועלים שיחליפו אותם בעבודה במכרות. לאחר תהליכי ניסוי וטעייה רבים הם יצרו בסופו של דבר הומו סאפיינס: "אדפה" (דגם אדם) או האדם של המיתולוגיה המאוחרת יותר. סיטשין טוען כי האנונקי היו פעילים בענייני בני האדם עד להרס תרבותם באסונות הגלובליים שהתרחשו בסיומו הפתאומי של עידן הקרח האחרון לפני כ-12,000 שנים. בראותם כי בני האדם שרדו, ואילו כל מה שהם בנו נהרס, האנונקי עזבו את כדור הארץ לאחר שנתנו לבני אדם את ההזדמנות והאמצעים לשלוט בעצמם.
בספרם מ-1966 חיים תבוניים ביקום,[21] האסטרופיזיקאים יוסף שקלובסקי וקרל סייגן הקדישו פרק[22] לטיעונים שונים שמחייבים מדענים והיסטוריונים לשקול ברצינות את האפשרות שקשר עם חיים מחוץ לכדור הארץ התרחש במהלך ההיסטוריה המתועדת. עם זאת, שקלובסקי וסייגן הדגישו כי רעיונות אלה היו ספקולטיביים ולא מוכחים.
שקלובסקי וסייגן טענו שנסיעה בין כוכבים במהירות גדולה ממהירות האור על ידי חוצנים מחוץ לכדור הארץ הייתה ודאית כאשר לוקחים בחשבון כי לחוצנים היו אותן טכנולוגיות שנוסדו או התאפשרו לבני האדם בסוף שנות ה-60 וכן את הנרטיבים הפרה-מדעיים לקשר עם זרים.[23] לדוגמה, סייגן מצטט את המשלחת 1786 של החוקר הצרפתי ז'אן-פרנסואה לה פרוז, שיצרה את הקשר הראשון המוקדם בין התרבויות האירופיות ושבט הטלינגיט. סיפור קשר זה נשמר כמסורת שבעל פה בידי שבט הטלינגיט, ונרשם לראשונה על ידי האנתרופולוגג'ורג' ט. אמונס יותר ממאה שנים לאחר התרחשותו. למרות היותו חלק מהפרדיגמה תרבותית ורוחנית של שבט הטלינגיט, הסיפור מתאר במדויק את המפגש ב-1786. על פי סייגן, זו הוכחה כי בנסיבות מסוימות, קשר קצר עם תרבות זרה יתועד בצורת שחזור.
השחזור יסייע במידה רבה אם:
האירוע תועד בכתב מיד לאחר התרחשותו.
בעקבות האירוע חל שינוי משמעותי בחברה שנוצר איתה קשר.
לא נעשה כל ניסיון על ידי הציוויליזציה היוצרת קשר להסוות את מוצאה החוצני.[24]
בנוסף, שקלובסקי וסייגן ציטטו את סיפורם של האואנים, אשר נחשבים לאלו שהורו והעבירו לשומרים הקדומים ידע בתחומי החקלאות המתמטיקה, והאמנויות, כדוגמה אפשרית של קשר חוצני בשל העקביות והפירוט של סיפור זה.[25]
בספרו מ-1979, במוחו של ברוקה, סייגן[26] הציע שהוא ושקלובסקי עוררו השראה לספרי אסטרונאוטים עתיקים בשנות ה-70, והביע את מורת רוחו מ-"פון דניקן וסופרים ביקורתיים אחרים" שבנו על רעיונות אלה לא כספקולציות אלא "כהוכחה בת תוקף של קשר עם חייזרים מחוץ לכדור הארץ". סייגן טען שבעוד שאגדות רבות וחפצים מלאכותיים (רגילים ומחוץ למקום כביכול כאחד) הובאו לתמיכה בתאוריית החייזרים הקדומים, "מעט מאוד דורשים יותר מאזכורים אקראיים" ויכולים להיות מוסברים בקלות על ידי היפותזות קונבנציונליות יותר. סייגן גם חזר על מסקנתו כי ביקורים קדומים של חייזרים בכדור הארץ הם אפשריים אך לא מוכחים, ואולי בלתי סבירים.
דתות עב"מים
תנועות דתיות חדשות שונות, כולל כמה ענפים של התיאוסופיה, הסיינטולוגיה, הריאליזם, והשער של גן עדן מאמינים בקשר עתיק ועכשווי יומיומי עם חוצנים אינטליגנטיים. רבות מדתות אלה רואות גם את הכתבים העתיקים וגם את הגילויים האחרונים במדע כקשורים לפעולות של חייזרים ממערכות שמש אחרות. סוציולוגים ופסיכולוגים מצאו כי יש דמיון בין דתות UFO המצביע על כך שחברים בקבוצות הללו באופן מודע או בתת מודע נוטים לשייך קסם עם ממים של מדע בדיוני.[27]
ראיות שהובאו על ידי חסידי האסכולה
טקסטים דתיים עתיקים
חסידי אסכולת האסטרונאוט הקדמון נוהגים לצטט מיתולוגיות עתיקות על מנת לתמוך בתאוריית האסטרונאוטים העתיקים. נקודת המבט שלהם מבוססת על הרעיון כי מיתוסי בריאה עתיקים של אלים שירדו מהשמים לכדור הארץ כדי ליצור את האנושות או ללמדה הם למעשה ייצוגים של מבקרים זרים, שהטכנולוגיה העדיפה שלהם גרמה לתפיסתם כאלים על ידי בני האדם. חסידי אסכולת האסטרונאוט הקדמון מנסים לצייר אנלוגיה להתרחשויות בעידן המודרני, כאשר תרבויות מבודדות נחשפות לטכנולוגיה מערבית, למשל, בתחילת המאה ה-20, "כתות מטען" התגלו בדרום האוקיינוס השקט: תרבויות שהאמינו כי ספינות מערביות שונות והמטען שלהם נשלחו מהאלים כהתגשמות של נבואות הנוגעות לשובם.[28]
המיתוס השומרי הקדום של אנומה אליש, אשר חקוק על לוחות בכתב יתדות שנמצאו בספריית אשורבניפל, מספר כי המין האנושי נוצר כדי לשמש אלים נקראים "אנוננקי". תומכי התאוריה מאמינים כי האנוננקי היו חייזרים ענקיים שהגיעו לכדור הארץ לכרות זהב עבור כוכב הבית שלהם. על פי סיפור אנומה אליש, האנוננקי הבינו כי כריית הזהב גובה מהם מחיר קריטי להישרדות הגזע שלהם, ולכן יצרו את המין האנושי כדי שישמשו כעובדי כרייה במקומם.[29]
Named Pushpak, wrought by hands divine.
…
This chariot, kept with utmost care,
Will waft thee through the fields of air,
And thou shalt light unwearied down
The wondrous car from earth arose.
And decked with swans and silver wings
Bore through the clouds its freight of kings.
אריך פון דניקן דן בראמאיאנה ובוויאמאנה בפרק 6 של מרכבות האלים ומציע שהיו "רכבי חלל". כדי לתמוך בהיפותזה שלו, הוא מציע ציטוט שלדבריו לקוח מתרגום מ-1889 של המהאבהארטה ידי ק. רוי: "בהימה טס עם הוויאמנה שלו על קרן עצומה שהייתה מבריקה כמו השמש ועשתה רעש כמו רעם סערה".[32]
חסידי תאוריית האסטרונאוטים העתיקים מאמינים כי ציורי מערות של שבטי ההופי שנמצאו במדבר בדרום מערב אמריקה, קושרים את מקורות השבט עם "אנשי כוכבים" (המכונים לעיתים "קאצ'ינאס"). הם מצביעים על תחריטים דומים שנמצאו במערות על פני כדור הארץ כעדות לכך שחייזרים ביקרו בתרבויות עתיקות רבות ושונות. הם טוענים, כי ציורי ההופי מתארים מגע עם "ישויות מהחלל שאינם אלים, אבל הביאו ידע מכוכב אחר".
תמיכה נוספת לתאוריה מצויה באמנותימי הביניים והרנסאנס המציגה יצירות שאפשר לראות כמייצגות צלחות מעופפות.[35] הדבר מראה לפי חסידי אסכולת האסטרונאוט הקדמון שיוצרי האנושות שבו כדי לבדוק את היצירה שלהם.
קווי נסקה
קווי נסקה הם ציורי קרקע ענקיים החרוטים בקרקע המדבר בדרום פרו. חלקם מעוצבים כדמויות בעלי חיים ובני אדם, בעוד שהם פשוט קווים ישרים הנמתחים לאורך מטרים רבים. כדמויות שעוצבו כך שניתן יהיה לראותן מגובה רב, הם נקשרו עם אסכולת האסטרונאוט הקדמון. אריך פון דניקן (1970), אומר כי קווי נסקה והדמויות נעשו "על פי הוראות ממטוסים" ומציע כי הקווים הרחבים יותר עשויים להוות מסלולי נחיתה עבור חלליות.[36] עם זאת, פרופסור ג'ו ניקל מאוניברסיטתקנטקי, במסגרת ניסוי שערך, יצר מחדש את אחת הדמויות באמצעות יתדות ומיתרי עץ בלבד.[37] בפרק של חייזרים מן העבר, הוצע שהנסקה זכו לביקור של חייזרים בעבר, ואחרי שהם עזבו, הם ציירו את דמויות הענק כדי לנסות ולמשוך אותם בחזרה לכדור הארץ.
חפצים מלאכותיים עתיקים
הראיות הפיזיות המוכיחות לכאורה את תאוריית האסטרונאוטים העתיקים כוללות חפצים מלאכותיים שנתגלו במצרים (ציפור סקארה) בקולומביה ובאקוודור, ודומים מאוד למטוסים ודאונים מודרניים,[38] לעומת זאת, הזרם המרכזי בארכאולוגיה מפרשם כעיצובים המייצגים ציפורים וחרקים.
הראיות כביכול לחייזרים קדומים כוללות מונומנטים עתיקים וחורבותמגליתיות כמו הפירמידות בגיזה שבמצרים, מאצ'ו פיצ'ו בפרו, בעלבכ בלבנון, המואי של אי הפסחא וסטונהנג' באנגליה.[39] חסידי אסכולת האסטרונאוט הקדמון טוענים כי מבני אבן אלה לא היו ניתנים לבנייה עם היכולות והכלים הטכניים שהיו למקומיים בעת העתיקה ומוסיפים כי בנייתם של רבים מהמבנים המרשימים הללו לא ניתנת להעתקה גם במאה ה-21. הם מסתמכים על כך שגודלם העצום של אבני הבנייה, הדיוק שבו הם הונחו והמרחקים הגדולים שהיה צורך לעבור על מנת לייבא את חומרי הגלם, משאירים את השאלה מי בנה את האתרים הללו פתוחה.
טענות אלה נדחו על הסף על ידי הזרם המרכזי בארכאולוגיה. חלק מהארכאולוגים השתתפו בניסויי העברת מגליתים גדולים. ניסויים אלו הצליחו להזיז מגליתים במסה של עד 40 טון.[40][41] מסקנת הארכאולוגים הייתה כי עם כוח עבודה גדול יותר ניתן יהיה לגרור מגליתים כבדים יותר וכל זאת על ידי שימוש בכלים ובטכנולוגיה שהיו ידועים בעת העתיקה.[42] טענות מסוג זה אינן ייחודיות בהיסטוריה, לעומת זאת, חשיבה דומה מסתתרת מאחורי הפלא של מבנים דמויי ציקלופים בערי יוון המיקנית, אשר ב"ימי החשיכה של יוון", היו מקור לאמונה כי ציקלופ ענק בנה אותם.
מנהגים דתיים ותרבותיים
מספר תרבויות עתיקות, כמו מצרים העתיקה וכמה שבטים אינדיאנים, האריכו באופן מלאכותי את הגולגולות של ילדיהם. חסידי אסכולת האסטרונאוט הקדמון מציעים כי הדבר נעשה כדי לחקות את המבקרים מחוץ לכדור הארץ, שהם ראו כאלים.[43][44] בין השליטים העתיקים המתוארים עם גולגולות מוארכות אפשר למצוא את פרעה, אחנתון ונפרטיטי. עובדה ידועה היא כי החייזרים האפורים, שתוארו על ידי אנשים הטוענים כי נחטפו על ידי חוצנים, בעלי צורת ראש דומה.[45] בתוכנית חייזרים מן העבר הוצע כי בעלי הגולגולות הגדולות ביותר היו יצורי כלאיים של חוצנים ובני אדם.[46]
ביקורת
אלן פ. אלפורד, המחבר של "Gods of the New Millennium" (1996), היה חסיד של תאוריית האסטרונאוטים העתיקים. חלק גדול מעבודתו נשען על ההשערות של זכריה סיטשין. עם זאת, לאחר ניתוח מעמיק יותר הוא הטיל דופי בהיפותזה של סיטשין, וקבע כי: "אני נמצא עכשיו בתקיפות בדעה, כי אלים אלה היו למעשה האנשה של השמיים הנופלים, או במילים אחרות, ירידתם של האלים הייתה תרגום פיוטי של מיתוס המבול שעמד בלבן של דתות המזרח הקדומות".[47]
^Darling, David, paleocontact hypothesis, The Encyclopedia of Science, 20 בינואר 2013 (באנגלית)
^Lieb, Michael (1998). Children of Ezekiel: Aliens, Ufos, the Crisis of Race, and the Advent of End Time. Duke University Press. p. 250. ISBN 0-8223-2268-4.
^Cithara. St. Bonaventure University. 1961. p. 12.
^Von Däniken, Erich (1984). Chariots of the Gods. Berkley Pub Group. ISBN 0-425-07481-1.
^Harrold; "Noah's Ark and Ancient Astronauts: Pseudoscientific Beliefs About the Past Among a Sample of College Students;" The Skeptical Inquirer; vol 11.1; 1986: 61; Committee for the Scientific Investigation of Claims of the Paranormal; 13 Dec 2010.
^Ancient Astronauts; article; Weekly World News Apr 3, 2001
^Sagan, Carl, "II The Paradoxers - 5. Night Walkers and Mystery Mongers: Sense and Nonsense at the Edge of Science"., 1979, Broca's Brain. USA: Random House. pp. 53–54. ISBN 0-394-50169-1.
^Bryner, Jeanna. "Human Speech Gene Found". Tech Media Netweork. Retrieved 3 December 2013.
^von Daniken, 38-9. Morris K. Jessup, UFO and the Bible (New York: Citadel Press, 1956) 56-59.
^Arthur W. Orton: "The Four-Faced Visitors of Ezekiel", Analog Science Fact & Fiction, March 1961, p. 99 (e-text at Project Gutenberg: http://www.gutenberg.org/ebooks/30252).
^Josef F. Blumrich: The Spaceships of Ezekiel, Corgi Books, 1974.
^Erich von Däniken's "Chariots of the Gods"—Science or Charlatanism?; Robert Sheaffer; October/November, 1974; "NICAP UFO Investigator", retrieved.
^Carroll, Robert T (1994-2009). "The Skeptic's Dictionary". Zecharia Sitchin and The Earth Chronicles. John Wiley & Sons. Retrieved 5 January 2013.
^Kilgannon, Corey (January 8, 2010). "Origin of the Species, From an Alien View". The New York Times. Retrieved 29 October 2010. "Mr. Sitchin was called silly before—by scientists, historians and archaeologists who dismiss his hypotheses as pseudoscience and fault their underpinnings—his translations of ancient texts and his understanding of physics."
^Carroll, Robert T (1994-2009). "The Skeptic's Dictionary". Zecharia Sitchin and The Earth Chronicles. John Wiley & Sons. Retrieved 5 January 2013.
^"Open Letter to Zecharia Sitchin". stichiniswrong.com.
^Zechariah Sitchin, Mark Pilkington, Fortean Times, August 2003.
^Sagan, Carl, Broca's Brain, published by Random House, Inc. in 1974
^"The Possible Consequences of Direct Contact," authored mostly by Sagan, according to line-by-line indications of individual or collaborative sections.
^"...civilizations, aeons more advanced than ours, must be plying the spaces between stars..."; Shklovski and Sagan; p. 464
^"stories like the Oannes legend, and representations especially of the earliest civilizations on Earth, deserve much more critical studies than have been performed heretofore, with the possibility of direct contact with an extraterrestrial civilization as one of many possible alternative explanations". Shklovski and Sagan, p. 461
^Mark, Joshua J. "Enuma Elish - The Babylonian Epic of Creation". Ancient History Encyclopedia. Ancient History Encyclopedia Limited. Retrieved 1 December 2013.
^RÁMÁYAN OF VÁLMÍKI translated by Ralph T H Griffith". Sacred Texts. Retrieved 2014-03-11.
^RÁMÁYAN OF VÁLMÍKI translated by Ralph T H Griffith". Sacred Texts. Retrieved 2014-03-11.
^von Däniken, Erich; Chariots of the Gods?; "Chapter 6: Ancient Imagination and Legends or Ancient Facts?"; 1968.
^Cave paintings and locations such as Wondinja and are discussed in the book UFO: the continuing enigma, Reader's Digest Association, 1991