בשנת 1979 הוחלט על בנייה מחדש של חדר הענבר תוך הסתמכות על תיעוד שקדם למלחמת העולם. עבודות השיקום הסתיימו בשנת 2003, לרגל יובל ה-300 לייסוד סנקט פטרבורג.
בעת ביקורו בארמון, בשנת 1716, התלהב הצארפיוטר הגדול מהחדר המרשים, ופרידריך וילהלם הראשון, בנו של פרידריך הראשון, העניק לו את החדר במתנה לאות ציון הברית שנכרתה בין פרוסיה ורוסיה כנגד שוודיה.
על מנת להתאים את לוחות הענבר לחדרים בהם הם הותקנו, שלח פרידריך הגדול ענבר גולמי נוסף, ולוחות נוספים עוצבו על פי תכנונו של אדריכל החצר של הצארינה, ברתולומאו רסטרלי.
בסיום העבודות כלל החדר 55 מטרים רבועים של לוחות ענבר, ולמעלה משש טונות ענבר.
מלחמת העולם השנייה
זמן קצר לאחר פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות במסגרת מבצע ברברוסה, במלחמת העולם השנייה, שלחו שלטונות ברית המועצות אוצרים לנסות ולהציל את אוצרות הארמונות שסביב סנקט פטרבורג ובעיר עצמה, ולהרחיקם מהחזית. האוצרים ניסו לפרק את לוחות הענבר, אולם בשל הזמן שחלף מאז נבנה החדר, הפך הענבר שביר, והלוח אשר ניסו להסיר התפורר. על מנת להגן על הענבר כוסו הלוחות בטפט פשוט. ניסיון זה להסתיר את החדר לא צלח, בשל פרסומו הרב.
ב-21 בינואר1945 הורה אדולף היטלר לאלברט שפר להציל יצירות אמנות המצויות בקרבת החזית. אריך קוך, מפקד אזור קניגסברג, הורה על העברת לוחות הענבר, ועדי ראייה דיווחו על כך שראו ארגזים רבים בתחנת הרכבת של העיר.
ב-9 באפריל1945 הופצצה קניגסברג על ידי חיל האוויר המלכותי, על מנת להקל על כיבושה על ידי הצבא האדום ובין היתר נפגעו תחנות הרכבת והטירה. שרידי הטירה פוצצו על ידי שלטונות ברית המועצות בשנות ה-60. על פי אחת הסברות נפגעו לוחות הענבר בהפצצות.
העלמות חדר הענבר
שחזור של אחד מקירות חדר הענבר. פרט.סדנת שיחזור לוחות הענבר
בתום המלחמה נעלמו עקבות לוחותיו של חדר הענבר, ולא נודעו עקבותיהם. הסברות השונות בדבר מיקום הלוחות נבדקו, אולם לא נמצאו ראיות לתמיכה באף סברה. קבוצות רבות ואישים רבים, ובהם קבוצות בדיקה רשמיות מטעם ממשלת ברית המועצות חיפשו את חדר הענבר, בין היתר במכרות באזור קניגסברג (מתוך מחשבה שהלוחות הוסתרו במכרות), בלא הצלחה.
בראש המשלחת הראשונה הסובייטית שניסתה למצוא את הלוחות עמד אלכסנדר ברוסוב, אשר כתב בדוח הרשמי שהכין עבור הממשלה ביוני 1945:
סיכום בדיקת העובדות מעלה כי חדר הענבר הושמד בין ה-9 וה-11 באפריל 1945
מספר שנים לאחר מכן שינה ברוסוב את הדוח, ככל הנראה בלחץ של השלטונות (אשר לא רצו להיראות כאחראיים להרס חדר הענבר).
ארכיבי החיפוש העלו כי שרידי פסיפס איטלקי התגלו בהריסות הטירה. פסיפס מסוג זה הופיע על הלוחות המעטרים את החדר. על אף זאת המשיכו השלטונות לשלוח משלחות לחיפוש חדר הענבר. קתרין סקוט קלארק ואדריאן לוי בספרם משנת 2004 טוענים כי חיפושים אלו נועדו לצורכי תעמולה במהלך המלחמה הקרה.
סברה אחרת טוענת כי החדר התגלה בשלמותו בטירת קניגסברג, והוצא ממנה על ידי יחידות התגמול של הצבא האדום. סברה זו מתבססת על עדות חייל רוסי אשר טען שראה את החדר בשנת 1945 בעת כיבוש קניגסברג. על פי סברה זו הוסתרו הלוחות במרתף בעיר, אולם מאחר שלא טופלו במשך השנים התפורר הענבר.
בשנת 1997 התגלה אחד מלוחות הפסיפס של חדר הענבר במערב גרמניה. הלוח התגלה בעת שבנו של אחד מהחיילים הגרמניים ששהו בארמון בתקופת מלחמת העולם ניסה למכור את הלוח.
בשנת 1998 הכריזו שתי קבוצות מחפשים (האחת בגרמניה והשנייה בליטא) כי הן מצאו את חדר הענבר, אולם לא הוצגו ראיות לכך.
באוגוסט 2015 פורסמו עדויות על "רכבת הזהב" שהגרמנים הסתירו בהרי זוצלבך. לדברי החוקרים, לוחות הענבר, בשווי 250 מיליון דולר, נמצאים ברכבת.[2] ביוני 2019 ציידי אוצרות מפולין טענו שמצאו מנהרה סודית בצפון מזרח המדינה שבה מוסתרים הלוחות.
באוקטובר 2020 דווח כי צוללנים פולניים מצאו את ספינת המטען קרלסרוהה ובה ציוד צבאי ותיבות חתומות רבות שייתכן ויש בהן חלקים מחדר הענבר.[3][4][5]
שחזור חדר הענבר
בשנות ה-70, במסגרת שיקום ארמון יקטרינה, וההבנה כי ככל הנראה עקבותיו של חדר הענבר לא יתגלו, החלו עבודות שיחזור החדר. בשנת 1979 החלו עבודות השחזור בהתבסס על תצלומים בשחור-לבן שצולמו לפני מלחמת העולם. עלות השחזור מומנה בין היתר בתרומה של 3.5 מיליון דולרים של התאגיד הגרמני רוהרגאס AG.
עבודות השחזור נמשכו למעלה מ-20 שנה, במסגרתן נכרה ענבר במזרח פרוסיה (בה נכרה הענבר המקורי עבור החדר), ונערכה טבלת צבעי ענבר על מנת להתאים את גוני הצבעים לגוונים המופיעים בתמונות בשחור לבן. העבודות הושלמו בשנת 2003 לרגל יובל ה-300 לייסוד העיר סנט פטרבורג.
.jpg)
