הפקולטה למשפטים על שם יעקב הרצוג היא בית הספר למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן. הפקולטה נוסדה בשנת 1969 על ידי פרופ' אהרון אנקר, שכיהן גם כדיקן הראשון.
מחקר והוראה
בפקולטה מערך המונה שמונה קליניקות משפטיות העוסקות בחינוך, מחקר, קידום הצעות חקיקה ומתן סיוע משפטי: הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות, הקליניקה לזכויות חברתיות, הקליניקה לסיוע משפטי לנשים בענייני משפחה, הקליניקה לסיוע אזרחי על פי המשפט העברי, הקליניקה ליישוב סכסוכים שיפוטי, הקליניקה לרגולציה סביבתית, הקליניקה לזכויות זקנים וניצולי שואה והקליניקה לקידום שוויון. בנוסף, הפקולטה משתפת פעולה עם קליניקות משפטיות חיצוניות דוגמת פרקליטות המדינה, הסנגוריה הציבורית ומחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.
כמו כן, הפקולטה מוציאה לאור שלושה כתבי עת משפטיים: "מחקרי משפט", כתב העת המרכזי של הפקולטה; "תרבות דמוקרטית", העוסק בחקר הדמוקרטיה בישראל; וכן כתב עת בינלאומי: "Journal of Law, Religion and State". בפקולטה פועלים כמה מרכזים משפטיים: מרכז רקמן למען קידום זכויות נשים, המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי והמרכז לתקשורת ומשפט המשותף לפקולטה למשפטים ולבית הספר לתקשורת באוניברסיטה. בדירוג שנחאי, המדרג מוסדות מחקר ולימוד על פי חלוקה לנושאים, דורגה הפקולטה בשנת 2020 בקבוצת הדירוג 100–76, ובמקום השני בישראל, אחרי הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית שדורגה במקום ה-33.[1] בפקולטה פועלת ספרייה הכוללת כ-32 אלף כותרים של ספרים, כתבי עת וסדרות. סך כל העותקים בספרייה עומד על כ-61 אלף ומדי שנה נקנים על ידה כ-1,000 ספרים חדשים.
בשנת 2015 הודיעה הפקולטה כי תקיים בשטחה את אירוע שבוע הגאווה בקמפוס, זאת לאחר שהנהלת האוניברסיטה סירבה לאפשר לסטודנטים ולסטודנטיות מקהילת הלהט"ב לקיים אירוע בשטח פומבי ופתוח באוניברסיטה.[2]
סגל אקדמי ובוגרים
בסגל האקדמי של הפקולטה חברים, בין היתר, פרופ' ידידיה שטרן, פרופ' גדעון ספיר, פרופ' מיכל אלברשטיין, פרופ' דוד האן, פרופ' שחר ליפשיץ, פרופ' רות הלפרין-קדרי ופרופ' יובל פלדמן. דיקנית הפקולטה נכון לשנת 2024 היא פרופ' מיכל אלברשטיין.
בוגרי הפקולטה מעדיפים להתמחות במגזר הפרטי: בשנת 2018 התמחו 67% מהסטודנטים בפקולטה במגזר הפרטי, ומתוכם 43% בעשרת המשרדים הגדולים בדירוג המשרדים לפי מדד Dun's100. לעומת זאת, רק 33% מהסטודנטים העדיפו באותה שנה להתמחות במגזר הציבורי, השיעור הנמוך ביותר מבין הפקולטות למשפטים האוניברסיטאיות בישראל.[3] בשנת 2019 עמד שיעור המעבר של בוגרי הפקולטה בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין בישראל על 90%.[4] לפקולטה ארגון בוגרים, שמטרתו לעודד שיתופי פעולה בין הבוגרים, לסייע בהשמה וב"נט וורקינג" וכן לתת מענה מקצועי.
רצח רבין
על הפקולטה נמתחה ביקורת, לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין, כאשר התברר כי רוצחו יגאל עמיר למד בה בעת ביצוע הרצח. האוניברסיטה הושבתה מפעילות לאחר הרצח במשך יומיים, ובמסגרת זו לא התקיימה פעילות גם בפקולטה למשפטים. פרופ' ידידיה שטרן, שכיהן כדיקן באותה העת, אמר יום לאחר הרצח:[5]
"אני אכנס את התלמידים כדי לנסות ולשוחח על מה שאנחנו, כמשרתי חוק, כאזרחים וכציבור שממנו צמח הרוצח, מה אנחנו יכולים לעשות על מנת לשפר במשהו את הקרע הנורא הזה. בר אילן והפקולטה למשפטים מחנכים לסובלנות והאיש הזה עשה את המעשה הנורא ביותר שאפשר להעלות על הדעת וכאילו מתוכנו... בפקולטה למשפטים יש הרבה דיבורים על שלטון החוק וכשאדם כזה יוצא מהפקולטה למשפטים, זו מכה קשה מאוד לכולנו. אני חושב שאם אכן האיש הזה הוא צמח פרא בציבוריות הדתית, בבר אילן, ובפקולטה שלנו, יש פה שבר נוסף, קרע נוסף בין דתיים וחילוניים, כשמעשיו של מטורף יחיד מוליכים להרחבת הקרע".
עשור לאחר הרצח סיפר שטרן כי האירוע הוביל לקריאות לסגור את הפקולטה ולסירוב לקבל את בוגריה כמתמחים במשרדי עורכי דין.[6]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ דירוג שנחאי לפי תחומי לימוד, לשנת 2020
- ^
אור קשתי, אוניברסיטת בר אילן חזרה בה: תאפשר אירוע גאווה פומבי ביום ראשון, באתר הארץ, 11 ביוני 2015
- ^ ברקת שמאי, המירוץ התזזיתי להתמחות: הסטודנטים מבר-אילן ות"א מככבים, באתר גלובס, 3 במאי 2018
- ^ ביני אשכנזי, הפיקו לקחים? 54% עברו את הבחינות של לשכת עורכי הדין, באתר TheMarker, 14 ביולי 2019
- ^ יוסי הטוני, המתנקש: יגאל עמיר, בן 27, סטודנט למשפטים בבר אילן, בוגר ישיבה, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2001
- ^ גיא רונן, "חומות הגטו בין החילונים והדתיים הולכות וגבהות", באתר ynet, 9 בנובמבר 2005
