הפרעת אישיות סכיזואידית (באנגלית: Schizoid Personality Disorder) היא הפרעת אישיות מאשכול א' של הפרעות האישיות, אשר מאופיינת בחוסר עניין ביחסים חברתיים (בעיקר ביחסי קרבה אינטימיים), נטייה לסגנון חייםמתבודד וקור רגשי.
הפרעה זו היא נדירה למדי לעומת הפרעות אישיות אחרות. אנשים המושפעים מהפרעת אישיות זו מסוגלים להציג ולנהל עולם פנימי עשיר, משוכלל וייחודי, אך ניתן להסתכל על כך גם כדמיון פורה ופעיל במיוחד אשר התפתח בילדות המוקדמת (ייתכן שכבר מגיל שנה). למרות הדמיון בשם, הפרעת אישיות סכיזואידית (SPD) איננה תת-סוג של סכיזופרניה. עם זאת, לשתי ההפרעות מאפיינים משותפים, כדוגמת ניתוק וקהות רגשית[1][2].
שכיחות
הפרעת אישיות סכיזואידית היא אבחנה נדירה יחסית בין ההפרעות בכלל ובין הפרעות האישיות בפרט. לפי נתונים שנאספו בין השנים 2001–2002, שכיחות ההפרעה בארצות הברית נעה בין 4.9% ל-3.1% מכלל ההפרעות הנפשיות. הפרעת אישיות סכיזואידית נפוצה מעט יותר בקרב גברים, ובמשפחות בהן קרובי משפחה לוקים בסכיזופרניה, או בהפרעת אישיות סכיזוטיפלית.
הפסיכותרפיסט פיליפ מאנפילד (Philip Manfield) טוען כי שכיחות ההפרעה הסכיזואידית עומדת על כ-40% מכלל הפרעות האישיות, ונתפשת בטעות כנדירה מכיוון שסכיזואידים ממעטים ליצור קשר עם אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש[3]. תופעה זו יוצרת הטיה סטטיסטית בין מספר האיבחונים לבין שכיחות ההפרעה המעשית באוכלוסייה. במחקר של ווליאנט ודרייק (Valliant & Drake) משנת 1985, נמצא כי למעלה מ-40% מהפרטים בקבוצות מִדְגָם עירוניות היו גברים החיים עם הפרעה סכיזואידית.
היסטוריה
המונח "סכיזואיד" נטבע לראשונה ב-1908 על ידי דר' אויגן בלוילר. הוא מציין את השסע או הפיצול ("Schizo") בנפשו של אדם בין עולם המציאות, החיצוני לו, לבין עולמו הפנימי, ואת נטייתו להעדיף את העולם הפנימי על פני העולם החיצון באופן קיצוני. תפיסתו של בלוילר ביחס לנטייה להתכנסות פנימה הייתה חידוש בעולם הפסיכופתולוגיה[4].
מחקר ההפרעה הסכיזואידית נע בשני ערוצים נפרדים: הערוץ הראשון הובל על ידי מסורת הפסיכיאטריה התיאורית, שהתמקדה בתסמינים התנהגותיים גלויים לעין, הניתנים לצפייה ולתיאור (מפורטים ב-DSM; מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות). הערוץ השני פותח על ידי מסורת הפסיכיאטריה הדינמית, אשר שמה דגש על המניעים הסמויים והלא-מודעים, שפותחו על ידי הפסיכואנליזה בגישותיה השונות.
ארנסט קרצ'מר
המסורת התֵיאוּרית
תחילתה של מסורת זו בתיאור של ארנסט קרצ'מר ב-1925[5] לגבי ההתנהגויות הניתנות לצפייה אצל סכיזואיד. הוא חילק את ההתנהגויות האלה לשלוש קבוצות של מאפיינים:
חוסר חברתיות, שקט, איפוק/ריסון, רצינות ואקסצנטריות (חריגוּת/מוזרוּת).
מאפיינים אלה ניתן לראות כסימן מבשר לחלוקת האופי הסכיזואידי ב-DSM לשלוש הפרעות אישיות מובחנות וברורות. קרצ'מר עצמו לא חשב להפריד התנהגויות אלה למצב של בדידות קיצונית. במקום זאת החשיב אותן כמגוון סימולטני של פוטנציאלים בקרב אינדיבידואלים החיים עם ההפרעה. לתפיסתו של קרצ'מר, רוב האנשים החיים עם ההפרעה אינם רק בעלי רגישות יתר או קור רגשי, אלא גם בעלי רגישות יתר וגם קרים בעת ובעונה אחת. תכונות אלו מופיעות בפרופורציות יחסיות משתנות, עם נטייה לנוע לכיוון אותם ממדים מהתנהגות אחת לאחרת.
המסורת הדינמית
תחילתה של מסורת זו בתצפיות של אויגן בלוילר ב-1924[6], שהבחין כי האישיות הסכיזואידית והפתולוגיה הסכיזואידית אינם נפרדים[7].
בשנת 1940, רונלד פיירברן[8] הציג את עבודתו המקורית על האישיות הסכיזואידית, ושרטט ארבע תמות סכיזואידיות מרכזיות:
הצורך לווסת (להסדיר) את המרחק הבינאישי ולהציבו בפוקוס המרכזי
תשומת לב רחבה לפער בין הצורך (הגדוש בחרדה) למגע לבין הצורך ההגנתי במרחק; פער שבהתנהגות הנצפית נראה כאדישות (חוסר אכפתיות, שוויון נפש).
העדפה יתרה לעולם הפנימי על פני העולם החיצון.
בעקבות פיירברן, המסורת הדינמית המשיכה לייצר מחקרים עשירים על האופי הסכיזואידי, רובם מהכותבים הבאים: ננארלו (1953), ליינג (1960), ויניקוט (1965), גאנטריפ (1969), קאהן (1974), אקטר (1987), סיינפלד (1991), מאנפילד (1992) וקליין (1995)[9].
אבחון
אבחון על פי DSM-V
האבחנה להפרעה זו ניתנת על ידי פסיכיאטר. על פי DSM-5, המהדורה החמישית של "המדריך האבחוני והסטטיסטי של מחלות הנפש" משנת 2013 (בהוצאת האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה), מוגדרת הפרעת אישיות סכיזואידית בסעיף 301.20, לפי הקריטריונים הבאים:
דפוס נרחב של ניתוק, (היבדלות, חוסר עניין, אדישות) מיחסים חברתיים וטווח מוגבל של הבעת רגשות במסגרת בינאישית, שתחילתם בבגרות המוקדמת (גיל 18 או מבוגר יותר), המוצגים בהקשרים מגוונים ב-4 או יותר מהאינדיקציות הבאות:
היעדר תשוקה או הנאה מיחסים קרובים, כולל היות חלק ממשפחה
העדפה מובהקת לפעילויות ביחידות
גילוי עניין מועט (אם בכלל) בחוויות מיניות עם אדם אחר
הפקת הנאה ממגוון מצומצם של פעילויות, אם בכלל
היעדר חברים קרובים או אנשי סוד מעבר לקרובים מדרגה ראשונה
הפגנת אדישות או שוויון נפש לדברי שבח או ביקורת מצד אחרים
קור רגשי; היבדלות/ניתוק; רגשות שטוחים
הגדרה על דרך השלילה: על פי ה-DSM, כל אבחון של הפרעת אישיות ספציפית יספק גם קריטריונים כלליים המשותפים לכל הפרעות האישיות (כאבחנה מבדלת). מסיבה זו, על המאבחן לוודא שאכן מדובר בהפרעת אישיות ולא בהתרחשות המהווה חלק, סימפטום, או שלב הקשור להפרעה אחרת. דוגמאות: דיכאון; סכיזופרניה; הפרעת מצב רוח עם סממנים פסיכוטיים; הפרעה פסיכוטית; הפרעה התפתחותית מפושטת; וכן היבטים רגשיים-פסיכולוגיים הנובעים ממצב רפואי.
אבחון על פי ICD-10
לפי המדריך האבחוני ICD-10, קטלוג המחלות של ארגון הבריאות העולמי, הפרעת אישיות סכיזואידית מאופיינת על ידי לפחות שלושה מהקריטריונים הבאים:
בשנת 1995 רלף קליין (Klein) שפך אור חדש על הדעות הרווחות דאז בנוגע לסכיזואיד –דעות שהתמקדו בעיקר במה שנראה לעין- בחוסר העניין של האדם החי עם ההפרעה במערכות יחסים. בהבהירו את הגורמים והתנאים שתחת רשימת המאפיינים לעיל, קליין תיאר פיצול ביחסי האובייקט של הסכיזואיד. פיצול זה מערב מצד אחד "יחסי עבד/אדון",(slave/master’ relationship), יחסים המאופיינים בניצול, נטילה לצורך שימוש עצמי ובאי-אנושיות (או שמא מכניות או מלאכותיות); ומצד שני, "העצמי בגלות" (self in exile). זוהי סלידה או רתיעה מיחסים נצלניים כך ש"העצמי" עובר "לגלות". עצמי זה בגלות הוא שהיה האספקט היותר מוכר של האדם החי עם ההפרעה והוא זה שתואר ב-DSM כאדם המרוחק או שאינו מגיב.
כפי שניסח קליין: "... הניתוק הגלוי לעין מרגשות לעולם אינו יכול להתקבל כמצב העניינים האמיתי" (עמ' 135). משמעות מיוחדת נודעת לקורלציה בין הפרעת האישיות הנרקיסיסטית להפרעת אישיות סכיזואידית. למשל, צורך היתר באישור של נרקיסיסט במשפחה עשוי להיגרם כתוצאה מתת- אישור של אדם החי עם הפרעת אישיות סכיזואידית. זו גם הבושה המוכחשת של הנרקסיסט ממנה הוא מוטרד לעיתים קרובות, או מושלכת על האדם החי עם ההפרעה, כך הנתינה עולה לחוויה של פלישה נפשית, והופכת לרגישות לפולשנות. פרדוקסלית, אדם עם הפרעת אישיות סכיזואידית יכול לעיתים להימשך ליחסי ניצול מתוך כמיהה לחוות משמעות והכרה באמצעות שירות הצרכים של האחר. עם זאת, אותו אדם עשוי להיות ערני (מודע) לכל צורה של שחיתות או של ניצול מעבר ליחסים אלה. על פי גישה זו אבחנה מבוססת על הדינמיקה של פיצול זה ועל כל השלכותיו כניגוד לאבחנה המתבססת על רשימה של התנהגויות חיצוניות.
"הסכיזואיד החשאי" על פי קליין
לפי ראלף קליין[12], בניגוד לביישנות, היעדר הרצון, או הימנעות מהעולם החיצון והיחסים הבינאישיים המודגשים בהגדרות המצויות ב-DSM-V וב-ICD-10 - ישנם סכיזואידים רבים שלמראית עין מציגים מעורבות וסגנון אישיות אינטראקטיבי. קליין מסווג סכיזואידים אלה כ"סכיזואידים חשאיים" ("secret schizoids"), המציגים עצמם כנגישים חברתית, מעוניינים בחברה, ובעיני הצופה נראים בעלי מיומנויות חברתיות גבוהות ומעורבים חברתית, כאשר בה בעת הם בנפרד, בנסיגה רגשית ומרוחקים במקום בטוח בעולמם הפנימי. כך, בעוד שהנסגנות והניתוק מהעולם החיצוני הם הסממנים של הפתולוגיה הסכיזואידית, הרי שבפועל, לעיתים סממנים אלה סמויים ולעיתים גלויים. כאשר הם גלויים, יש התאמה לתיאור הרגיל של האישיות הסכיזואידית המוצעת ב-DSM-V. על פי קליין, הללו, "רק לעיתים" סמויים, חבויים במצב הפנימי של המטופל, ומה שפוגשת העין האובייקטיבית אולי אינו מה שנוכח בעולם הסובייקטיבי, הפנימי, של המטופל. לכן, קליין מזהיר שאסור להחמיץ את זיהוי המטופל החי עם ההפרעה רק משום שלא ניתן לראות את נסגנותו דרך ההגנות, מנגנוני הפיצוי והשתלבותו בעולם החיצון. קליין טוען, כי על מנת להתחקות אחר הסירוב לאינטימיות רגשית, צריך רק לשאול את המטופל מהי חווייתו הסובייקטיבית.
תיאורים של אישיות סכיזואידית כאישיות סודית הנחבאת אחר מראית עין חיצונית של מעורבות רגשית מוכרים זה מזמן, החל בתיאור של פייברין (Fairbairn) מ-1940 את ה"אֶקְסְהִיבִּיצְיוֹנִיזְם הסכיזואידי" המדגיש כי הסכיזואיד יכול להביע רגשות רבים ולייצר מראית עין מרשימה של קשרים חברתיים כשבפועל אינו נותן כלום ואינו מאבד כלום, מכיוון שהוא רק משחק תפקיד. לפי פייברין, הסכיזואיד "...מכחיש שהוא משחק תפקיד וכך הוא מבקש לשמר את אישיותו העצמית ללא פגע וחסינה מסיכונים"[13] . התייחסויות מאוחרות יותר לסכיזואיד הסודי ניתן למצוא אצל מסעוד קהאן (Masud Khan)[14], ג'פרי סיינפלד (Jeffrey Seinfeld)[15] ופיליפ מאנפילד (Philip Manfield)[16]- התייחסויות המעניקות תיאורים מוחשיים של אנשים עם הפרעת אישיות סכיזואידית שרק "נהנים" מדיבור על מעורבות חברתית, אך חווים קושי גדול ברגעים בהם חברים מהקהל מנסים לערב אותם רגשית. התייחסויות אלה חושפות את הבעיות הקשורות בהסתמכות על התנהגות הניתנת לצפייה בהערכת הפרעת אישיות בקרב אנשים מסוימים.
הקריטריונים של גנטריפ
ראלף קליין, המנהל הקליני של מכון מסטרסון, שרטט את תשעת המאפיינים הבאים של האישיות הסכיזואידית כפי שתוארו על ידי הארי גאנטריפ (Guntrip) ב-1969:
נטייה להתכנסות פנימה (introversion)
לפי גאנטריפ, הסכיזואיד הוא אינטרוברסיבי במלוא מובן המילה. הוא מתואר כמי שניתק עצמו מעולם המציאות החיצוני במובן הרגשי. כל תשוקותיו הליבידיות והתאוויותיו מכוונות כלפי עולמו הפנימי ולעבר אובייקטים פנימיים, והוא חי חיים פנימיים אינטנסיביים שפעמים, כאשר הדבר ניתן לצפייה, הם נחשפים כפנטזיות וחיי דמיון מדהימים בעושרם. למרות זאת, את מגוון הפנטזיות הוא בעיקר נושא כסוד שמור החבוי מהעולם החיצון."..האדם הסכיזואיד ניתק מהעולם החיצון מכיוון שרוב חוויותיו בעולם החיצון מסומנות כסכנה. להפנות עורף למקורות של סכנה ולפנות לעבר מקורות של ביטחון זאת תגובה אנושית טבעית". אם כן, האינדיבידואל הסכיזואידי עסוק קודם כל בהימנעות מסכנות ובהגנה על ביטחונו[17].
מופנמות/מסוגרות/מכונסות (withdrawnness)
צדה השני של האינטרוברסיה היא המופנמות. בעוד שישנם הרבה אנשים החיים עם הפרעת אישיות סכיזואידית המציגים מופנמות מובנת מאליה (ביישנות, אי רצון, או הימנעות מהעולם החיצוני ומיחסים בינאישיים), מופנמות זו מגדירה רק חלק מהם שכן כאמור, על פי קליין, רבים מהם חברותיים ומתקשרים אך למעשה הם סכיזואידים חשאיים.
נרקיסיזם הוא מאפיין שעולה החוצה מהחיים הפנימיים שהאדם עם ההפרעה חי בהם. אהבתו לאובייקטים כולה בתוכו, יתרה מכך, הוא מזוהה עמם במידה כה רבה עד כי הליבידו הקשור בהם נראה כהוא עצמו. השאלה, מכל מקום, היא האם חייו הפנימיים האינטנסיביים של האדם עם ההפרעה נגרמים עקב תשוקה ורעב להתאחד עם האובייקטים החיצוניים, או האם הם נגרמים עקב נסיגה מהחוץ לעולם פנימי בטוח יותר שהוא מרשה לעצמו. הצורך בקשר הוא מניע רב עוצמה אצל סכיזואיד כפי שהוא אצל כל אדם. למרות זאת, מכיוון שאהבת האובייקטים של האדם עם הפרעת אישיות סכיזואידית היא פנימית, הוא או היא מוצאים ביטחון מבלי ליצור קשר וחיבור עם אובייקטים בעולם האמיתי.
דָּיּוּת עצמית (self-sufficiency)
גאנטריפ כותב: האינטרוברסיבי הנרקיסיסטי הזה המספיק לעצמו, נעדר יחסים אישיים בעולם החיצון בעוד שכל היחסים הרגשיים שלו נישאים על עולמו הפנימי, זה שומר כנגד חרדה הפורצת החוצה בהתמודדות עם אנשים אמיתיים." ככל שהסכיזואיד יכול להסתמך על עצמו, כך הוא פחות נאלץ להסתמך על אחרים ולהיחשף לסכנות פוטנציאלית וחרדות הקשורות בתלות, או גרוע מכך, בחוסר עצמאות. רובם המכריע של הסכיזואידים מציגים יכולת כבירה של דיות עצמית, יכולת לפעול לבד ולנהל את חייהם באופן עצמאי ואוטונומי.
תחושת עליונות (sense of superiority)
גאנטריפ מצהיר: "תחושת עליונות קשורה באופן טבעי לדיות העצמית". מרגע שאין צורך באנשים אחרים הם הופכים בעיניו למיותרים. פעמים רבות הם שרויים בתחושה שהם שונים מאנשים אחרים. "לתחושת העליונות של הסכיזואיד אין קשר עם הגרנדיוזיות העצמית של ההפרעה הנרקיסיסטית. זה לא מוצא ביטוי אצל אדם החי עם הפרעת אשיות סכיזואידית דרך הצורך להפחית ערך או להשמיד אחרים הנתפסים כמתקיפים, מבקרים, מאשימים או משפילים. סוג זה של עליונות תואר על ידי אדם צעיר החי עם הפרעת אישיות סכיזואידית כך: "אם אני עליון על אחרים, אם אני מעליהם, אז אני לא צריך אותם. כאשר אני אומר שאני מעל אחרים, זה לא במובן שאני חש טוב מהם, הכוונה היא שאני במרחק מהם, מרחק בטוח". זו תחושה של היות במרחק אופקי ופחות של מרחק אנכי.
חוסר רגש (loss of affect)
בהתאם לגאנטריפ, חוסר רגש בסיטואציות חיצוניות הוא חלק בלתי נפרד מהתמונה הכוללת. בגלל הכיתור היוצא מהכלל שהתבצע בעצמי - הצורך להיות עצמי מכיל, עצמי מספק עצמי שניתן לסמוך עליו - ישנה הפרעה בלתי נמנעת בתשוקה וביכולת לחוש בחוויות של אחרים, להיות אמפאתי ורגיש. לעיתים קרובות, זה נראה משני, בבחינת מותרות שחייבות להמתין לשם השגת הגנה, מצב בטוח. החוויה הסובייקטיבית היא של חוסר רגש. אצל כמה מהמטופלים חוסר הרגש עשוי להיראות כחוסר רגישות שברמותיו הקיצוניות נראה כמו ציניות, קשיחות (נוקשות) ואפילו אכזריות. המטופל נראה כבלתי מודע לכך שהערותיו או פעולותיו משפיעות ופוגעות באנשים אחרים. לעיתים קרובות יותר, חוסר הרגש מתגלה בתוך המטופל כמבוכה אמיתית, כתחושה שמשהו חסר בחיי הרגש שלו.
בדידות (loneliness)
בהתאם לגאנטריפ: "בדידות היא התוצאה שאין מנוס ממנה מהאינטרוברסיה הסכיזואידית ומביטול היחסים החיצוניים". זה נחשף בכמיהה העזה לחברות ואהבה הפורצת שוב ושוב. בדידות באמצע המון זו החוויה של הסכיזואיד המתנתק ממערכת יחסים מבינה ואוהדת. "זו חוויה מרכזית של הסכיזואיד שלעיתים קרובות נעלמת לצופה. בניגוד לקריקטורה המוכרת של הסכיזואיד הבלתי מודאג מאחרים וקר, רוב הסכיזואידים שהפכו למטופלים הביעו בכמה נקודות בטיפול שלהם את כמיהתם לחברות ואהבה. זהו לא הסכיזואיד כפי שהוא מתואר ב-DSM. כזו כמיהה, בכל מקרה, אינה פורצת את חיי הפנטזיה של הסכיזואיד, ושלמטפל ייתכן שלא תהיה דריסת רגל בה לתקופה ארוכה בטיפול. אם כמיהה היא בהווה המיידי, קרוב לוודאי בכל זאת שמדובר בהפרעת אישיות הימנעותית. יש טווח צר מאוד של סכיזואידים - בהגדרה הקלאסית של ה-DSM – שלהם התקווה לחברות היא כה מינימלית עד שהיא כמעט נעלמת. לכן, הכמיהה לקרבה וקשר כמעט בלתי ניתנת להגדרה על ידי הסכיזואיד עצמו. סכיזואידים אלה לא יהפכו למטופלים. הסכיזואיד שמגיע לטיפול עושה כן לעיתים קרובות משני מניעים: בדידות וכמיהה. המטופל החי עם הפרעת אישיות סכיזואידית עדיין מאמין שסוג מסוים של קשר ומגע הם אפשריים ומטופלים אלה מתאימים מאוד לפסיכותרפיה. עם זאת, האירוניה של ה-DSM היא שהם יכולים להוביל את המטפל לגשת אל המטופל החי עם הפרעת אישיות סכיזואידית עם תחושה של פסימיזם תרפויטי, אם לא ניהיליזם, חוסר קריאה של המטופל על ידי האמונה שהזהירות שלו היא אדישות וקרירות.
גאנטריפ מתאר "דפרסונליזציה" כאובדן תחושה של זהות ואינדיבידואליות. דפרסונליזציה היא הגנה שיוצרת נתק או הפרדה. הסכיזואד מתאר זאת לעיתים קרובות ככִּוְנוּן החוצה, או ככיבוי, או כמו חוויה של הפרדה בין המתבונן לבין האגו המשתתף (הנוטל חלק בתהליך). זה נחווה על ידי אדם החי עם הפרעת אישיות סכיזואידית החש שהחרדות עומדות להכריעו או להכניעו. זו צורה קיצונית יותר של תופעת אובדן הרגש(loss of affect) שתוארה קודם לכן. לעומת זאת, אובדן רגש הוא מצב כרוני יותר. דפרסונליזציה היא הגנה חריפה כנגד חוויה מידית יותר של התגברות חרדה או תחושת סכנה[18].
תְּסוּגָה (regression)
גאנטריפ מגדיר תסוגה כייצוג/סימול לעובדה שבשורה התחתונה האדם החי עם הפרעת אישיות סכיזואידית חש מוכרע על ידי העולם החיצון והוא במנוסה אחורנית לקרקע יציבה, מטאפורית, לרֶחֶם. תהליך כזה כולל שני מכניזמים שונים: כלפי פנים וכלפי אחור. רגרסיה כלפי פנים מדברת על גודל או שיעור התלות (הביטחון, האמון), על צורות ראשוניות של פנטסיה של הכלת עצמי, פעמים כאוטואירוטיות או אפילו טבע נטול אובייקטים. רגרסיה כלפי אחור אל הביטחון של הרחם זו תופעה סכיזואידית ייחודית (יוצאת דופן) ומציגה את הצורה העזה ביותר של הגנת הנסיגה במאמץ למצוא ביטחון ולהימנע מהרס על ידי המציאות החיצונית.
התיאור של תשעת המאפיינים שהוגדרו לראשונה בבירור על ידי גאנטריפ, אמור לשפוך יותר אור ופוקוס על ההבדלים הגדולים הקיימים בין המסורת התיאורית לבין המסורת הפסיכואנליטית. כל תשעת המאפיינים עקביים מבפנים. רובם, אם לא כולם, אמורים להיות מוצגים כאשר מבקשים לאבחן הפרעת אישיות סכיזואידית.
הפרופיל הפנומנולוגי על פי אקטאר
במאמר ב"כתב העת האמריקני לפסיכותרפיה"[19], דר' סלמאן אקטאר (Akhtar) מספק פרופיל פנומנולוגי מקיף של הפרעת האישיות הסכיזואידית. פרופיל זה משלב את ההשקפה הקלאסית והגישות התאוריות העכשוויות עם צְפיות פסיכואנליטיות. פרופיל זה מתומצת בטבלה המכילה רשימת מאפיינים קליניים, המעורבת עם שישה תחומי תפקוד פסיכולוגיים המצוינים במופעים "הגלוי" ו"הסמוי". דר' אקטאר מצהיר שמונחים אלה אינם מרמזים על "מודע" או "תת מודע", אלא מציינים באופן מלאכותי (מזויף/מעושה) היבטים מנוגדים הניתנים לתפיסה פחות או יותר בקלות, שארגונם הסימפטולוגי בסגנון זה מבליט את המרכזיות שבפיצול ואת תסביך הזהות באישיות הסכיזואידית.
המאפיינים הקליניים על פי חלוקה לתחומי תפקוד פסיכולוגים על פי אקטאר
תנודות בין חיבור חד ובהיר למציאות לבין היפר רפלקסיה לגבי העצמי
שימוש אוטיסטי בלשון
מטופל עם הפרעת אישיות סכיזואידית העיר/ציין/ביקר שהוא חסר יכולת ליהנות באופן מלא מחייו מכיוון שהוא מרגיש שהוא חי בתוך קליפה (כצדפה). יתרה מכך, הוא ציין שחוסר יכולתו זו- מייסרת ומטרידה את אשתו[20]. בהתאם לבק ופרידמן[21], מטופלים עם הפרעת אישיות סכיזואידית מעדיפים להתייחס לעצמם כאל צופים בעולם מאשר כשותפים בו .
קשרים ומערכות יחסים עם אחרים
אנשים החיים עם הפרעת אישיות סכיזואידית נראים מרוחקים, מסוגרים, מסויגים, קרים ואדישים, ולעיתים מתקבל אף רושם של התנשאות וזלזול, היבטים הגורמים להם לבעיות חברתיות. עם זאת, אחדים מהם עשויים להצליח מאוד בתחומים כגון מתמטיקה, פיזיקה, פילוסופיה, שחמט וכיוצא בזה, בשל אינטליגנציה גבוהה וחשיבה מרוכזת, תאורטית ומופשטת[22]. לרובם יש קושי לבנות מערכות יחסים אישיות או לבטא את רגשותיהם באופן מלא, והם עשויים לעיתים להישאר פאסיביים אל מול סיטואציות עוינות. התקשורת שלהם עם אנשים אחרים לעיתים יכולה להיות שוות נפש, תמציתית ותכליתית. בשל בעיות התקשורת הללו הם אינם יכולים לקבל משוב על עצמם ועל איך הם מסתדרים עם אחרים- משוב החשוב להגברת מודעותם לעצמם ולפעולותיהם בסביבה חברתית.
על פי גאנדרסון[23], אנשים החיים עם הפרעת אישיות סכיזואידית "חשים אבודים" ללא האנשים שבדרך כלל מסביבם מכיוון שהם צריכים תחושה של ביטחון ויציבות. עם זאת, כאשר החלל האישי של האדם החי עם הפרעת אישיות סכיזואידית מחוּלָל הם חשים מחנק ומרגישים בצורך לשחרר עצמם ולהיות עצמאיים. הקשרים עם בני זוג הם בדרך כלל שטחיים בגלל הקושי בקרבה, אך אף על פי כן, ישנם המצליחים להתקשר בנישואין. במסגרת נישואין או קשר של קבע ייתכן כי בן/בת הזוג יתלונן על הסתגרות וחוסר מעורבות והתעניינות[22]. ואכן, אנשים החיים עם הפרעת אישיות סכיזואידית נינוחים יותר כאשר הם במערכת יחסים שבה הפרטנר מציב להם דרישות רגשיות ואינטימיות מועטות (למשל, שגם בן הזוג אינו צורך קרבה נפשית ורגשית יתרה)[22]. וחולק עימם בערך אותם רגשות שליליים וחיוביים, אינטימיות רגשית וחשיפה עצמית. פירושו של דבר שאדם החי עם הפרעת אישיות סכיזואידית יכול ליצור מערכת יחסים עם אחרים המבוססת על פעילויות אינטלקטואליות, פיזיות, משפחתיות, מקצועיות או בידוריות- כל עוד סגנון זה של יחסים לא ידרוש או יכפה דרישה לאינטימיות רגשית, שאותה אדם החי עם הפרעת אישיות סכיזואידית ידחה. דונלד ויניקוט[24], סיכם את הצורך הסכיזואידי למערכות יחסים מתאימות עם אחרים עם פרשנות לפיה אדם החי עם הפרעת אישיות סכיזואידית, "מעדיף ליצור יחסים על פי תנאיו שלו ולא על פי תנאיהם ודחפיהם של האחרים", ואם הדבר אינו אפשרי הם יעדיפו בדידות.
מיניות והפרעת אישיות סכיזואידית
אנשים החיים עם הפרעת אישיות סכיזואידית לעיתים אדישים מינית, אך עם זאת, הם אינם סובלים מאי יכולת להגיע לאורגזמה. לאנשים רבים החיים עם הפרעת אישיות סכיזואידית יש דחף מיני נורמלי, אך כמה מהם מעדיפים אוננות על פני התמודדות הכרוכה במציאת פרטנר מיני. לכן, הצורך שלהם במין נראה מועט ביחס לאלו שאינם חיים עם הפרעת אישיות זו. כאשר הוא מקיים יחסי מין הוא חש לעיתים קרובות שהמרחב האישי שלו מְחוּלָל, ולכן יהיו כאלה שירגישו כי אוננות או הינזרות ממין עדיפים מהקִרבה הרגשית שאותה הם צריכים לסבול כאשר הם מקיימים יחסי מין[25]. תמונה זו מתרחבת בצורה משמעותית וחריגה באופן בולט לגבי אנשים החיים עם הפרעת אישיות סכיזואידית המקיימים יחסי מין אקראיים ואפילו יחסי מין תדירים עם אחרים.
הארי גאנטריפ[26], מתאר את "הרומן המיני הסודי" שחדר לכמה נישואים סכיזואידים כניסיון להפחית את כמות האינטימיות הרגשית המרוכזת במערכת יחסים אחת. הדהוד סנטימנטלי לכך הובע על ידי קארן הורני לפיה: "יש שמתרחקים מסקס היות שהוא יותר מדי אינטימי ליחסים קבועים, ובמקום זאת הם מספקים את צורכיהם המיניים עם זר". באופן הפוך, ישנם אנשים החיים עם הפרעת אישיות סכיזואידית שפחות או יותר מגבילים את היחסים אך ורק למגעים מיניים ולא חולקים עם הפרטנר המיני שום חוויה אחרת[27].
לאחרונה, ג'פרי סיינפלד (Jeffrey Seinfeld), פרופסור לעבודה סוציאלית מאוניברסיטת ניו-יורק, פרסם ספר[28] על הפרעת אישיות סכיזואידית בו הוא מפרט דוגמאות על "הרעב הסכיזואידי" המוצג כהפקרות מינית. סיינפלד מספק דוגמה על אישה עם ההפרעה שפקדה בהיחבא בארים מגוונים כדי לפגוש גבר במטרה להשיג סיפוק מיני בלתי אישי, פעולה, טוען סיינפלד, המרגיעה את רגשות הרעב והריקנות.
סלמאן אקטאר[29], מסביר את הדינמיקה הזאת של פעולה ותגובה הדדית על ידי "מיניות גלויה מול מיניות סמויה. במקום לתאר את המיניות הסכיזואידית באופן צר כמינית או א-מינית, אקטאר מציע כי שני הכוחות כאחד נוכחים בסכיזואיד, למרות כיווניהם הסותרים". לכן, מבחינת אקטאר, תמונה קלינית מדויקת יותר של מיניות סכיזואידית חייבת לכלול הן את ההיבטים הגלויים והן את ההיבטים הסמויים. במישור הגלוי הסממנים הם א-מיניות לעיתים התנזרות, היעדר אינטרסים רומנטיים וסלידה מרכילות מינית ורמיזות מיניות. במישור הסמוי מציצנות ועניין בפורנוגרפיה, רגישות לארוטומניה, נטייה לאוננות כפייתית ולסטיות, אם כי אין הכרח שדבר מכל אלה יחול על כל האנשים החיים עם הפרעת אישיות סכיזואידית.
אבחנה מבדלת
אף על פי שהפרעת אישיות סכיזואידית חולקת כמה היבטים משותפים עם מצבים פסיכולוגיים אחרים, יש כמה מאפיינים חשובים המייחדים אותה ממצבים אלה.
דיכאון - בעוד שכמה מהחיים עם הפרעת אישיות סכיזואידית יכולים להיות מאובחנים בנוסף עם דיכאון מז'ורי, זה לבטח לא תמיד המקרה. בשונה מהסובלים מדיכאון, הם בדרך כלל אינם מחשיבים עצמם נחותים מאחרים, אף על פי שקרוב לוודאי הם מכירים בהיותם שונים מאחרים, לטוב ולרע.
הפרעת אישיות נמנעת - שלא כמו הפרעת אישיות נמנעת, הללו החיים עם הפרעת אישיות סכיזואידית אינם נמנעים מאינטראקציות חברתיות ישירות בגלל חרדה או תחושות של אי יכולת או אי כשירות, אלא משום שהם באמת ובתמים אדישים או שווי נפש ליחסים חברתיים. בכל מקרה, במחקר מ-1989[30] בנושא; "סכיזואידיות והפרעת אישיות נמנעת", נמצאו רמות שוות של חרדה, דיכאון ונטיות פסיכוטיות בהשוואה למטופלים בהשגחה פסיכיאטרית. אדם החי עם הפרעת אישיות סכיזואידית העיר שידע מוקדם, ציפיות או הנחות/השערות אולי משפיעות בכאלה רמות גבוהות. מטופלים יכולים מנטלית/שכלית לחקות תסריטים מזיקים בשביל תוצאות שליליות שטוחות שיוכלו לקרות או שמישהו יוכל להעלות בדעתו.
תסמונת אספרגר - תסמונת אספרגר שייכת לספקטרום ההפרעות האוטיסטיות. בשונה לה, הפרעת אישיות סכיזואידית אינה כוללת פגם בתקשורת לא מילולית (למשל חוסר בקשר עין או מצלול שפה חריג) או דפוס מוגבל של עניינים או התנהגות רפטטיבית (היצמדות מוחלטת לרוטינה או ריטואלים, או עניין בעוצמה חריגה בתחום אחד). בהשוואה לאספרגר, הפרעת אישיות סכיזואידית מאופיינת כהפרעת התנהגות, כקשיי הסתגלות וחוסר התאמה אצל מבוגרים וסיכון מוגבר במידה מועטה לסכיזופרניה[31].
מה בין פנטזיה לפסיכוזה - תחת לחץ, חלק מהסובלים מהפרעת אישיות סכיזואידית יכולים לעיתים לחוות תגובה פסיכוטית קצרה. כמו כן, כמה מהם נוטים לפתח אמון פתולוגי בפעילות פנטזיונרית בצמוד לנסיגתם מהעולם. סכיזואידים מחוברים לדמיון כמו אינפוזיה. נראה שבאופן כזה, פנטסיה מהווה מרכיב מהותי של "העצמי בגלות"('self in exile')[32], למרות זאת, בבחינה קרובה יותר, פינטוז אצל אדם החי עם הפרעת אישיות סכיזואידית מורכב הרבה יותר מאמצעי סיוע לנסיגה. פנטסיה היא גם מערכת יחסים עם העולם ועם אחרים על ידי נציגים. זוהי מערכת יחסים חלופית, אך אף על פי כן מערכת יחסים, המאופיינת באידיאליזציה, בהגנתיות ובמנגנוני פיצוי. זהו ביטוי של העצמי בגלות מכיוון שזה עצמי-מוּכָל וחופשי מסכנות וחרדות הקשורות עם קשר רגשי לאנשים ומצבים אמיתיים. על פי קליין, זהו "ביטוי של העצמי במאבק לקשר עם אובייקטים, אם כי, אובייקטים פנימיים. פנטסיה מאפשרת למטופל החי עם הפרעת אישיות סכיזואידית לחוש בקשר ועדיין להיות חופשי ממאסר במערכת יחסים. בקיצור, בפנטזיה ניתן להיות מחובר, בקשר (לאובייקטים פנימיים) ועדיין להישאר חופשי"[32] . היבט זה של הפתולוגיה הסכיזואידית נדון באופן נרחב בעבודותיהם של ליינג(Laing) מ-1960, ויניקוט (Winnicott) מ-1971 וקליין (Klein) מ-1995[33].
אלכוהול וסמים - לפי סיינפלד(Seinfeld)[34] ישנם אנשים החיים עם הפרעת אישיות סיכיזואידית המתמכרים לסמים או אלכוהול, או התמכרויות אחרות, שמשרתים תחליפים למערכת יחסים אנושית. התחליף הלא אנושי לאובייקט אנושי משרת כהגנה לאדם החי עם הפרעת אישיות סכיזואידית. כשהוא מציג דוגמאות לאיך אדם החי עם הפרעת אישיות סכיזואידית יוצר מערכת יחסים אישית עם הסם, סיינפלד מספר איך " מכור אחד כינה הרואין "חיית המחמד הלבנה והמרגיעה שלי". מכור אחר התייחס לקראק שלו כ"אמא הרעה שלו". הכרתי מישהי מכורה שכינתה קראק "החבר שלי". לא כל המכורים מכנים את הסמים שלהם בשמות, אך לעיתים זה הסימן לרגש אישי במערכת יחסים[34]. יחסי האובייקט מראים באופן בולט שהשימוש בסמים ואלכוהוליזם מגבירים את הפנטזיה של איחוד עם אובייקטים פנימיים, ובה בעת מאפשרים להישאר אדישים כלפי אובייקטים מהעולם החיצון. לכן ההתמכרות נראית כאדם החי עם הפרעת אישיות סכיזואידית עם הגנה סימביוטית (חיים משותפים לתועלת הדדית).
אקלברי(Ekleberry)[35] מציע שמריחואנה היא אולי הסם האגו-סינתטי המתאים ביותר לסכיזואידים מכיוון שהוא מתיר מצבי פנטסיה וניתוק תוך שמירת מרחק מאחרים, מספק חוויה פנימית עשירה יותר בהשוואה לאפשרות השגתה ללא סם, ומפחית תחושות פנימיות של ריקנות וכישלון בגין אי יכולת לטול חלק בחיים. גם אלכוהול, שניתן להשגה בקלות ולבטח זמין, הוא סם המהווה ברירה מובנת מאליה לסכיזואידים. כמה מהם יעדיפו שימוש בשני הסמים, אלכוהול ומריחואנה כאחד. הסכיזואידים יעדיפו להשתמש בסמים ביחידות כדי להשיג את האפקט של התהליכים הפנימיים.
התאבדות - לפי קליין, גם התאבדות יכולה להיות תֶמָה המתרוצצת במחשבתם של כמה מהאנשים החיים עם הפרעת אישיות סכיזואידית, אם כי הם לא יתפתו בקלות לממשה. הם אולי יהיו בתחושות דאון ודיכאון כאשר כל אפשרויות הקשר ימוצו, אך כל עוד ישנה מערכת יחסים כלשהי או אפילו תקווה קטנה לכזו, הסיכון להתאבדות יהיה נמוך. הרעיון להתאבד הוא כוח מניע כנגד ההגנות של אדם החי עם הפרעת אישיות סכיזואידית. כפי שקליין אומר: "לכמה מטופלים החיים עם ההפרעה ההתאבדות היא כמו רעש רקע עמום, שרק לעיתים נדירות יגיע לרמה הפורצת לתוך המודעות. לאחרים, זו נוכחות מבשרת רעות, חרב דמוקלס רגשית[36]. בכל מקרה, זהו פחד הטמון ביסוד חווייתם של כל האנשים החיים עם ההפרעה[37].
טיפול
טיפול תרופתי - היות שתכונות אדם החי עם הפרעת אישיות סכיזואידית דומות מאוד לסימפטומים השליליים של הסכיזופרניה, כחוסר יכולת לחוות הנאה (אַנְהֶדוֹנְיָה- Anhedonia), פגיעה בחדות הרגש (קהות רגשית) ואנרגיה נמוכה - הרי שתרופות "אנטי פסיכוטיות מהדור השני" [The atypical antipsychotics ;AAP. also known as second generation antipsychotics]- עשויות להיות יעילים בשיכוכם והרגעתם. לאלו שמבקשים טיפול ישנה אפשרות לבחור בין תרופות לפסיכותרפיה. הטיפול התרופתי להללו שהם בעלי התסמינים הדומים לתסמינים השליליים של הסכיזופרניה שהוכנס לשימוש הרב ביותר לאחרונה הוא risperidone. לפני כן, לא הייתה תרופה פסיכו טרופית שהשפיעה על התסמינים השליליים. לפי יוסף(Joseph)[38], מינון נמוך של risperidone או olanzapine יכולים להשפיע גם על היחסים החברתיים וגם על הקהות הרגשית; Wellbutrin (bupropion) יכול לסייע לאי היכולת לחוות הנאה. זאת ועוד, שימוש ב-SSRIs, TCAs, MAOIs, מינון נמוך של בנזודיאזפינים וחוסמי בתא- יכולים לסייע לחרדה החברתית של הסובלים מהפרעת אישיות סכיזואידית, אף על פי שחרדה חברתית אינה הדאגה העיקרית שלהם.
פסיכותרפיה תומכת - שימוש בפסיכותרפיה תומכת במסגרת אשפוזית וחוץ אשפוזית הנערכת על ידי אדם מיומן המתמקד בתחומים כגון: מיומנויות התמודדות, שיפור מיומנויות חברתיות ושיפור מיומנויות לאינטראקציות חברתיות, תקשורת והערכה עצמית.
טיפול קבוצתי ואסטרטגיות חינוכיות - לפי בק ופרימן (Beck and Freeman)[39], לאנשים החיים עם הפרעת אישיות סכיזואידית יש:" ליקוי תפיסה שקשור לסריקת הסביבה הגורם לחוסר אותות (סימנים, רמזים) סביבתיים. ליקוי זה מאופיין בנטייה להחמיץ הבדלים (ניואנסים) ולפזר את מגוון האלמנטים של החוויה". התפיסה של מגוון אירועים רק מגבירה את הפחד מאינטימיות ומגבילה אותם ביחסים הבינאישיים. גם בגלל הריחוק, ההתבדלות, העמידה מהצד, מחסום זה אינו מאפשר להם להשתמש במיומנויות החברתיות והתנהגות העוזרת להם במערכת יחסים. לכן, קבוצת חִבְרוּת (סוציאליזציה) יכולה לעזור לסובלים מהפרעת אישיות סכיזואידית. כפי שנאמר על ידי וויל, אסטרטגיות חינוכיות גם עובדות איתם על ידי כך שהן מאפשרות להם לזהות את רגשותיהם החיוביים ורגשותיהם השליליים. הם משתמשים בזיהוי כדי ללמוד על רגשותיהם שלהם; הרגשות שמשכו מאחרים; ולהרגיש את הרגשות המשותפים עם האנשים הקשורים אליהם. טיפול זה יכול לסייע לסובלים מהפרעה זו ליצור אמפתיה עם העולם החיצון.
טיפול קצר מועד - רעיון הסיכון המוגבל - לפי רלף קליין, המנהל הקליני של מכון מסטרסון[40], רעיון ה"סיכון המוגבל" ("closer compromise"), פירושו, שהמטופל החי עם הפרעת האישיות אולי יתעודד לחוות עמדת אמצע בין הקיצוניות של קרבה רגשית לבין המצב של גלות קבע. כפי שהוזכר על ידי לאינג (Laing)[41], ללא העשרה על ידי הזרקת מציאות בינאישית תתרחש התרוששות בתוך הדימוי העצמי של האדם החי עם ההפרעה והוא יהפוך יותר ויותר ריק ונדיף, הליך שעלול להוביל את הסכיזואיד עצמו לחוש לא אמיתי. לכן, כדי ליצור אינטראקציות עם אחרים שתהיינה סתגלניות יותר ומעשירות "עצמי" יותר ולחוש אמיתי, יש לעודד את המטופל לקחת סיכונים על ידי הפחתת המרחק הבינאישי, הגדלת הקשרים, התקשורת, ועידוד השיתוף ברעיונות, תחושות ופעולות. "סיכון מוגבל" פירושו כי בזמן שפגיעות/רגישות האדם החי עם ההפרעה לחרדות אינה מתגברת, היא מתואמת ומנוהלת באופן סתגלני יותר. כאן המטפל מעביר למטופל שוב ושוב את המסר לפיו "החרדה היא בלתי נמנעת, אך עדיין ניתנת לניהול ושליטה", וללא שום אשליה שפגיעות/רגישות האדם החי עם ההפרעה לכזו חרדה יכולה לעבור לצמיתות. הגורם המגביל הוא הנקודה שבה הסכנות מאינטימיות מתגברות/מכריעות והמטופל מוכרח לסוג ולהימלט שוב.
קליין מציע ש"הסיכון המוגבל" חייב להיות מוצהר כדבר המצוי באחריותו הישירה של המטופל. "נראה לי שעל מנת לממש את יעדיך, יהא זה הכרחי לשים את עצמך במצב של סיכון" או, "נראה לי שנכונותך להגיע לכאן (לטיפול) ולהיאבק עם חרדותיך חייבת להשתקף בנכונותך לאתגר את עצמך מחוץ לטיפול", או "נראה לי שמאמציך ליצור קשר עימי הם רק חצי מאבק; החצי האחר חייב לקרות בזירה מסוכנת יותר של חייך מחוץ למשרד זה". המטפל מעביר תמיד את המסר שאלה הם רשמיו[42]. הוא או היא אינם קוראים את מחשבותיו של המטופל או כופים אג'נדה, אלא פשוט מביעים עמדה. בנוסף, עמדת המטפל היא הרחבה של שאיפתו הטיפולית של המטופל("יעדיך/מטרותיך", "נכונותך" ו"מאמציך"). לבסוף, המטפל מונחה להעניק תשומת לב מיוחדת לצורך לבצע פעולות אלה מחוץ לסביבה/מסגרת הטיפולית.
טיפול ארוך טווח - קליין מציע כי "עבודה שלמה" (working through) היא השכבה השנייה של הטיפול ארוך המועד בעבודה הפסיכותרפית עם אנשים החיים עם הפרעת אישיות סכיזואידית. מטרותיה הן לשנות מהיסוד את הדרכים הישנות של ההרגשה והחשיבה ולשחרר את עצמו מהפגיעות/רגישות לחוויות של אותם רגשות המתקשרים לאותן מחשבות ורגשות ישנים. פעילות תרפויטית חדשה נקראת "היזכרות עם הרגשה" (remembering with feeling). מדובר בתהליך ההיזכרות הרגשית כיצד התהווה העצמי הכוזב בילדות[43]. פירוש הדבר שאדם חייב להיזכר בתנאים ובאִסּוּרים שנכפו על חירותו לחוות את העצמי בחברת אחרים. בסופו של דבר, היזכרות עם הרגשה מובילה את המטופל להבנה שהוא או היא היה נטול אפשרות בחירה בתהליך התפתחות העמדה הסכיזואידית כלפי אחרים. לא הייתה למטופל הזדמנות לבחור מתוך דרכים אפשריות לחוויית העצמי והתקשרות עם אחרים ולא היו לו ממש אופציות. העצמי הכוזב היה בפשטות הדרך הטובה ביותר שהמטופל יכולה היה לקבל הכרה, הסכמה, אישור וקבלה של העצמי (האספקה הרגשית ההכרחית להישרדות הרגשית), בזמן הדיפת/מניעת/הרחקת הרגשות המתקשרים לדיכאון הנטישה[44].
אם מטרת הטיפול קצר הטווח היא לגרום למטופל להבין שהוא אינו מה שהוא נראה אלא שהוא גם יכול להתנהג באופן שונה, הרי שהטיפול ארוך הטווח נועד לגרום למטופל להבין מי הוא ומה הוא כיצור אנוש/כאדם, מה הוא באמת רוצה ומה הוא באמת מכיל. מטרת ה"עבודה שלמה" (working through) היא לא להשיג על ידי גילוי פתאומי של המטופל את העצמי החבוי שלו, את כישרונותיו במלואם והיצירתיות החיים בתוכו, אלא היא תהליך שחרור עצמי איטי ממאסר דיכאון הנטישה כדי לקבל הזדמנות לחשוף את הפוטנציאל. זהו תהליך של התנסות באלמנטים הספונטניים הבלתי תגובתיים שניתן לחוותם במערכת יחסים עם אחרים. העבודה דרך דיכאון הנטישה היא תהליך מורכב, ממושך וקונפליקטואלי שיכול להיות חוויה מכאיבה מאוד מבחינת מה שהמטופל נזכר בו ומה היה חייב להרגיש. זה מעורב באבל ועצב עמוק על אובדן האשליה שהייתה למטופל תמיכה מספקת לצמיחת העצמי האמיתי. כמו כן, זהו אבל על אובדן זהות, העצמי הכוזב, שהאדם בנה והתמקח עמה רוב חייו. הפריקה מהעצמי הכוזב דורשת ויתור על דרך הקיום היחידה שהמטופל ידע לגבי האינטראקציות עם אחרים, אינטראקציות שהיו טובות יותר מחוויה של עצמי חסר ארגון ובלתי יציב, לא משנה כמה כוזבת, הגנתית והרסנית זהות כזאת יכולה להיות. לפי קליין, הפריקה מהעצמי הכוזב, מאפשרת לעצמי האמיתי המוחלש את ההזדמנות להמיר את הפוטנציאל ואפשרויותיו לממשות[45]. תהליך ה"עבודה שלמה" (working through) מביא עמו תגמולים מיוחדים שהאלמנט החשוב בהם לעצמי המודע החדש הוא צמיחת ההבנה/הגשמה על ידי האדם שיש לו צורך פנימי יסודי להיות קשור/להשתייך שניתן להביעו במגוון דרכים. רק מטופל החי עם ההפרעה, מציע קליין, שעבד על דיכאון הנטישה...לבסוף יאמין שהיכולת להתקשר/להשתייך והכמיהה להתקשר/להשתייך נארגים לתוך מבנה קיומם, שהם באמת חלק ממי שהם ומה שהם מכילים כבני אדם. זהו אותו רגש שלבסוף מאפשר לאדם החי עם ההפרעה להרגיש את התחושה האינטימית ביותר של היות קשור עם האנושות בכלל, ועם אדם אחר בפרט. לסכיזואיד, דרגה כזאת של ביטחון וודאות היא ההתגלות מעוררת נחת הרוח והסיפוק הגדולים ביותר, והופכת ליסוד המארגן באופן חדש ועמוק את חוויית העצמי.
שיקום
אדם בן 18 ומעלה שנקבעו לו 40% נכות ומעלה על ידי המוסד לביטוח לאומי בגין הפרעה נפשית זכאי לקבל שירותי סל שיקום[46], ראה ערך מורחב להלן
^American Psychiatric Association, Diagnostic & Statistical Manual of Mental Disorders DSM, 5th, American Psychiatric Association, 2013, עמ' 652-655
^in Split Self, Split Object, Arenson (1992) p. 204
^Details recorded by Salman Akhtar in Schizoid Personality Disorder: A Synthesis of Developmental, Dynamic, and Descriptive Features. American Journal of Psychotherapy, 41, 499-518
^Eugen Bleuler- Textbook of Psychiatry, New York: Macmillon (1924)
^Conclusion of Bleuler's observations by Ralph Klein p.5 in Disorders of The Self: New Therapeutic Horizons: Brunner/Mazel (1995)
^Disorders of the Self: New Therapeutic Horizons: The Masterson Approach נערך על ידי James F. Masterson, M.D.,M D Ralph Klein,Ralph Klein, M.D.,James F Masterson M D
^J. J. Nannarello, Schizoid. Journal of Nervous and Mental Disease, 118, p. 237-249 (1953); R. D. Laing, The Divided Self, Tavistock Publications (1960); D. W. Winnicott, The Maturational Process and the Facilitating Environment, International Universities Press (1965); Harry Guntrip, Schizoid Phenomena, Object-Relations, and The Self. New York: International Universities Press (1969); M. R. Khan, The Privacy of the Self, Karnac Publications (1974); Salman Akhtar, Schizoid Personality Disorder: A Synthesis of Developmental, Dynamic, and Descriptive Features, American Journal of Psychotherapy, 41, 499-518 (1987); Jeffrey Seinfeld, The Empty Core, Jason Aronson (1991); Philip Manfield, Split Self, Split Object, Jason Aronson (1992); Ralph Klein, Disorders of the Self: New Therapeutic Horizons, Brunner/Mazel (1995)
^Zimmerman, Mark, M.D. (1994). Interview Guide for Evaluating DSM-IV Psychiatric Disorders and the Mental Status Examination. East Greenwich, RI: Psych Products Press.
^Millon, Theodore, Personality Disorders in Modern Life, Personality Subtypes 2004
^Disorders of the Self by James F. Masterson and Ralph Klein 1995 subheading 'Secret Pure Schizoid Cluster Disorder' pp 25-27. Klein was Clinical Director of the Masterson Institute and Assistant Professor of Psychiatry at the Columbia University College of Physicians and Surgeons, New York
^W. R. D. Fairbairn- 'Psychoanalytic Studies of the Personality'. pp 16-17
^Masud Khan- 'The Role of phobic and counterphobic mechanisms and separation anxiety in schizoid character formation' in the volume 'The Privacy of the Self'. Here Khan remarks "..in the course of the treatment it became gradually clear that behind a façade of excessive sociability and venturesomeness as well as random and frequent sexual episodes these patients had lived all their life... in a secretive and adamantly rejective state of withdrawal from all objects as well as from their environment." p. 70.
^J. Seinfeld- 'The Empty Core'. Seinfeld writes: "The schizoid may also seem to be sociable and involved in relationships. However, he is frequently playing a role and not ‘fully’ involved, unconsciously disowning this role..."
^Philip Manfield- 'Split Self, Split Object'. Manfield writes: "Not all schizoids keep away from people. It is not people that schizoids avoid, but emotional intimacy, self disclosure, and emotions both positive and negative." p.207
^Ralph Klein- pp. 13-23 in Disorders of the Self: New Therapeutic Horizons, Brunner/Mazel (1995). All Guntrip quotes in this section are excerpted from- Harry Guntrip, Schizoid Phenomena, Object-Relations, and The Self. New York: International Universities Press (1969)
^Ralph Klein- pp. 13-23 in Disorders of the Self: New Therapeutic Horizons, Brunner/Mazel (1995). All Guntrip quotes in this section are excerpted from- Harry Guntrip, Schizoid Phenomena, Object-Relations, and The Self. New York: International Universities Press (1969)
^Akhtar, S. Schizoid Personality Disorder: A Synthesis of Developmental, Dynamic, and Descriptive Features. American Journal of Psychotherapy, 151:499-518, 1987.
^Magnavita, Jeffrey J. (1997). Restructuring Personality Disorder s: A Short-Term Dynamic Approach. New York: The Guilford Press
^Beck, Aaron T., M.D., Freeman, Arthur, Ed.D. (1990). Cognitive Therapy of Personality Disorders. New York: The Guilford Press
^ 123א. אליצור, ש. טיאנו, ח. מוניץ, מ. נוימן, "פרקים נבחרים בפסיכיאטריה" (בעריכת ח. מוניץ), הוצאת פפירוס, אוניברסיטת תל אביב, מהדורת 1995, עמ' 299
^Gunderson, John G., Zanarini, Mary C., Kisiel, Cassandra L. (1995). "Borderline Personality Disorder". in Livesley, W. John (ed.). The DSM-IV Personality Disorders. New York: The Guilford Press.
^D. W. Winnicott- p.73 'The Family and Individual Development' (1965)
^Nannarello, J., Schizoid. Journal of Nervous Mental Diseases 1953
^'Schizoid Phenomena, Object Relations, and the Self' p.303
^K. Horney- 'Neurosis and Human Growth' chapter 'Resignation: The appeal of freedom' p. 264-265
^J. Seinfeld- The Empty Core: An Object Relations Approach to Psychotherapy of the Schizoid Personality' p. 104
^Akhtar, S. Schizoid Personality Disorder: A Synthesis of Developmental, Dynamic, and Descriptive Features. American Journal of Psychotherapy, 151:499-518, 1987
^Overholser, JC (November 1989). "Differentiation between schizoid and avoidant personalities: an empirical test". Canadian Journal of Psychiatry 34 (8): 785–90. PMID2819642
^ 12R. Klein- Disorders of The Self: New Therapeutic Horizons, Brunner and Mazel (1995) p. 64
^R. D. Laing- pp. 82-100 in The Divided Self, Tavistock Publications (1960); W. D. Winnicott- pp.26-38 in Playing and Reality, Routledge (1971); and R. Klein- Disorders of The Self: New Therapeutic Horizons, Brunner and Mazel (1995).
^ 12J. Seinfeld- The Empty Core: An Object Relations Approach to Psychotherapy of the Schizoid Personality, Jason Aronson 1991, p. 101
^Sharon S. Ekleberry- Dual Diagnosis and the Schizoid Personality Disorder 2000
^הביטוי חרב דמוקלס מתייחס לסכנה המתמדת העומדת בפני אנשים בעלי משרה רמה או כוח רב. בהכללה, משמש הביטוי לתיאור להרגשה של סכנה מתקרבת.
^James F. Masterson & Ralph Klein- pp. 54-55 in Disorders of the Self: New Therapeutic Horizonds, The Masterson Approach, Brunner/Mazel (1995).
^Joseph, S., M.D., Ph.D., MPH (1997). Personality Disorders: New Symptom-Focused Drug Therapy. New York: The Haworth Medical Press
^Beck, Aaron T., M.D., Freeman, Arthur, Ed.D. (1990). Cognitive Therapy of Personality Disorders. New York: The Guilford Press.
^Ralph Klein- pp. 95-143 in Disorders of the Self: New Therapeutic Horizons, Brunner/Mazel (1995)
^R. D. Laing- 'The Divided Self' chapter-5 'The Inner Self of the Schizoid Condition' p.82-100
^Ralph Klein- pp. 95-123 in Disorders of the Self: New Therapeutic Horizons, Brunner/Mazel (1995)
^The concept of false-self and true-self comes from D. W. Winnicott, and is viewed as representative of schizoid phenomenology. See Donald_Winnicott#True_self_and_false_self
Not to be confused with National Theatre of Scotland. Eden Court Theatre, Inverness Theatre Royal in Dumfries, the oldest working theatre in Scotland. Rehearsal room at the Citizens in Glasgow Theatre in Scotland refers to the history of the performing arts in Scotland, or those written, acted and produced by Scots. Scottish theatre generally falls into the Western theatre tradition, although many performances and plays have investigated other cultural areas. The main influences are from Nort...
Season of television series The GiftedSeason 2Promotional posterStarring Stephen Moyer Amy Acker Sean Teale Natalie Alyn Lind Percy Hynes White Coby Bell Jamie Chung Blair Redford Emma Dumont Skyler Samuels Grace Byers Country of originUnited StatesNo. of episodes16ReleaseOriginal networkFoxOriginal releaseSeptember 25, 2018 (2018-09-25) –February 26, 2019 (2019-02-26)Season chronology← PreviousSeason 1List of episodes The second and final season of the American televi...
This article relies largely or entirely on a single source. Relevant discussion may be found on the talk page. Please help improve this article by introducing citations to additional sources.Find sources: Palm Beach, Illinois – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (January 2023) Unincorporated community in Illinois, United StatesPalm Beach, IllinoisUnincorporated communityPalm BeachShow map of IllinoisPalm BeachShow map of the United StatesCoord...
Coordenadas: 48° 44' 11 N 6° 39' 26 E Ley Comuna francesa Localização LeyLocalização de Ley na França Coordenadas 48° 44' 11 N 6° 39' 26 E País França Região Grande Leste Departamento Mosela Características geográficas Área total 6,13 km² População total (2018) [1] 100 hab. Densidade 16,3 hab./km² Código Postal 57810 Código INSEE 57397 Ley é uma comuna francesa na região administrativa de Gran...
Basilica di Santa CroceBasilica minor Basilika Santa Croce Daten Ort Florenz Baumeister Arnolfo di Cambio (Architekt) Baujahr 1295–1385 (ohne Fassade und weiteren Innenausbau) Koordinaten 43° 46′ 7″ N, 11° 15′ 44″ O43.76861111111111.262222222222Koordinaten: 43° 46′ 7″ N, 11° 15′ 44″ O Santa Croce ist eine Franziskanerkirche in Florenz. Die Grundsteinlegung von Santa Croce soll einer Legende zufolge von dem hl. F...
Islam menurut negara Afrika Aljazair Angola Benin Botswana Burkina Faso Burundi Kamerun Tanjung Verde Republik Afrika Tengah Chad Komoro Republik Demokratik Kongo Republik Kongo Djibouti Mesir Guinea Khatulistiwa Eritrea Eswatini Etiopia Gabon Gambia Ghana Guinea Guinea-Bissau Pantai Gading Kenya Lesotho Liberia Libya Madagaskar Malawi Mali Mauritania Mauritius Maroko Mozambik Namibia Niger Nigeria Rwanda Sao Tome dan Principe Senegal Seychelles Sierra Leone Somalia Somaliland Afrika Selatan ...
Indian actor Hemant BirjeBirje in 2007Born (1965-08-19) 19 August 1965 (age 58)Pune, Maharashtra, IndiaOccupationActorYears active1985–presentSpouseReshma Birje Hemant Birje (born 19 August 1965) is an Indian actor who works primarily in Hindi language films. In 1985, he debuted as Tarzan in Babbar Subhash's Adventures of Tarzan, also starring Kimi Katkar.[1] He has had mixed success in later films. He was a regular actor in Mithun Chakraborty films. In 2005, Birje appeare...
German World War II submarine Rendering of a Type XXIII submarine History Nazi Germany NameU-2326 Ordered20 September 1943 BuilderDeutsche Werft, Hamburg Yard number480 Laid down8 May 1944 Launched17 July 1944 Commissioned10 August 1944 Fate Surrendered on 14 May 1945 Sunk on 6 December 1946 General characteristics Class and typeType XXIII submarine Displacement 234 t (230 long tons) (surfaced) 258 t (254 long tons) (submerged) Length 34.68 m (113 ft 9 in) (o/a) 26.00...
This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: All About Soap – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (June 2019) (Learn how and when to remove this template message) British magazine All About SoapAll About Soap Issue 1EditorJohnathon HughesCategoriesSoap OperaFrequencyFortnightlyCirculation34,678 (J...
Further information on Mormon history as an academic field: Mormon studies Mormon handcart pioneers are memorialized on Temple Square in Salt Lake City, Utah. The Mormon religion is predicated on what are said to be historical events such as the First Vision of Joseph Smith and the historicity of the Book of Mormon, which describes a detailed pre-Columbian history of the Americas.[1] Joseph Fielding Smith, the tenth president of the Church of Jesus Christ of Latter-day Saints (LDS...
British writer Brooke MagnantiBrooke Magnanti on 7 June 2010BornBrooke Magnanti (1975-11-05) 5 November 1975 (age 48)New Port Richey, Florida, USPen nameBelle de Jour, TaroOccupation Research scientist blogger former call girl Nationality American British Alma materFlorida State University (BS)Sheffield University (PhD)Notable worksThe Intimate Adventures of a London Call GirlWebsitebelledejour.substack.com Brooke Magnanti (born 5 November 1975)[1] is an American-born natura...
Sebuah koprolit dari dinosaurus karnivora yang ditemukan di barat daya Saskatchewan. Koprolit adalah feses yang menjadi fosil. Nama tersebut berasal dari kata Yunani κόπρος (kopros, yang berarti kotoran hewan) dan λίθος (lithos, yang berarti batu). Benda tersebut pertama kali dideskripsikan oleh William Buckland pada 1829. Referensi Spencer, P. K. (1993). The coprolites that aren't: the straight poop on specimens from the Miocene of southwestern Washington State. Ichnos. 2 (3): 1...
No debe confundirse con Selección de fútbol de Sudán del Sur. Selección de fútbol de Sudán Datos generalesPaís SudánCódigo FIFA SDNFederación Asociación de Fútbol de SudánConfederación CAFSeudónimo(s) صقور الجديان (Los Halcones de Jediane)Nile Crocodiles (Los Cocodrilos del Nilo)Seleccionador Kwesi Appiah (desde 2023-)Capitán Salah Nemer Más goles Nasreldin Jaksa (27)Más partidos Haytham Mustafa (110)Clasificación FIFA 128.º (noviembre de 2023)Estadio(s) E...
13th United States presidential inauguration Presidential inauguration ofMartin Van BurenMartin Van BurenDateMarch 4, 1837; 186 years ago (1837-03-04)LocationUnited States Capitol,Washington, D.C.ParticipantsMartin Van Buren8th president of the United States— Assuming officeRoger B. TaneyChief Justice of the United States— Administering oathRichard Mentor Johnson9th vice president of the United States— Assuming officeWilliam R. KingPresident pro tempore of the United S...
Treepeople Informação geral Origem Boise, Idaho País Estados Unidos Gênero(s) Rock alternativoIndie rockPunk rockPós-punkGrunge Período em atividade 1988 - 1994 Gravadora(s) K RecordsC/Z RecordsSilence RecordsToxic Shock RecordsSonic Bubblegum Records Afiliação(ões) Built to SpillThe Halo Benders Integrantes Doug MartschPat BrownWayne FlowerScott Schmaljohn Treepeople é uma banda de rock alternativo de Boise, em Idaho[1], mas gastou a maior parte do tempo e foi oficialmente formada ...
Indian commercial lawyer Hemant BatraHemant Batra at SansadTV in 2021Corporate, Commercial and Public Policy Lawyer, Vice President, SAARCLAW Apex Body of SAARC, Columnist, Writer, Author, Commentator, Public Speaker, and TV anchor/HostIncumbentAssumed office 2016Preceded byJustice Tshering Wangchuk, Chief Justice of Bhutan Personal detailsBorn (1967-08-15) 15 August 1967 (age 56)SpousePreeti Wahi Batra[1]Residence(s)Gurgaon, Delhi NCR, and New DelhiAlma materGMHS 16, Chandig...
